מאות תקנים לשירות לאומי במגזר הבדואי בוטלו בשנה שעברה עקב חשדות להונאה ולדיווח כוזב בנוגע לשירות של בנות, בעיקר במוסדות חינוך, שלא בוצע בפועל או בוצע באופן חלקי בלבד. מאז 2010 חל גידול דרמטי במספר המשרתות במסגרת השירות הלאומי־אזרחי במגזר הבדואי. הנתונים בהחלט מעוררים תמיהה. רק לפני 8 שנים היו 7 מתנדבות בלבד מהמגזר. אולם המספרים עלו במהירות והגיעו לשיא ב־2016 - 1367 מתנדבים במגזר, מהם 1237 נשים.
ואכן, בעקבות החשד להונאה ולזיופים במקרים רבים שבהם התגלה דיווח כוזב על שירות, בעיקר של בנות במוסדות חינוך, רשות השירות הלאומי ביטלה למגזר מאות תקנים. בנוסף, הרשות גם ניתקה קשר עם כמה עמותות שדרכן התבצע הגיוס לשירות מחשש שלקחו חלק בהונאה. גורם ברשות השירות הלאומי־אזרחי אמר כי המשטרה מקיימת בדיקה בנושא.
מאז נכנס שר שלום ג’רבי לתפקיד ראש רשות השירות הלאומי־אזרחי, מורגש שינוי גדול בכל הקשור לגיוס לשירות לאומי מהמגזר הבדואי.
"מהשנה הבאה יהיה מעקב"
”זו מגמה חשובה ברמה האסטרטגית למדינת ישראל”, אמר ל"מעריב־השבוע" גורם ברשות, “אולם לא נהסס להוריד תקנים נוספים אם יתגלו עוד זיופים. החל מהשנה הבאה המעקב יהיה פשוט יותר. כל משרת שירות לאומי יחתום על כרטיס דיגיטלי שיעקוב אחר שעות העבודה”. ובכל זאת, ברשות השירות הלאומי מקווים שהנושא עצמו, הרחבת מעגל המשרתות מהמגזר, לא ייפגע בגלל החשדות לזיופים. ברשות מאמינים שלמרות הקשיים שהם נתקלים בהם בחלק מהיישובים הבדואיים, בעיקר בדרום, מספר הבנות המשרתות ימשיך לעלות. ברשות גם מדגישים כי אסור שהחשדות לזיופים יפגעו בקבוצה גדולה שעצם השירות שלה מהווה תפנית חברתית של ממש.
90% ממתנדבי המגזר מועסקים במוסדות חינוך - בתי ספר, גני ילדים ומתנ”סים. 10% נוספים מועסקים במערכת הבריאות ובמשרדי ממשלה שונים. ברוב המקרים בני המגזר משרתים ביישובים בדואים, בדרך כלל במקום מגוריהם, אבל יש גם מי שמשרתים בערים אחרות כמו באר שבע, דימונה, ערד וחיפה.