21. עו”ד יצחק מלכו ועו”ד דוד שמרון - מקורבי ראש הממשלה // בן כספית
בתחילת השנה ניהלו שני עורכי הדין המשפחתיים הללו את המדינה. דוד שמרון היה שר הפנים, אחראי על החיבורים הפוליטיים, הרכבת הקואליציות, פתרון המשברים, השליחויות הסודיות בין השחקנים השונים ואפילו ענייני המשפט האישיים. יצחק מלכו היה שר החוץ: ידו בכל, יד כל בו. הפלסטינים, האמריקאים, המזרח התיכון, ענייני החוץ החשאיים ביותר וגם נושאי הבטחון הכמוסים ביותר, הוא היה שם, תמיד לבד, תמיד בשליחות הבוס, תמיד בדיסקרטיות, מבלי להותיר חותם, עדות או פרוטוקול כלשהו.
בצאת השנה, השניים באים ויוצאים בחדרי החקירות. מעורבותו של דוד שמרון בעסקת הצוללות הייתה אחת מפצצות הסירחון הגדולות ביותר שהוטלו אי פעם במרכזה של הזירה הפוליטית־פלילית בישראל. הנושא נמצא בחקירה ולשמרון עומדת זכות החפות. יחד עם זאת, העובדה שראש הממשלה מקדם עסקת מיליארדים בלי לדעת שמקורבו הגדול ביותר, עורך דינו ובן דודו, מייצג את אחד הצדדים לעסקה, גרמה לרעידת אדמה ציבורית אמיתית. גם אם לא יהיה לה המשך פלילי, הנזק כבר נגרם. אותם הדברים אמורים בעניינו של יצחק מלכו.
שנים נמתחה ביקורת על העדפתו של נתניהו לנהל את העניינים הממלכתיים והכמוסים ביותר של המדינה באמצעות עורכי דין פרטיים, שלא טורחים אפילו להתפנות מהפרקטיקה הפרטית שלהם ושולחים ידם בעסקים רבים במקביל לפעילותם בשירות המדינה כביכול. בעקבות פתיחת חקירת תיק הצוללות הודיע מלכו, באיחור רב, על פרישה מתפקיד השליח האישי של ראש הממשלה לנושאים המדיניים. הודעתו סימנה את פירוקה הרשמי של האחווה המשפחתית, ה"לה פמיליה" שהקים נתניהו בירושלים לצורך ניהול המדינה. שמרון חשוד בפלילים, מלכו פרש ונחקר אף הוא, נתניהו נותר לבד כשלצדו רק הרעיה והבן. בעיה.
מי שהכיר את עוצמת הקשר ורמת האינטימיות בין נתניהו לשני עורכי דינו, שהם גם בני דודו, מודע לעוצמת הדרמה שבמסגרתה חקירה פלילית כופה נתק כמעט מוחלט בינו לבין שמרון והפסקת העסקתו של מלכו. בשנה שעברה נכתב כאן על שמרון ומלכו כי “תור הזהב" שלהם נמצא בעיצומו. השנה אפשר לקבוע, ברמה גבוהה של ודאות, שתור הזהב הזה נגדע. כרגע, כל אחד משלושת קדקודי המשולש שניהל את המדינה נמצא בקרב על שמו הטוב וחירותו האישית.
חזקת החפות עומדת לשלושתם (נתניהו, שמרון ומלכו), אבל קשה לדמיין מצב בו הדברים חוזרים לקדמותם.
22. גלעד ארדן - השר לביטחון פנים // אלון חכמון
חקירות ראש הממשלה העמידו השנה את השר לביטחון פנים גלעד ארדן בסיטואציה די מביכה. מחד, השר ארדן נתן למשטרה מרחב פעילות מלא. מאידך, הפוליטיקאי ארדן התבטא שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה בעקיפין נגד המשטרה שהוא הממונה עליה.
בפעם הראשונה היה זה כשפעל להפסקת שירותיו של ליאור חורב, יועץ התקשורת של המפכ"ל, בטענה שהוא חוטא לתפקידו ומעלה פוסטים המשמיצים חברי כנסת. בפעם השנייה, כשתמך בחוק ההמלצות אותו הוביל ח"כ דוד ביטן וטען כי הדלפות מחקירות הן בעייתיות. בפעם השלישית, כשבנימין נתניהו התבטא נגד המלצות המשטרה וגרס "הפרקליטות זורקת את רוב ההמלצות לפח". מיד לאחר מכן אמר השר ארדן כי הוא מסכים עם חלק מדבריו של ראש הממשלה אבל לא עם הסגנון. לאחר מכן הבהיר כי הוא תומך במשטרה ובעבודת החוקרים.
