41. אבי וייס וגולן יוכפז (מנכ"לי חברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10), אבי ניר, אבי צבי ויוסי ורשבסקי (מנכ"לי קשת, רשת וערוץ 10), אלדד קובלנץ (מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי) // ניר קיפניס
פיצול ערוץ 2, אם התבקש ואם היה מהלך פוליטי שנועד להחלישו, אירע רק בחודשיים האחרונים של 2017, ולכן עדיין מוקדם להעריך את השפעתו. כרגע נדמה שכולם מבולבלים, גם שני הזכיינים וגם הצופה, שלא תמיד יודע לומר איזה זכיין משדר איזו תוכנית. מבין שתי זכייניות ערוץ 2, קשת מנצחת, לא רק מפני שאבי ניר, המנכ"ל שלה, נחשב תמיד כמי שקרא את מפת הטלוויזיה בישראל טוב יותר ממתחריו, אלא אפילו הודות לסיבה טכנית גרידא, כמו היתרון שיש למספר 12 על 13.
יכול להיות שהיתרון הזה זמני, יכול להיות שעם עליית תוכנית פופולרית כ"האח הגדול" ברשת במקום בקשת, ינדדו הצופים אל הזכיינית שנחשבת למצליחה פחות, אבל לפי שעה אפשר לקבוע שמי שנחשבה לזכיינית הטובה יותר בימי הערוץ המשותף, הפכה לערוץ הנצפה יותר מאז הפיצול.
אומנם במצטבר עלה כוחם המשותף של המותגים קשת ורשת, אבל הרווחים שעתה צריכים להספיק לשבעה ימי שידור במקום שלושה או ארבעה, נשחקים. השאלה היא כמה זמן יוכלו הזכיינים לספוג את המצב, כשהפריים טיים שלהם הוא ללא כל בידול? ההערכה היא שלא לזמן רב, וכאן נכנס לתמונה ערוץ 10.
המשימה של יוסי ורשבסקי, המנכ"ל המוערך של ערוץ 10, היא להוכיח שגם במציאות ה"עוד יותר קשה" שהוא חווה כרגע, הוא יכול לשרוד. עד מתי? עד שלבוסים של אבי צבי ייגמר הכסף. צבי, מנכ"ל רשת, יעמוד
ב־2018 במבחן הקשה ביותר: ניר רגיל להוביל, ורשבסקי רגיל לשרוד כאנדרדוג, צבי יצטרך להכות את קשת כדי לשרוד כלכלית. למפציץ החמקן שלו קוראים "האח הגדול", והרגע שבו תעלה תוכנית הריאליטי המצליחה על גבי הפלטפורמה של רשת, אמור להיות המבחן של צבי.
גם בגזרת החדשות ניצבת בעיה לא פשוטה לערוץ 10. בעיני צופים רבים, שגם אם היו מעניקים בעבר את ההזדמנות הראשונה לערוץ 2, היו עוברים ל־10 במקרה של אייטם פחות מעניין או נוח לצפייה, קמה אלטרנטיבה. זה נשמע מוזר, מאחר שהערוצים 12 ו־13 משדרים את אותה מהדורת חדשות, אבל זו עובדה שנתמכת גם בנתוני הצפייה: המעבר האוטומטי הוא קודם כל מערוץ 2 "הראשון" לערוץ 2 "המתחרה", ורק אחר כך לערוץ 10. ואם בשנה שעברה ההבדלים בין מהדורות החדשות 2 ו־10 היו ברורים, השנה היטשטשו הגבולות. "כאן" לא מצליח להתרומם, חדשות 2 עדיין מנצחות בגדול, והאתגר הבא שמונח לפתחם של וייס ויוכפז הוא ליצור מהדורה שתדע לייצר אייטמים שיוסיפו להתגלגל ברשת, ובכך לנצח לא רק במלחמה ביניהם, אלא גם במלחמה מול צופים שנוטשים לטובת האונליין.
אפרופו "כאן"; רק לפני שנה היה נדמה שאלדד קובלנץ הוא הסדין האדום מול פני נתניהו, שהכריז מלחמה על תאגיד השידור שנועד להחליף את הערוץ הראשון ובכך העצים את משקלו הסגולי. אי אפשר היה לחשוב ברצינות שלערוץ הראשון, אפילו בגלגולו החדש, תהיה השפעה שהיא יותר מאפסית.
בדיעבד, מתברר שהחיפזון שנטע את "כאן בהרצה" כמעין "חומה ומגדל" בלב לוח המשדרים, היה בעוכריו של הערוץ החדש־ישן: הצופים רחרחו אותו בסקרנות, ולעובדה שלא יכול היה להציג לוח שידורים מלא שלא יישען על תוכני הערוץ מרוממה, היו נקודת תורפה: תוכניות האקטואליה שלו נותרו לא רלוונטיות. לכאורה ניתן היה לסכם כאן את פעילותו של התאגיד, אבל האמת היא שבתחום אחד לפחות, שנחשב לבייבי של קובלנץ, הוא עושה עבודה לא רעה: דווקא מתחת לפני השטח, בכתבות רשת, נדמה שכוחו גדול מכפי שהוא משתקף בנתוני הצפייה, ובמיוחד בקרב גולשים צעירים: תכנים מגוונים, חלקם ברמת התחקיר וחלקם ברמת הפולקלור, החלו "לזלוג" לרשת, והם אלה שמעניקים למיזם, שנדמה כרגע ככישלון מכל בחינה אחרת, ניחוח עדכני שאפשר שיהיה קרש ההצלה שלו.
