ליאור איזנברג לא העלה בדעתו כי הקשר שלו למשחק המלכים יסלול את דרכו גם לנושא ההסברה. איזנברג מנהל פעילות שחמט ענפה במסגרת מועדון גני תקווה ו"שחמט לכל", מטפח את דור העתיד של אלופי ישראל, יוזם פעולות ייחודיות למען עיוורים המשחקים שחמט, מעמיד קרן מלגות ייחודית למצטיינים ומשפחות מעוטות יכולת ועוד. אלא שבמהלך השנים שבהן הוא חלק בלתי נפרד מהענף, נוכח לגלות עד כמה נפוצים המקרים שבהם אפשר לשנות הגרלות באירועים למניעת משחקים בין ישראלים לבין אזרחי מדינות ערב, והחליט לפעול גם לאור הסכנה ששוב, ולא בפעם הראשונה, ייאסר על ישראלים להשתתף באליפות עולם.
לאחרונה, הייתה אמורה משלחת שחקני שחמט ישראליים לקחת חלק באליפות העולם בריאד שבסעודיה. עד לאליפות זו, נהג איזנברג לסייע בהתנדבות בפרסום בתקשורת של הישגי ילדים ופעילות בענף, וניסה לקדם מפגשי דו־קיום סביב לוח השחמט בין חניכים מהמגזר הערבי והיהודי כדי להפריד בין פוליטיקה וספורט. ישראל נותרה המדינה היחידה ששחמטאיה הוחרמו. אז הוא יצא לדרך בקמפיין נגד ההחרמה בטווח הקצר ובעיקר הארוך, תוך שילוב כלי התקשורת המובילים בעולם בכל השפות, שהביאו להודעות גינוי נגד האיגוד העולמי ותמיכה בישראל ובישראלים. סעודיה, שרצתה לשדר פתיחות למערב, ספגה מתקפה חזיתית חריפה על אי־מתן הזדמנות שווה לכולם להשתתף. הניצחון ההסברתי אל מול מערכות יחסי ציבור של סעודיה ופיד"ה –ארגון השחמט העולמי, הושלם בהודעה רשמית שדאג שתפורסם באתרים רבים, שבה אלוף העולם הנוכחי, מגנוס קרלסן, הצהיר כי אינו חושב שיש לאפשר קיום אליפות בשנה הבאה בסעודיה ללא התחייבות של השתתפות שחמטאים מכל העולם, בכלל זה הישראלים.
"המטרה ארוכת הטווח היא למנוע הדרת ישראלים מהשתתפות באירועי ספורט ותרבות, והעלאת נושא הפרדת הספורט מהפוליטיקה", אומר איזנברג, "מבחינה הסברתית, בנושאים האלו יש לישראל יתרון מובהק. אלו נושאים 'רכים' שלא מערבים פוליטיקה אלא ערכים אוניברסליים ומסרים שהעולם הגלובלי וכל אזרח מערבי כמעט מתחבר אליהם. זו הזירה שבדיוק ממנה ישראל צריכה להתחיל דיונים סביב הקשר עם העולם הערבי. גם במדינות ערב נשמעו קולות רבים במהלך החודש, הקוראים לאפשר השתתפות שחקני שחמט באליפות ולמנוע פגיעה כלכלית ומקצועית בהם. תמימות הדעים במדינות ערב לגבי הקשר העמוק בין מתן נורמליזציה ליחסי מדינות ערב עם ישראל למדיניות מדינות ערב כלפי ישראל בספורט, נסדקה מאוד בעקבות האליפות בסעודיה, שממנה יצאה מדינה חבוטה ותחת ביקורת בינלאומית חריפה. עבורם, לפחות, זה היה הישג ששותפו באליפות גם כמה שחמטאים פלסטינים. שיהיה".
בלי פוליטיקה
למרות ההישגים, איזנברג (42), תושב פתח תקווה, נשוי ואב לשניים, עדיין אינו מרוצה. "גינויים רבים נמסרו מכל רחבי העולם גם בעקבות ההד הענק, אני מאמין, אולם לצערי הרב לא הושלם עד כה סופית הניצחון המתבקש מחוץ לשולחן השחמט אל מול פיד"ה", הוא מסביר. "גוף זה הזמין על חשבונו נציג מאיגוד השחמט הישראלי לשיחות משא ומתן, שבסיומן הסכים הנציג הישראלי כי יוזרמו כמה עשרות אלפי שקלים לקופת האיגוד, כתרומה לרגל חגיגות ה־70 של מדינת ישראל, ללא התחייבות בכתב מהסעודים לקבל את הישראלים כתנאי לקיום האירוע בשנה הבאה, וגם ללא התחייבות מאיגוד השחמט העולמי כי הדרת ישראל וישראלים לעולם לא תתרחש פעם נוספת. בכל מקרה, השחמט בא לעשות היסטוריה, ולי ניתנה ההזדמנות להוביל מהלך הסברתי חשוב, כאזרח ולישראל כמדינה".
ומה הלאה?
"יש לי שתי משימות: הראשונה היא למצוא מקורות מימון לאליפות העולם האמיתית, בשח מהיר ובשח בזק, בהשתתפות כל שחמטאי העולם באירוע הסברתי ענק בישראל, למען אי־שילוב פוליטיקה בספורט ומניעת החרמת ישראל בעתיד. המשימה השנייה היא הובלת תביעת ענק לבית הדין העליון לענייני ספורט בשווייץ (CAS) נגד פיד"ה (ארגון השחמט העולמי) על ההחרמה ועל אפליה ולמניעת מצב זה בעתיד. הצהרה עתידית יכולה להיות ניצחון הסברתי חשוב מאוד, שיהווה מתקפה עצומה נגד פעילי BDS, שפועלים נגד ישראל בזירות רבות. ימים יגידו אם המאמץ האישי הרב שהושקע והפירות ההסברתיים של המאבק הערכי החשוב יובילו גם לשינוי מגמה בהחרמת ישראל וישראלים בעולם, להשתתפות בסעודיה בשנה הבאה במידה שהסעודים אכן יתחייבו לקבל ישראלים, וגם האם המקרה הזה יחלחל לארגונים בעולם וגם ישפיע על איגודים אחרים בישראל שמייחלים לפתרון בנושא זה. ברור לי כי יש צורך ללוות נושא זה באופן צמוד, כדי להשלים את המאבק הציבורי החשוב".