משך תקופה ארוכה חיפש השר לביטחון פנים גלעד ארדן מחליף למפכ"ל לשעבר, רנ"צ בדימוס יוחנן דנינו. על אף שהכיר מקרוב את ביצועי מ"מ המפכ"ל ניצב בדימוס בנצי סאו, התעקש ארדן על מינוי מפכ"ל מחוץ לארגון. כשכשל ניסיונו למנות את גל הירש לתפקיד, עקב חקירה פלילית שהתנהלה נגדו, חזר לאופציה הראשונה שלו, ולפני כשנה הצליח לשכנע את סגן ראש השב"כ רוני אלשייך לקחת את המשימה הכבדה על כתפיו.
למרות זאת, במהלך שנת כהונתו הראשונה של אלשייך, לא נמנע השר מלמתוח ביקורת על התנהלות המשטרה, לומר את דעתו בנושאים שונים, ומנגד גם לחזק את השוטרים והקצינים ולדאוג לארגון.
ארדן (47), עו"ד במקצועו, מכהן כשר לביטחון פנים לצד שלל תפקידים נוספים שאותם הוא ממלא במקביל - השר לנושאים אסטרטגיים, שר ההסברה
וממלא מקום ראש הממשלה. הוא בוגר תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות, החל את דרכו הפוליטית כעוזרו הפרלמנטרי של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון וכיהן גם כיו"ר צעירי הליכוד. לעשייה פרלמנטרית נכנס בכנסת ה־16 (2003) ומאז שימש כח"כ, שר הפנים, שר התקשורת, השר להגנת העורף והשר להגנת הסביבה. ארדן מתגורר בסביון, נשוי לשלומית ואב לארבעה ילדים.
במהלך שנות כהונתו, ידע ארדן עליות ומורדות, שחלקם נבעו מהעובדה שהוא נוהג לומר את מה שהוא חושב, גם אם העובדות לא בהכרח תמכו בכך. כך למשל, את תוכנית ההתנתקות של שרון כינה "פשע ברמה לאומית". לגל השריפות שפקד את ישראל בשנה שעברה הצמיד את הכותרת השנויה במחלוקת "טרור ההצתות", ולאחר אירועי אום אל חיראן כינה את מקרה הדריסה כ"פיגוע לאומני" וגרם לתרעומת קשה בקרב הבדואים ומנהיגי השמאל.
בקדנציה הנוכחית ובמהלך שנת 2017 התמודדו המשטרה ולוחמי משמר הגבול עם גל טרור פלסטיני, במהלכו בוצעו מאות פיגועים, בעיקר באזור ירושלים. בעבודתו מול המשטרה ידע הקשר בינו לבין המפכ"ל המכהן רנ"צ אלשייך תקופות יפות ותקופות פחות יפות, וזאת לנוכח מעורבותו של השר בנעשה במשטרה והיותו פוליטיקאי ונאמנו של ראש הממשלה המצוי בימים אלה בעיצומן של חקירות במגוון פרשות.
כאמור, הפוליטיקאי ארדן היה השנה שותף לניסיון לאשר את חוק ההמלצות כדי למנוע מהמשטרה להגיש סיכומי חקירה מלווים בהמלצות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה עם סיום חקירה בנושאים פליליים. בד בבד הביע תמיכה מלאה בשוטרים ובארגון וגיבה את המפכ"ל על ניהול חקירות סבוכות ומגוונות.
בימים האחרונים פועל השר ארדן לרווחתם של לוחמי ולוחמות מג"ב, במטרה להתאים את שכרם לזה של לוחמי החוד בצה"ל, כפי שהתחייב הרמטכ"ל גדי איזנקוט. במעמד הדלקת נר ראשון של חנוכה, הודיע השר לביטחון פנים כי החליט שלא להמתין לתקציב הבא, ומתוך תקציב משרדו ידאג לנתב כספים לטובת השוואת שכרם של לוחמי ולוחמות מג"ב המקריבים עצמם למען ביטחון המדינה והתושבים.
23. רון לאודר - מיליארדר ופילנטרופ יהודי // בן כספית
זו היתה שנה טובה למיליארדר האמריקאי הציוני שמשרדו בניו-יורק, אך ליבו בירושלים. חבר אחד שלו הפך לנשיא ארצות הברית של אמריקה, בעוד החבר השני, ראש ממשלת ישראל, חידש את הקשר שנותק לפני כמה שנים. ההתפתחויות הללו הפיחו בלאודר רוח חיים ואופטימיות חדשה, ואולי אף תקווה למימוש חלומו הגדול ביותר עליו הוא שוקד בשנים האחרונות: סיוע לפיוס והסכם שלום הסטורי בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערב.
סיומה של השנה הנוכחית לא מבשר טובות מבחינת החלום הזה, לאור התגובה השלילית של העולם הערבי להצהרתו של טראמפ בעניין ירושלים, אבל לא אדם כלאודר ירים ידיים. הוא ממשיך לחלום ולהיות מחוייב 24/7, וממשיך לעבוד בכל הכוח. הוא עדיין מאמין.