42. מולי שגב וליאור שליין - אנשי טלוויזיה
שניים מבכירי תעשיית הבידור בארץ והאנשים שגורמים לנו לצחוק בקול, אך בעיקר מעצבים את דעת הקהל ומשפיעים עליה. שגב הוא עורך, מפיק ותסריטאי ומיוצרי "ארץ נהדרת" והעורך הראשי שלה. שליין הוא קומיקאי, סטיריקן ומנחה. ב־2010 יצר את "גב האומה" ששודרה בערוץ 2, וכשעבר לערוץ 10 ב־2015 שונה שמה ל"גב האומה".
43. יוסף שפירא - מבקר המדינה
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, אשר פרסם בשנה האחרונה דוחות ביקורת נוקבים והתריע מפני מחדלים קשים בשירות הציבורי, שגבלו בחשדות לפלילים לכאורה. נוסף לכך פרסם דוח בכובעו כנציב תלונות הציבור, שחשף את הביורוקרטיה המסורבלת וההתעמרות מצד הרשויות הציבוריות באזרח הקטן.
44. אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון
מונתה לתפקיד לאחרונה, וכבר התמודדה עם המאבק סביב בחירתה, עם ההפגנות של תושבי דרום תל אביב סמוך לביתה ועם חשיפת השתתפותה בישיבות הוועדה לבחירת שופטים טרם נכנסה לתפקיד. כעת נותר לנו רק לחזות כיצד תתהלך מי שנחשבת לשופטת אנושית מאוד, אך קפדנית וחריפה, בין הטיפות הללו.
45. אלי כהן - שר הכלכלה והתעשייה
כשהוצג ברשימת כולנו, רבים מהפרשנים תהו על קנקנו והתקשו להבין מדוע משה כחלון שיבצו ברשימתו לכנסת. בשנתיים האחרונות הוא סיפק את התשובה לכולם. צריך לעדכן את השאלה ולנסות לנחש לאן הוא הולך ומהי תחנתו הפוליטית הבאה: האם יישאר בכולנו או שמא יצטרף לליכוד ויכהן בתפקיד בכיר?
46. פרופ' שמואל האוזר - יושב ראש רשות ניירות ערך
בינואר יפרוש האוזר מהתפקיד שמילא כשש שנים וחצי, אך הנסיבות לפרישה המוקדמת עדיין לא התבררו. בתקופת כהונתו הפך את הרשות על פיה ומילא בצורה יוצאת מן הכלל את תפקידו המוגדר בחוק להגנה על ציבור המשקיעים. הוא עשה זאת באמצעות מחלקת חקירות יעילה.
47. פרופ' זאב רוטשטיין - מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה
סערה גדולה התחוללה השנה בעקבות נטישת המחלקה ההמטו־אונקולוגית בבית החולים הדסה. מנכ"ל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין ניצב בעין הסערה, בין הרופאים לילדים החולים, וספג ביקורת, אבל גם ביצר את מעמדו וזכה לתמיכה ולגיבוי ממשרד הבריאות. מבחינתו, הוא הקים מחלקה חדשה וגיבש צוות רפואי נאמן בדרך למימוש חזון הדסה המתחדש.
48. איציק צאיג - מנכ"ל קבוצת אסם השקעות
צאיג חולש על אחת מקבוצות המזון הגדולות בארץ. תפקידו הניהולי הראשון היה בחטיבה העסקית בבנק לאומי, ובהמשך צבר ניסיון במגוון תפקידים ניהוליים בענף ייצור המזון. הוא אף כיהן כמנכ"ל השיווק של טבעול וכמנכ"ל סלטי צבר. בהמשך כיהן בתפקידים בכירים באסם, וכמנכ"ל הוא מתמקד בהעמקת האחיזה של החברה במגוון ענפים.
49. אהוד ברק - ראש הממשלה לשעבר
"המשפיען החמקן" הוא כינוי שיכול לתאר את התנהלותו של אהוד ברק ב־2017. הוא שהה בתחום הערפילי שבו אי אפשר לדעת אם יגיח לקדמת הבמה או יישאר בלתי מושג. מפעם לפעם מקבלים ממנו תושבי ישראל מסרים בטוויטר, שעיקרם ביקורת על נתניהו. ברק לא חזר להנהגת העבודה, וגם לא הודיע שוויתר, רק פיזר רמזים שבקרוב ישוב ויחליף את ראש הממשלה.
50. דוד בן בסט - יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
מכהן ב־15 השנים האחרונות גם כיו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות וידוע כבעל קשרים פוליטיים, בעיקר בקרב הליכוד. הוא זכה בפרס מפעל חיים בכנס אילת של אגודת העיתונאים. בעברו שימש כקשב גלי צה"ל וכתב רשת NBC, וכיום הוא מגיש תוכנית ראיונות פוליטית בשם "הנבחרים", המשודרת גם בערוץ 20.
