למרות המאמצים לשיפור מערך האשפוז בישראל, מערכת הבריאות לא מצליחה להדביק את הפערים על רקע הקצב המהיר של גידול האוכלוסייה. על פי נתונים שמפרסם השבוע משרד הבריאות עולה כי ב־30 השנים האחרונות נוספו מיטות אשפוז, אך ירד שיעור מיטות האשפוז לנפש.
לבקשתו של חבר ועדת הבריאות של הכנסת ח”כ איציק שמולי (המחנה הציוני), פרסם משרד הבריאות את שיעור מיטות האשפוז לאלף נפש, שעמד בשנת 1990 על 2.531 מיטות וירד בשנת 2016 ל־1.803 מיטות. זאת ועוד, ישראל נמצאת במקום ה־24 מבין מדינות ה־OECD במדד מיטות האשפוז לנפש, 11 מקומות מתחת לממוצע.
“הנתונים מראים עד כמה התמונה בבתי החולים עגומה וקשה”, אומר ח”כ שמולי. “כל מי שנכנס למחלקות בבתי החולים מרגיש שהוא בחדר מלחמה עם שיעורי תפוסה הכי גבוהים בעולם המערבי. זוהי עדות להזנחה התקציבית של מערכת הבריאות. מי שסובלים יותר מכל הם תושבי הפריפריה בצפון ובדרום, שבאזורם המצב הוא הגרוע ביותר. מצער שאף אחד בממשלה, גם לא סגן שר הבריאות, לא התנגד לאישור התקציב בממשלה לפני דרישה לתיקון המצב”.
בתוך כך פרסם אתמול משרד הבריאות לראשונה את דירוג חדרי המיון בבתי החולים, במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוק המחלקות לרפואה דחופה, שיצאה לדרך בשנת 2015. את הציון הגבוה ביותר (89.19) קיבל בית החולים פוריה בטבריה, ואת הציון הנמוך ביותר - בית חולים האיטלקי (המשפחה הקדושה) בנצרת. עם זאת, חלוקת הציונים נעשתה תוך סיווג בתי החולים לשלוש קבוצות, בהתאם למספר הביקורים בחדר המיון מדי שנה, כלומר בהתאם לגודל האוכלוסייה שבית החולים נותן לה מענה.
בין בתי החולים הגדולים, עם למעלה מ־100 אלף פניות בשנה, מוביל סורוקה בבאר שבע, בציון 83.83. אחריו שיבא, מאיר, איכילוב, ולבסוף אסף הרופא, עם ציון 79.79. בין בתי החולים עם מספר פונים שנע בין 50 אלף ל־100 אלף בשנה, מוביל פוריה בציון 89.19, ולאחריו זיו, הלל יפה, נהריה, קפלן, כרמל, וולפסון, בילינסון, הדסה הר הצופים, העמק, הדסה עין כרם, לניאדו, רמב”ם, ברזילי ולבסוף שערי צדק, עם ציון 71.48.
בין בתי החולים עם פחות מ־50 אלף פניות בשנה, מוביל בית חולים השרון עם ציון 86.19, לאחריו בני ציון, יוספטל, מעייני הישועה, הסקוטי ולבסוף המשפחה הקדושה, בציון 64.36.
במסגרת התוכנית של משרד הבריאות נמדדו המחלקות לפי מדדים שונים, והנתונים נבדקו וקיבלו ניקוד. בין המדדים: זמני המתנה ושהייה בשלבים השונים במיון, מספר רופאים ואחיות ביחס למספר הפניות, מדדי איכות, נוכחות רופאים בכירים, מומחים, אחים ואחיות בעלי הכשרה ייעודית, ביצוע הערכה גריאטרית לקשישים והפעלת מערכת ניהול תורים.
יודגש כי לצד דירוג חדרי המיון, תוכנית התמרוץ כללה מרכיבים נוספים כמו תוספות כוח אדם, תוספות תקציביות, הכשרות, תהליכי שיפור בתחום חוויית המטופל, פרסום הנחיות ניהוליות וקליניות לבתי החולים, תמרוץ קופות החולים להפחתת ההפניות לחדרי מיון ופרסום מדדי איכות ייעודיים.