"לפני הסופה שהייתה בסוף השבוע האחרון, היו הרבה יותר כניסות לאתר שלי והייתה התעניינות מאוד גבוהה", מספר בועז נחמיה. "במקרים כאלה, אני כמובן משתדל להתאים את עצמי לקהל ולהבין שיש סוג של היסטריה אצל חלק מהאנשים, ואצל אחרים זו פשוט התעניינות יתר. במקרים כאלה אני נותן יותר עדכונים, יותר התראות כדי להרגיע את האנשים".
נחמיה (45) מירושלים, הוא איש מחשבים וחזאי. בביתו יש שלוש תחנות מטאורולוגיות: אחת על הגג, אחת על גג של שכן, והשלישית על הקרקע. נחמיה נמנה עם אלפי אנשים בישראל שתחביבם העיקרי ואהבתם הגדולה הוא מזג אוויר. מדובר באנשים שלא רוצים לסמוך על תחזיות שמתפרסמות בתקשורת, אלא מעדיפים לחזות זאת בעצמם, כשבכל רגע נתון, בעזרת מכשור מתקדם שנמצא בביתם, הם חשופים למידע מדויק לגבי מה שקורה בחוץ.
"תחנה מטאורולוגית זוהי תחנה שמודדת פרמטרים של מזג אוויר, כמו טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר, גשם ורוח", מסביר נחמיה. "תחנה כזו נותנת לי אפשרות לדעת מה קורה בחוץ בכל רגע שאני רוצה, ובכל רגע לפני שאני יוצא מהבית. הרי בתחזית יכולים לומר למשל שיהיו 30 מעלות, אבל בפועל יש 20 מעלות. התחנה מראה לי בכל שנייה מה התנאים בחוץ, ועל פי זה אני יכול להחליט מה ללבוש. זה בפן הפרקטי, ואילו בפן המדעי אני נהנה לראות האם הטמפרטורה עלתה, האם הלחות גבוהה. אני גם מודד קצב של ירידת גשם".
החלטת להציב תחנות בביתך מתוך צורך או מתוך אהבה?
"זה התחיל מאהבה. כבר מילדות אני אוהב גשם ואוהב להתעסק בכל התחום הזה של חיזוי. רציתי שתהיה לי היכולת לדעת מה קורה בחוץ מבחינת פרמטרים של מזג אוויר. התחנה שלי, אגב, גם מחשבת 'מרגיש כמו'. כלומר, בחוץ אולי יש 15 מעלות, אבל זה מרגיש כמו 18 מעלות. יש לי גם אתר בשם 'ירושמיים', שבו אני מפרסם מה מזג האוויר בחוץ ומפרט מה אנשים צריכים ללבוש".
האם במזג אוויר כמו שלנו באמת יש צורך בכך?
"קודם כל, בחורף יכולות להיות סערות כמו שהיו למשל בסוף השבוע האחרון, שבמקומות מסוימים הן יהיו יותר חזקות מאשר במקומות אחרים. ואילו לגבי הקיץ, זה נכון שמזג האוויר לא משתנה, אבל בירושלים כן לפעמים ישנם שינויים מיום ליום. לפעמים ישנם ערבים שבהם צריך ללבוש סוודר, ולפעמים חולצה קצרה מספיקה. בירושלים האתר והתחנה רלוונטיים גם בקיץ".
נחמיה מבהיר ש"האתר הזה קם במטרה שאנשים יתעדכנו בכל רגע לפני שהם יוצאים מהבית. הם יכולים להתעדכן גם דרך אפליקציה חינמית תומכת אנדוראיד ואייפון, שגם שמה הוא 'ירושמיים'. בשניה אחת הם יכולים לדעת מה הם צריכים ללבוש, האם כדאי להם לצאת או לא כדאי. באפליקציה הם גם מקבלים התראות מתי יש גשם ומתי אין. האתר מותאם לחלוטין לירושלים, אבל יש בו גם תחזיות קבועות לעוד שישה מקומות בארץ וגם בחו"ל, ואם מישהו רוצה אינפורמציה לגבי מיקום אחר, הוא יכול לשאול בפורום של האתר".
העיסוק התמידי הזה במזג האוויר לא נראה לך קצת אובססיבי?
