שר החינוך, נפתלי בנט, ניצל את היום החורפי והעלה היום (שישי) בצהריים לחשבון הפייסבוק שלו סיפור מתקופת שירותו כחייל במסלול של יחידת סיירת מטכ"ל בחורף הקשה של שנת 1991. "אזהרה: יש כאן דברים שנעשו ע״פ כללים שהיו נהוגים *פעם* ביחידה, ואסורים כיום, ובצדק. נא *לא* לקחת דוגמא", פתח בנט.
"חנוכה 1991. אנחנו, חיילי מסלול בסיירת מטכ"ל, בערך שנה וארבעה חודשים במסלול, בצוות "גיורא". אומרים לנו שיש לנו שבוע ניווטי טרסות ברמת הגולן. אלו ניווטים קצרים במיוחד, אז אנחנו די רגועים. עולים על הטיולית מהיחידה בסירקין לכיוון רמת הגולן. מנמנמים לנו. פתאום הטיולית נעצרת בדרך. ליד קיבוץ הגושרים. זה לא רמת הגולן. מה קורה כאן?", סיפר.
"המפק"ץ עולה אלינו. 'טוב. שינוי תכניות. אתם בסדרת מילוט. מתחלקים לארבע חוליות של שלושה לוחמים בכל חוליה. אתם נתקעתם בעומק של מדינת אויב. אתם צריכים להגיע חזרה לישראל בחיים, מבלי שהאויב יתפוס אתכם. הנה מפה. שימו עליכם אפודים וחליפות סערה. זה מה שיש לכם. אתם צריכים להגיע לקיבוץ רשפים עד סוף השבוע. מתקדמים בלילה, מסתתרים היטב ביום. אסור לכם לגנוב מכוניות", סיפר בנט על התפנית באימון.
"קללות ושביזות. גשם. רעב. בקושי אכלנו 30 שעות. הולכים לכיוון מושב עלמה. ערב. נכנסים למושב. מזהים בית ללא אורות דלוקים. מחליטים לפרוץ לבית כדי לקחת קצת אוכל (בחוקים לא אמרו שאסור. רק אמרו לא לגנוב אוטו). עוקרים חלון. נכנסים פנימה מלאים בבוץ. מרוקנים את המקרר ואת המקפיא מכל מה שיש: פיתות קפואות, נקניק, בצק-סופגניות(?!), פירות, חמאה, מיונז ועוד. ועפים משם מהר. מסכנים בעלי הבית", שיתף במעשה האסור והמשיך את הסיפור על חוויות התרגיל.
"ואני עד היום מחפש את הגבינה שלי שנעלמה מהמקרר במושב עלמה. אני הייתי תושב עלמה. חחח לבריאות", ענה לו אחד הגולשים בתגובות ולכך השיב בנט: "האם יש לך מושג מה שם המשפחה אליה פרצנו? (חנוכה 91, בית מלא צעדי בוץ, אוכל נעלם). אשמח אם תברר במושב. הייתי שמח להגיע אליהם ולפצות אותם".