סיומה של השנה הנוכחית לא מבשר טובות מבחינת החלום הזה, לאור התגובה השלילית של העולם הערבי להצהרתו של טראמפ בעניין ירושלים, אבל לא אדם כלאודר ירים ידיים. הוא ממשיך לחלום ולהיות מחוייב 24/7, וממשיך לעבוד בכל הכוח. הוא עדיין מאמין.
לאודר וטראמפ מכירים מעל ארבעה עשורים. לאודר ליווה את צעדיו הראשונים של טראמפ בעולם העסקים והנדל"ן הניו-יורקי האכזרי. הטראמפ טאוור נמצא במרחק הליכה קצרצר ממשרדיו רחבי הידיים של לאודר, הנמצאים אף הם על אותה גדה מזרחית של השדירה החמישית המעטירה בניו-יורק. מאז נבחר טראמפ לנשיאות, נהנה לאודר מלא מעט זמן נשיאותי, ועוד הרבה יותר מזה, זמן איכות עם הצוות הקרוב, בראשותם של ג'ראד קושנר וג'ייסון גרינבלט.
החבורה הזו שייכת למילייה של לאודר והוא שטח בפניה את תכניותיו המפורטות להשגת הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערב, תכניות שגובשו בעבודת שטח אינטנסיבית שכללה עשרות ביקורים בכל בירות המזרח התיכון, תוך שימוש במטוס הפרטי ובמעמד הרם מהם נהנה מיליארדר הקוסמטיקה היהודי.
לאודר הפך בשנים האחרונות ליותר מבן בית בארמונות בקהיר, ריאד, עמאן ומקומות רבים נוספים. סוכן נוסע של שלום, שיתופי פעולה ואחווה, החולק רעיונות עם שועי האיזור ומנסה לרבע את המעגל כדי להבטיח למדינת ישראל, בבת עינו, עתיד טוב יותר באיזור. כניסתו של טראמפ לבית הלבן היוותה עבורו זריקת אדרנלין רבת עוצמה. לאודר יודע שאם זה לא יקרה עכשיו, זה כבר לא יקרה.
החבורה הזו שייכת למילייה של לאודר והוא שטח בפניה את תכניותיו המפורטות להשגת הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערב, תכניות שגובשו בעבודת שטח אינטנסיבית שכללה עשרות ביקורים בכל בירות המזרח התיכון, תוך שימוש במטוס הפרטי ובמעמד הרם מהם נהנה מיליארדר הקוסמטיקה היהודי.
לאודר הפך בשנים האחרונות ליותר מבן בית בארמונות בקהיר, ריאד, עמאן ומקומות רבים נוספים. סוכן נוסע של שלום, שיתופי פעולה ואחווה, החולק רעיונות עם שועי האיזור ומנסה לרבע את המעגל כדי להבטיח למדינת ישראל, בבת עינו, עתיד טוב יותר באיזור. כניסתו של טראמפ לבית הלבן היוותה עבורו זריקת אדרנלין רבת עוצמה. לאודר יודע שאם זה לא יקרה עכשיו, זה כבר לא יקרה.
בחזית הישראלית סבל לאודר בשנים האחרונות מנתק מכאיב שנכפה עליו ע"י מי שהיה תלמידו וחברו האישי שנות דור, בנימין נתניהו. השניים חידשו קשר בשנה האחרונה. לא ברור אם קירבתו של לאודר לטראמפ היא שהניעה את נתניהו להפשיר את היחסים. כך או אחרת, לאודר הניח מאחוריו את העבר בתקווה לעתיד טוב יותר. הוא בונה כעת את ביתו בעיר העתיקה של באר-שבע, ממשיך להיות פעיל בהשקעות ופילנטרופיה ישראלית ויהודית, ומביט קדימה בתקווה. אלה אמורים להיות ימי ההכרעה והוא לא מרוחק מהמקום בו היא אמורה להתקבל.
24. אפי נוה - ראש לשכת עורכי הדין // מור שמעוני
מי אתה, עורך הדין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין? אדבוקט ממולח שמצעיד את הלשכה לצמרת הגופים בעלי ההשפעה על מערכת המשפט ועל ישראל כולה, או עסקן מפוקפק שמלקט ומנכס לעצמו ואל הגוף שבראשו הוא עומד שררה מוגזמת? אין ספק שזאת הייתה השנה של נוה. הוא הוכיח את השפעתו הרבה על נציגי הוועדה לבחירת שופטים ולפיכך גם על מינוי שופטים ולמעשה גם על המערכת הפוליטית כולה. וכעת נשאלת השאלה באיזה מחיר.
בפברואר 2017 בחרה הוועדה ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. אחד המועמדים הבולטים אך השנוי במחלוקת היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון, שזכה לתמיכתה של שרת המשפטים איילת שקד מאחר שנחשב לשמרן. גם נציג נוסף מהמערכת הפוליטית, השר משה כחלון, תמך במינוי. נציגי השופטים, מי שנחשבו בעלי המשקל הרב ביותר בוועדה, לא תמכו בו. ומי נשאר להכריע את הכף? לשכת עורכי הדין.