"אני לא חושב כך. הרבה אנשים מתייחסים נורא בשטחיות למזג האוויר, ואילו אני חושב שאנשים יכולים להפיק ממידע כזה הרבה תועלת. הרי למה סתם ללבוש שכבה מיותרת, או מצד שני לקפוא מקור? למה להיות מופתעים ממזג האוויר שבחוץ, כשאפשר בקלות לדעת הכל מראש? אנחנו יכולים להישאר בשנות ה־70־80, להקשיב לרדיו ולשמוע תחזית, אבל כיום בעידן הטכנולוגי אפשר להרוויח מזה ולהתאים את עצמך בצורה יותר מדויקת למה שקורה בחוץ".
מהי ההנאה שאתה מפיק מעיסוקך?
"שאני נותן תחזית שמתקיימת אחד לאחד בסופו של דבר, וגם כשאני יוצא החוצה, רואה את פתיתי השלג וסתם נהנה מכך".
מבחינת עלות התחנות המטאורולוגיות, נחמיה מסביר ש"אפשר לקנות תחנות תוצרת סין מאוד בזול, בסביבות 200 שקלים, אבל זה לא מומלץ כי הן מתקלקלות מהר. מה שיש לי עולה כ־1,000 דולר, אבל תחנה בסיסית טובה ששמים על הגג אפשר לקנות כיום באתרים כמו איביי בכ־500 דולר. גם בארץ ישנן כמה חברות יעודיות שמוכרות תחנות מטאורולוגיות".
כל אחד יכול להיות לקנות תחנה ולהפוך לסוג של חזאי?
"את יכולה לקנות תחנה, אבל עדיין את לא יכולה לכתוב תחזית, כי זה תחום שלומדים באוניברסיטה. צריך לדעת לנתח מפות של מזג אוויר, להבין אותן. תחנה מטאורולוגית נותנת לך את הנתונים העכשווים, את הטמפרטורה העכשווית, אבל בלי המפות את לא יכולה להסיק מה יהיה בעתיד".
שאלה של אמינות
"אני גר באזור של חקלאים, ואין יום שבו אני לא מקבל כ־50 טלפונים והודעות לגבי מתי ירד גשם", מספר נדב בהרב (33), רואה חשבון ממושב נוב ברמת הגולן. "כיוון שאני לא יכול לענות לכולם, הקמתי לפני ארבע שנים קבוצת וואטסאפ בשם 'שלג בנוב', שבה אני מפרסם את התחזיות שלי וגם נותן דיווחים אונליין של מזג אוויר. הקבוצה הזאת מלאה עד אפס מקום, ויש בה 256 משתתפים. נמצאים בה המון חקלאים, אנשים שהם חובבים, כמה כתבים מהטלוויזיה והרדיו, מנהלי בתי ספר, אנשי המועצות המקומיות של האזור, וכל מיני גופים שהחיזוי חשוב להם".
בהרב הוא חובב מושבע של מזג אוויר. "זה התחיל מהחורף הגדול ב־1992", הוא מספר. "הייתי בן 7, והיה אז מאוד גשום ומושלג. זה חרט בי איזשהו זיכרון, ומאותו רגע אהבתי לראות את הגשם יורד. בשלבים יותר מאוחרים, זה כבר היה לנסות לחזות את הגשם. כשגדלתי קניתי ציוד ולמדתי לקרוא מפות סינופטיות. למשל, בימים של גשם או לילות של גשם, אני יכול למצוא את עצמי בחוץ או נדבק לחלון, והילדים שלי יחד איתי".
כיום, בביתו של בהרב ישנה תחנה מטאורולוגית אחת ועוד שני מכשירים נוספים שמודדים גשם וטמפרטורה. כל המכשור הזה מוצב בתוך הבית עצמו, ואילו השנאים נמצאים בחוץ. "כל מי שנכנס אלי הביתה ישר רואה מכשירים לא ברורים שנמצאים בכוורת בסלון, ואחד מהם מוצב במטבח", הוא מחייך.
איזה צורך שלך המכשירים האלה ממלאים?
"אותי מעניין החיזוי: מתי ירד גשם, איפה ירד, כמה ירד. נכון שיש תחזיות מזג אוויר, אבל בימים של חורף אני משתדל לעדכן את התחזית בערך פעמיים. אני גם מניח שהתחזית הזו שאני מעביר בקבוצת הוואטסאפ אמינה יותר בעיני החברים בה יותר משאר התחזיות בחדשות או באינטרנט. חוץ מזה, הגולן הוא אזור גדול, מאוד שונה במזג האוויר מצדו האחד לשני. לפעמים התקשורת וגופי החיזוי לא יודעים לתת את ההבדלים בין אזור אחד לאחר, ואני נותן תחזית ייחודית לגולן".
יש לך עוד חברים ששרופים כמוך על תחזיות?
