ט"ו בשבט מעבר לפינה, וזה הזמן לחשיפת החידושים האחרונים בחקלאות הישראלית. נתחיל מהעגבניה האדומה שעולה על כל שולחן במדינה. בחברת הזרע - המתמחה בפיתוח זני ירקות לחקלאות - פיתחו פתרון יוצא דופן שיאפשר לכם להיפטר מהקליפה בקלות. הפיתוח החדש יוצג לראשונה בתערוכה החקלאית הגדולה בישראל, בערבה תיכונה וצפונית, בסוף החודש. 
 
שילה ויעקב גרובר - הבעלים של חוות הקקטוסים בתלמי יוסף -  פיתחו זנים חדשים של קקטוסים. "יש כאלה שנמכרו ב־10,000 דולר, שהם היחידים בעולם כי הם הכלאה של זן שנוצר בתרבות על ידי הכלאות חוזרות ונשנות", אומר גרובר. נוסף על כך, בני הזוג הקימו את חברת הודיה פארמה שמייצרת תוסף תזונה טבעי, האמור להעניק תחושה של שובע ולסייע להרזיה. 
 
אחת הבעיות של החקלאות היא הגידולים העונתיים. כדי להתגבר על הבעיה ולספק תצרוכת חקלאית כל ימות השנה מקימים דוד מרקס מסנסנה ואיתמר בשארי מגני טל חממות גידול רב־תכליתיות שמיועדות לצרכנים פרטיים המעוניינים לגדל בעצמם ירקות ולוותר על ביקור אצל הירקן. ניתן לגדל בחממה מגוון גדול של ירקות, כגון בצל ירוק, פטרוזיליה, חציל, כוסברה, כרוב, שמיר, כרובית, סלרי ותירס. 

חוות הקקטוסים של שילה ויעקב גרובר צילום: יעקב גרובר
חוות הקקטוסים של שילה ויעקב גרובר צילום: יעקב גרובר

 

בשנה האחרונה השניים פועלים בתחום מוסדות החינוך בעבודה עם ילדים וחינוך לחיבור לטבע. "אנחנו רוצים שיותר אנשים יגדלו בעצמם את הירקות שהם אוכלים", הם אומרים. "אנחנו מרגישים שיש בשלות לדבר ורואים את הרצון הזה יותר ויותר. חשוב  שאנשים ידעו שזה אפשרי". "בגידול ירקות יש סיפוק נפשי ותחושה מדהימה", הם אומרים. "בשנה האחרונה ראינו הצלחות בגידול, וראינו אנשים הנהנים מעמל כפיהם. נשמח להגיע לעוד אנשים".
 
כמו כן, לכבוד ט"ו בשבט ופירות יבשים, אפשר לבשר כי בתקופה האחרונה החלו להופיע חידושים כמו תות יבש, סוגי לדר מדרום אפריקה, סוגי מנגו מיובש, ליצ'י ועוד, אבל אבי ציטרשפילר, חקלאי, הרבליסט קליני והבעלים של חוות דרך התבלינים בבית לחם הגלילית, מצנן את ההתלהבות. "תעשיית הייבוש של הפירות מגזימה בכך שהיא משלבת בתהליך הייבוש חומרים משמרים, סוכר וצבע מאכל", אומר ציטרשפילר. "חשוב לציין כי יצרני הפירות בעולם, בעיקר במוקדי ייצור כמו תאילנד ודרום אפריקה, פיתחו פירות יבשים עם פחות סוכר ועם חידושים בצורת החיתוך".
 
עגבניית דורה של הזרע. צילום: נילי שניר
עגבניית דורה של הזרע. צילום: נילי שניר