נוה, שלא היה חבר בוועדה, תיווך בין הצדדים, הדיל נסגר, והסוף ידוע: בסוף אוקטובר הושבע אלרון לבית המשפט העליון ונוה הוכיח שהלשכה היא כוח שיש להתחשב בו. תחקיר “עובדה” חשף כיצד מתנהלת ופועלת הוועדה לבחירת שופטים מבפנים, והציגה בקול ובתמונה את ההשפעה הרבה של נוה ושל הלשכה על הוועדה. למרבה ההפתעה, נוה היה דווקא זה ששיתף פעולה עם מערכת התוכנית ותיעד במצלמה נסתרת את ההתרחשויות. או שמא צעד כזה, ממי שאולי מבין שאין דבר כזה פרסום רע, לא מפתיע כלל?
שיא חדש נשבר בעת שפורסם לאחרונה כי נוה יהפוך בשנה הקרובה לחבר בוועדה לבחירת שופטים. הצעד כבר מעורר דאגה וביקורת בקרב משפטנים, המצביעים על חשש לניגוד עניינים מצד מי שממשיך להופיע כעורך דין פרטי לענייני נזיקין בבתי המשפט. גם המתמחים פתחו במאבק אישי נגד נוה, שחרת על דגלו, בין היתר, את הכוונה והרצון להקשות על מצטרפים חדשים למקצוע. משפטנים בכירים עוקבים בדאגה אחר התנהלותו של נוה, אך בד בבד, רבים מחפשים את קרבתו. דבר אחד בטוח – נוה צובר כוח. את מה שהוא יעשה בכוח הזה רק הזמן יגיד.
25. דניאל ומיכאל זלקינד - בעלי השליטה באלקטרה // הדר חורש
דניאל (55) ומיכאל (50) זלקינד הם בעלי השליטה בקבוצת העסקים אלקטרה. את הקבוצה ייסד האב גרשון, שהלך לעולמו השנה. חברת האם אלקו הייתה יצרנית שנאים עבור חברת החשמל והתחרתה על מכרזי החברה הממשלתית עם חברת קצנשטיין־אדלר. בתחילת שנות ה־90 השתלטה אלקו על המתחרה והפכה ליצרנית היחידה בשוק המקומי. בהמשך חדרה הקבוצה לתחומי המערכות האלקטרומכניות, רשתות מוצרי אלקטרוניקה ולנדל"ן ובנייה.
ניהול הקבוצה עבר לידי הבנים בהדרגה, והואץ בעקבות המשבר העולמי של 2006־2007. המשבר לא פסח על אלקטרה, שהשקיעה מאות מיליוני שקלים בעסקי נדל"ן במזרח אירופה. הקבוצה נקלעה למצוקה לנוכח ירידת שוויים של נכסי הנדל"ן ונאלצה לעבור תהליכי ייעול למכירת נכסים וארגון מחדש של החוב.
האחים זלקינד הולכים בדרכו של אביהם, ואף ירשו ממנו את החוש המתמטי המפותח. הם גרים בבתים גדולים בסביון, נמנעים מכל מגע עם התקשורת, אינם מופיעים בכנסים ואירועי צדקה ונטולי קשרים פוליטיים. את הקבוצה הגדולה הם מנהלים באמצעות מטה מצומצם ויעיל. האח הצעיר מיכאל (מייקי) נחשב למוח הפיננסי, ודניאל מתפעל את הערוצים השיווקיים. אולם מקורבים לקבוצה מדגישים שזו אינה חלוקת תפקידים רשמית וברורה וכי שני האחים מוגדרים כמנכ"לים משותפים של החברה האם. הם מנהלים את הקבוצה ביד רמה ובקור רוח: המנהלים השכירים מתוגמלים היטב ונכנסים לרשימת שיאני השכר, אך גם משלמים את המחיר על כישלונות וטעויות עסקיות.
בשנה האחרונה השלימה אלקו שני מהלכים שעוררו תשומת לב. היא נכנסה לתחום התקשורת עם רכישת חברת גולן טלקום באמצעות החברה הבת אלקטרה מוצרי צריכה. עסקה מסקרנת נוספת הייתה רכישת רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס. בשני המקרים נרכשו החברות לאחר שנקלעו לקריסה: גולן טלקום לא עמדה בהתחייבויותיה למדינה ולסלקום, ואילו גלובוס נרכשה מכונס נכסים. היו אלו מהלכים מפתיעים, מאחר שהקבוצה בחרה להיכנס לתחום עסקי קשה ובעל רווחיות נמוכה.