"בנוב יש לנו קבוצה של חמישה חובבים. אנחנו שרופי חורף, ומקבלים את החורף פעם בשנה בערב הימורים של מה יהיה. מעבר לכך, בארץ יש אלפי חובבי מזג אוויר. פעם בשנה־שנתיים יש מפגש דרך איזשהו פורום באינטרנט, ובמפגש הזה מדסקסים ושומעים תכנים יעודיים".
"כל טיפה חשובה"
אבנר שמעוני (49) מירושלים, חובב מזג אוויר מגיל אפס, הצליח לפני כשנה להגשים את חלומו לעבוד בשירות המטורולגי. כיום הוא מנהל את רשת התחנות של השירות. "מבחינתי זו הנאה גדולה שבסופו של דבר הפכתי את התחביב למקצוע", הוא מספר. "אני זוכר את עצמי מגיל הגן חובב מזג אוויר. בצבא הייתי חזאי בחיל האוויר, אחר כך עבדתי בהייטק, וכמובן כל השנים נשארתי חובב של מזג אוויר".
איזה ציוד יש לך בבית?
"כבר עשרות שנים יש לי תחנה מטאורולוגית שנמצאת על הגג. היא מודדת רוח, טמפרטורה, גשם. אני עוקב אחרי מזג האוויר, נהנה לראות את הנתונים ולעשות סטטיסטיקות, מלמד גם את הילדים, את המשפחה, את החברים".
למה בעצם לא להסתפק בנתונים שקיימים בערוצי התקשורת השונים?
"כשהתחלתי עם התחביב לא היה אינטרנט, לא היו נתונים שבכל רגע היית יכולה לראות מה קורה. היום אני באמת יכול להשיג נתונים מכל מקום שאני רוצה ובכל זמן, אבל עדיין אני משאיר את התחנה כי מעניין אותי לראות מה קורה ספציפית אצלי בבית. כשאני בבית, אני כל כמה זמן מעיף מבט, מסתכל על הטמפרטורה. זה חלק מהחיים שלי".
מהו הסיפוק שלך מכך?
"זו הנאה גדולה. מזג אוויר זה דבר שאף פעם לא חוזר על עצמו. מזג אוויר זה דבר מאוד מגוון ומפתיע. זה כל הזמן קיים באווויר, רק צריך לפתוח עיניים ולהסתכל".
שמעוני, אב לארבעה ילדים, מספר שפחות או יותר הצליח להדביק את הילדים בחיידק מזג האוויר. "הם מתעניינים, אבל לא כמוני", הוא מחייך, "לפעמים הם כבר צוחקים עלי: 'אבא די, מה אתה מתלהב שיורד גשם?'. אבל אין ספק שהם מודעים למזג האוויר יותר מילדים אחרים. יש להם חוש להסתכל, לעקוב להתעניין".
"בעיקר גברים בכל הגילים, ואפילו נערים בני 14, הם אלה שקונים תחנות מטאורולוגיות. קרה גם לא מעט שנשים קנו את התחנות לבעליהן בתור מתנה", מספר יהודה גליקמן, הבעלים של חברת "אגרולן" - למכירת פתרונות מדידה לסביבה ירוקה. בין המוצרים שגליקמן מוכר ישנן גם תחנות מטאורולוגיות ביתיות וגם מדי גשם נפרדים. "תחנה מטאורולגית כוללת הרבה פרמטרים, ויש כאלה שאומרים שהם למשל רוצים רק את המדד של הגשם", הוא מסביר, "ישנם הרבה משוגעים לדבר, וזהו תחביב מאוד משמעותי. יש פורומים באינטרנט שאת יכולה לראות שבכל שנייה מדווחים שם כמה גשם ירד אצל האחד, ומהי הטמפרטורה אצל האחר".
מדובר בתחביב יקר?
"מדי גשם למשל יכולים לעלות 40־350 שקלים; ואילו תחנות מטאורולוגיות לחובבים עולות החל מ־800 שקלים ועד 2,500 שקלים. התחנות המקצועיות יכולות להגיע עד 30 אלף שקלים".
נראה לך שהתחביב הזה התפתח בשנים האחרונות?
"אני עוסק בתחום כמעט 30 שנה, וזה אכן התפתח משתי סיבות: האחת, מאז שהמדיה התחילה להתעסק יותר במזג האוויר, זה גם הגביר את הסקרנות של האנשים. הסיבה השנייה היא החוסר בגשם, שכל טיפה חשובה, ולכן ישנם אנשים שמודדים וכותבים: 'אצלך ירדו שתי טיפות, אצלי ארבע'. כל יום אנחנו מקבלים טלפונים".