26. דוד מימון - מנכ"ל אל על // משה כהן
מנכ"ל אל על דוד מימון הודיע לאחרונה לדירקטוריון על החלטתו לסיים את תפקידו לאחר כארבע שנות כהונה. מימון הועסק באל על בתפקידים שונים טרם מינויו לבכיר שבהם, ובסך הכל עבד שם כ־12.5 שנים.
בשנה החולפת הגיעה לשיאה תוכנית ההצטיידות של אל על: רכישה היסטורית של 16 מטוסים מסוג בואינג 787, ה"דרימליינר", שמתוכם שניים כבר נקלטו בהצלחה. העלות הכוללת של רכישת הענק מבואינג מוערכת בכ־1.25 מיליארד דולר. מה שינחה את אל על בשנים הבאות זה הרצון והכוונה לקלוט את כל מטוסי הדרימליינר עד שיחליפו בהדרגה את הצי המיושן של מטוסי הבואינג 747 ו־767. לשיטתם של ראשי החברה, הצעד הגדול והמורכב הזה ישמש תשתית איתנה לפעילותה העתידית וליכולות התמודדותה והתמדתה בשוק הבינלאומי.
"החלום קרם עור וגידים. רצינו והגענו לרגע של כניסה למועדון חברות התעופה המפעילות את המטוס המתקדם בעולם", הכריז מימון בהשקה החגיגית.
ובפן הנעים פחות שעמו התמודדה אל על בחודשים הראשונים של 2017 נמשך סכסוך העבודה עם הטייסים, והדבר הביא לביטולן של עשרות טיסות. בחזית נוספת פרץ סכסוך עבודה עם אנשי התחזוקה. לאחר משא ומתן מורכב נחתם עמם הסכם.
ההנהלה מנסה לצמצם את הוצאותיה של החברה לנוכח הוזלת מחירי הטיסות הנובעת מפעילות מוגברת של חברות הלואו־קוסט ומדיניות השמיים הפתוחים.
התחרות הגוברת דרבנה את מימון להוביל ולהנהיג שורת מהלכים נוספים בחברה כהשקת כרטיס האשראי Fly Card לצד פתיחתם של קווי תעופה חדשים. היא אף רכשה את ישראייר באמצעות חברת סאן דור, וכעת ממתינה לאישור רשות הגבלים עסקיים. המיזוג אמור להפוך את אל על לשחקן מרכזי גם בתחום הטיסות המוזלות ושיווק חבילות הנופש המשולבות.
27. מירי רגב - שרת התרבות והספורט // רויטל עמירן
כבר שנתיים וחצי שמירי רגב מכהנת בתפקיד שרת התרבות והספורט של מדינת ישראל, ובזמן הזה היא הפכה את משרד התרבות המנומנם בדרך כלל למייצר סערות סדרתי.
בימים אלו, באופן מפתיע, נאלמה השרה דום. מי שהייתה ידועה כאחת המגינות המרכזיות על ראש הממשלה ורעייתו, כמעט לא פוצה פה כאשר הפגנות רוטשילד קוראות להדיחו על רקע חשדות השחיתות המרחפות מעל ראשו ומעל ראשם של חברי ממשלה נוספים. לראשונה זה זמן רב שום סנסציה אינה מתחוללת מכיוון משרד התרבות. לא ברור מה עומד מאחורי היעלמותה של השרה. ואולי דווקא על רקע זה, וכאשר לא ברור כמה זמן נשאר לממשלת
נתניהו הרביעית, כדאי לנסות להבין מהו החותם שתותיר השרה מירי רגב על חיי התרבות בישראל.
ללא ספק מדובר בשרה הדגלנית ביותר שהייתה לנו. הדבר נכון לא רק במובן המוחשי של חיקוי ה"כפיים" שלה ב"ארץ נהדרת", שם היא נושאת דגל פיזי, אלא גם בצורך האובססיבי שלה להוכיח בכל הזדמנות שהיא כאן כדי להניף באופן הפרובוקטיבי ביותר את המסר שלפיו מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
התרבות הישראלית, הממומנת על פי האג'נדה שלה, צריכה לפנות מקום לערכי הימין, לערכי המסורת היהודית ולמזרחיות, כפי שהיא מבינה אותם, גם אם שלושת עולמות התוכן הללו לא בהכרח עולים בקנה אחד. ללא שאר רוח וללא גינוני אצילות היא מזכירה לכולם שתרבות או לא, רגב היא קודם כל פוליטיקאית. כמי שבאה כדי לשנות ולזעזע, היא אימצה לעצמה את הדמות הכי לא־ממלכתית שהייתה בנמצא.
היא השרה שלא הפסיקה להתווכח. היא התעמתה עם השחקן נורמן עיסא, שסירב להופיע בבקעת הירדן, החליטה להקפיא תקציבים לתיאטרון אל־מידאן בשל ההצגה “הזמן המקביל" ונטשה את טקס פרסי אופיר בעקבות ביצוע שירו של מחמוד דרוויש. בחודש מאי האחרון הודיעה שתמנע מימון ממופעים בפסטיבל ישראל שיש בהם עירום, ולאחרונה תקפה את הסרט “פוקסטרוט" - בבימויו של שמוליק מעוז ובכיכובו של ליאור אשכנזי, שהתברג לרשימה המצומצמת של הסרטים המועמדים לאוסקר - בטענה שהוא פוגע בשמו הטוב של צה"ל.
אם נניח לרגע את הסערות המילוליות בצד, יהיה קל יותר לבחון אם רגב אכן חוללה שינוי דרמטי בשטח, כזה שהולם את הדגלים שהיא מניפה. בחינה של הנתונים מעלה כי השרה הגדילה את תקציב התרבות בשיעור לא מבוטל. בשנים 2017־2018 גדל תקציב משרדה ב־455 מיליון שקל, והוא עומד כיום על יותר ממיליארד שקל.
ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים // מעיין הרוני
מהדברים הראשונים שראש עיריית ירושלים ניר ברקת עשה בשנה החולפת היה להשבית כליל את השירותים העירוניים למשך שלושה ימים, כדי להפעיל לחץ על שר האוצר משה כחלון להיענות לבקשתו לקבל מענק מיוחד של 800 מיליון שקל והלוואה של מיליארד שקלים נוספים.
האפיזודה הזו, שהותירה ברחובות הבירה הרבה אשפה ותושבים מבולבלים, נחשבה למפגן שרירים כלפי השר ממפלגת כולנו, שנאלץ להיגרר לעימות. עם הסערה הזאת פתח כאמור ברקת את 2017, והיא רמזה על ההמשך, שכן זוהי השנה שבה הוא הגביר את מאמציו להעלות את סיכויי הצלחתו להשתלב בפוליטיקה הארצית ובמפלגת הליכוד.
ברקת טרם הביע את רצינות כוונותיו, אבל מפלרטט בגלוי עם שרים בליכוד. עם חלקם הוא גם מצליח. בראש הרשימה ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממנו ומרעייתו זכה לקבל באופן חריג ברכת יום הולדת מצולמת באוקטובר האחרון. על פי פרסומים, ברקת נכח גם במסיבת יום ההולדת המצומצמת של נתניהו ובישיבת סיעת הליכוד בכנסת.
גם הקשר שלו עם שרת התרבות והספורט המקורבת לנתניהו, מירי רגב, ידע פריחה השנה: בפברואר הוציא ברקת צו סגירה מיידי ללא שימוע לגלריה ברבור, שאירחה הרצאה של ארגון שוברים שתיקה, מאחר שהשרה תבעה זאת יממה קודם לכן. הקשר בין השרה לראש העירייה התהדק לאורך השנה, ובספטמבר הם אף ערכו יחד אירוע סליחות המוני בירושלים בהשתתפות אלפים שהובאו בהסעות מכל רחבי הארץ, במטרה לא מוצהרת לעודד אותם להתפקד לליכוד כדי לתמוך בברקת.
כעומד בראשה של עיר הבירה של ישראל, ברקת דאג להפגין את כוחו המדיני בכמה הזדמנויות. באחת מהן, מיד עם השבעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוא הודיע על הפשרת הבנייה בשכונות שמעבר לקו הירוק.
28. שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר // יהודה שרוני
התואר ההולם את באב"ד הוא “המנכ"ל של המדינה": הוא האדם המקורב ביותר לשר האוצר כחלון וזוכה לאמונו המוחלט. הוא המביא והמוציא של מבצעי הנטו למיניהם. באב"ד נדרש לפתור כל בעיה הניצבת לפתחו של שר האוצר ולהתיר כל פלונטר, ועושה זאת בהצלחה.
כך למשל, באב"ד עמד בראש הוועדה לבחירת המועמד למנהל רשות החברות הממשלתיות, ובאופן לא מפתיע נבחר לתפקיד ינקי קוינט, מועמדו של כחלון. הוא גם עומד בראש הוועדה החדשה לבחירת מועמד לתפקיד מנהל רשות המסים. גם כאן ייבחר מועמדו של שר האוצר (ערן יעקב).
סדר היום בהנהלת האוצר כלל בשנה האחרונה מאבק פנימי לא פשוט סביב השאלה מי בעל הבית. היו שטענו שבאב"ד פולש לתחומים שלא בסמכותו, וכי הוא מרשה זאת לעצמו רק בשל זיקתו הפוליטית לכחלון. הדבר בא לידי ביטוי בעימותים עם מוקדי הכוח במשרד. הממונה על התקציבים הפורש אמיר לוי היה אחד מהם. בינו לבין באב"ד התגלעו מחלוקות לא פשוטות, ועם סיום כהונת לוי, אילץ כחלון את השנים להתפייס. לוי הוחלף, בהמלצת באב"ד, על ידי שאול מרידור.
החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בואינג'ו הייתה מוקד כוח נוסף שהתייצב מול באב"ד. עם פרישתה מונה לתפקיד רוני חזקיהו, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, ושקט חזר לשרור. מוקדי כוח נוספים, כמו הממונה על השכר קובי אמסלם או מנהל רשות החברות אורי יוגב, נוטרלו או פרשו.
כדי לנטרל את בעיית מוקדי הכוח העצמאיים, הוחלט ביוזמת המנכ"ל על הקמת ועדה שתמליץ על סדרי העבודה הראויים בהנהלת האוצר, מה שרק מדגיש את העובדה שבאב"ד הוא הראשון בצמרת המשרד שהעז לשנות את סדרי העבודה הנוכחיים, בניסיון לרכז בצורה יעילה יותר את עבודת ההנהלה. הכל במטרה לקדם את מדיניותו של כחלון.
קרנית פלוג - נגידת בנק ישראל // יהודה שרוני
על פי שקרנית פלוג היא האישיות הכלכלית השנייה בחשיבותה במשק, 2017 לא תיזכר כשנה מוצלחת במיוחד עבורה. הייתה זו שנת דריכה במקום בעיקר בפעילותה בתחום המוניטרי, וזה לא שלנגידה חסרים כלי השפעה על הנעשה במשק.
למרות היותה עדיין חזקה, מסתמנת מגמה נמשכת של היחלשות במעמדה, לפחות בכל הנוגע להחלטות הכלכליות בממשלה, וזאת אף שהנגידה היא גם היועצת הכלכלית של הממשלה. פלוג משתתפת בישיבות החשובות, אבל סופרים אותה פחות. שר האוצר כחלון אינו חושש מלהטיח בה ביקורת פומבית, כאשר המקרה הבולט ביותר היה בוויכוח הנוגע לגובה הגירעון ומדיניות הפחתת המסים.
כחלון, בניגוד מוחלט לעמדתה, ממשיך בהפחתות המסים, ובאורח פלא גם הגירעון ממשיך לרדת. בעוד שמעמדה בישראל בצניחה, מעמדה בעולם בצמיחה. היא מוזמנת לפורומים היוקרתיים ביותר בעולם וזוכה בתארים נחשקים של המגזינים החשובים. נראה שגם כאן נכונה האמרה: דברים שרואים משם לא רואים מכאן. איך אפשר לסכם את 2017 מבחינת בנק ישראל?
“השער היציג" של הדולר מול השקל המשיך לנוע סביב 3.5 שקלים לדולר, והנגידה סופגת ביקורת קשה על אוזלת ידה בתחום. הבנק אומנם המשיך בהתערבות בשווקים באמצעות רכישות מטבע חוץ, אבל בקצב איטי בהשוואה ל־2016. היקף יתרות המטבע הסתכם בסוף נובמבר ב־112 מיליארד דולר, וזה עדיין לא מספיק.
בתחום הריבית נקטה הנגידה במדיניות של “שב ואל תעשה". בעוד שהריבית בארצות הברית עולה, אצלנו זו השנה השלישית ברציפות. הריבית תקועה ללא שינוי ועומדת על 0.1%. בתחום השגת יעד האינפלציה הממשלתי (1%־3% לשנה) נרשם כישלון נוסף. 2017 תהיה השנה הרביעית שבה האינפלציה תהיה נמוכה מהיעד שהוכתב. לבנק ישראל יש נסיבות מקלות, כמו הירידה במחירי הסחורות, אבל הרושם המתקבל הוא שהנגידה מרגישה נוח עם המדיניות ומתנהגת כאילו היא משקיפה מטעם האו"ם.
תפקידה הנוסף של קרנית פלוג הוא הפיקוח וההגנה על יציבות המערכת הבנקאית, ו־2017 הייתה שנה מאתגרת בתחום זה. בתום מאבק לא פשוט, סוכמה “רפורמת שטרום", והנגידה אמורה הייתה להוציא אל הפועל את המהלכים להגברת התחרות בין הבנקים. זה יקרה באמצעות הקמת בנקים חדשים, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, והקמת מיזמים פיננסיים שונים שיתרמו לצרכנות הפיננסית. המדובר במהלך מורכב ביותר, ובניגוד לסלולר, קשה להוציאו לפועל בלחיצת כפתור. אלא שהפוליטיקאים שואפים להישגים של כאן ועכשיו, מה שמכניס את הנגידה ואת המפקחת על הבנקים לעמדת התגוננות.
29. טל גרנות גולדשטיין - מנכ”לית הוט // הדר חורש
מינויה של טל גרנות גולדשטיין לתפקיד מנכ"לית הוט הפתיע: בגיל 38, ללא רקע של תפקיד ניהול מקביל בחברה אחרת, הייתה גולדשטיין למנכ"לית הצעירה ביותר בענף. גולדשטיין, היום בת 40, נשואה + 2, התגברה על התהיות ומצליחה לייצב את החברה בעיצומה של סערה בענף ונוכח תחרות מתגברת.
היא קיבלה לידיה חברה בטלטלה: הוט נושאת על גבה שנים ארוכות של מוניטין גרוע בתחום שירות הלקוחות, ומאבדת בקביעות לקוחות בתחום הטלוויזיה. תחרות המחירים הקשה בתחום התקשורת הסלולרית פוגעת ברווחיותה, וערב מינויה של גולדשטיין סבלה החברה גם מגל עזיבות של בכירים, על רקע הקושי של אחדים מהמנהלים לקבל את תכתיבי הבעלים. קידומה המהיר של גולדשטיין לחברת הנהלה בכירה בהוט ומאוחר יותר למנכ"לית החברה מיוחס לאמון הרב שנותן בה מקס בלומברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הוט וחבר ההנהלה הבכירה של אלטיס, החברה האם.
בניגוד לחברות אחרות בענף, הוט היא חלק מקבוצה בינלאומית. אלטיס, שבשליטתו של פטריק דרהי, היא חברת תקשורת בינלאומית שמרכז עסקיה באירופה. אלטיס מנוהלת בצורה ריכוזית מאוד. בעל השליטה דרהי ויד ימינו דקסטר גואי מקבלים את כל ההחלטות המרכזיות בחברה, ומצפים מהמנהלים המקומיים ליישר קו איתם. שיטת הניהול הופכת את המנהל המקומי כאחראי בעיקר על תפעול החברה, השיווק והרגולציה, אולם הוא אינו מקבל החלטות אסטרטגיות כמו כניסה לתחומים חדשים, קצב השקעות או הפסקת פעילויות.
גרנות גולדשטיין, כמו קודמיה בתפקיד החליטה להתמקד בבעיה הקשה ביותר של הוט - שיפור השירות ללקוחות. בחברה אומרים שלראשונה בתולדותיה מצליחה הוט לייצב שירות שאינו נופל מזה של המתחרים. ראוי לציין שהחברה נהנית במידה רבה גם מרפיון המתחרה העיקרית, חברת יס, הסובלת מטלטלה בשדרת הניהול, וכן מירידה ברמת השירות בענפי הסלולר והאינטרנט. לעומת זאת, החריפה התחרות בענף הטלוויזיה.
השינויים בענף גורמים להוט לאבד אלפי מנויים מדי רבעון: משפחות צעירות שוב אינן מתחברות אוטומטית לטלוויזיה הרב־ערוצית המסורתית, נוכח שפע האפשרויות שמציעה רשת האינטרנט ושירותי עידן פלוס. סלקום ופרטנר מציעות שירותים מוזלים כשהן נהנות מהקלות רגולטוריות מפליגות. לעומת זאת, מצליחה החברה לאזן את השחיקה בתחום פעילותה המסורתי באמצעות הצלחה בשיווק שירותי התקשורת הסלולרית שלה. הצלחה זו הפכה את הוט הישראלית לחברה הצומחת ביותר בחברת אלטיס.
30. פרופ' שוקי שמר - יו"ר מועצת המנהלים של אסותא // מעיין הרוני
לפני כעשרה ימים, בטקס הפתיחה הרשמי של בית החולים אסותא אשדוד, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "זהו יום היסטורי שיוביל לשינוי לא רק בקרב תושבי אשדוד אלא בקרב כל מערכת הבריאות בישראל". אחד התורמים הגדולים למימוש החזון הזה הוא פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא מרכזים רפואיים ויו"ר אסותא אשדוד, שכבר הוכתר בפרסומים בכלי התקשורת בתור “האיש שהקים בית חולים נגד כל הסיכויים".
שמר (69) שהוביל את הקמת בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל זה 40 שנה בעקבות דרישת התושבים, היה מעורב בכל פרט ופרט בתכנון, בהקמה ובהפעלה של המוסד החדש. זאת, כשברקע ניסיונות לטרפוד הקמת בית החולים גם לאחר שנחקק בכנסת חוק המחייב את בנייתו. שמר גייס 1,200 עובדים שייתנו מענה לחצי מיליון תושבי אשדוד והסביבה. ביוני השנה, לאחר חמש שנות בנייה, נפתחו שעריו של בית החולים והוא החל את פעילותו באופן הדרגתי, עד שבנובמבר נפתח חדר המיון ובית החולים החל לפעול בצורה מלאה.
מספר חודשים לפני כן נחתם הסכם שלפיו משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ גופית. הושג גם הסכם לתשלום חד־פעמי: המדינה תעביר לאסותא כ–370 מיליון שקל, כשבתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו.
זו הייתה שנת שיא לדרכו של שמר בהפיכת אסותא לרשת בתי החולים והמרכזים הרפואיים הגדולה בישראל. בית החולים שהקים השנה הגיע לאחר הקמת בתי החולים של אסותא ברמת החייל בתל אביב, בחיפה, בראשון לציון ובבאר שבע ומרכזים רפואיים נוספים.