בעקבות ריבוי המקרים של אלימות נגד אנשי צוותים רפואיים במערכת הבריאות, הגישה היום (ראשון) הוועדה למיגור אלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות הגישה את המלצותיה. בין ההמלצות: הקמת יחידות אבטחה ארציות ממונעות (אופנוענים), הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד, פריסת מצלמות בשטחים ציבוריים, חציצה פיזית במרפאות הקהילה.
יו"ר הוועדה, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר בעקבות פרסום ההמלצות, כי "אלימות המתרחשת במערכת הבריאות הינה השתקפות של האלימות המתרחשת בחברה הישראלית בכללותה. אלימות היא אלימות בין אם היא מתרחשת בבית, ברחוב, באירועי ספורט, בכביש, בבתי ספר או במערכת הבריאות. מערכת הבריאות הינה חלק מרכזי וחיוני בחברה.
"במסגרת העבודה בוועדה, שמנו לנו למטרה לגבש תוכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית אשר תוביל לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות, לייצר סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים וכן לעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים", אמר מור יוסף. "אין ספק כי העבודה בתנאי לחץ והמחסור הכרוני בכוח אדם, בעיקר ברופאים/ות, אחיות/ים ועובדי מינהל משפיעים על אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בעבודת הוועדה ניסינו לכוון לפתרונות הניתנים ליישום גם בצד המעשי וגם בצד התקציבי במהלך השנתיים הקרובות".
גם נופר, בתה של טובה קררו ז"ל שנרצחה על ידי מטופל בסניף קופת החולים בו עבדה, דיברה בהצגת מסקנות הוועדה, ואמרה כי "משהו צריך להיעשות בנידון אי אפשר להמשיך כאילו כלום לא קרה. אמנם את אמא שלי אי אפשר כבר להחזיר אבל ברור לי שאם דברים לא ישתנו כאן אמא שלי היא רק הראשונה". לדבריה, "לכולנו יש אחריות מאוד גדולה בדבר הזה לקחת את הדוח הזה ובאמת לנסות להשיג את התקציב שצריך ולקחת את המסקנות וליישם אותם בשטח כי צריך לזכור שהעובדים במערכת הם אנשים שיש להם משפחה שיש להם חיים ואני חושבת שהזכות הכי בסיסית היא ללכת לעבודה בבוקר ולחזור הביתה".
חינוך, אכיפה וענישה
הוועדה מחלקת את ההמלצות לרמת משרד הבריאות ורמת הארגון הרפואי. בין היתר, הוועדה ממליצה להטמיע תוכנית לאומית למניעה וטיפול באלימות כחלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של המשרד; יצירת מערכת דיווח ארצית ממוחשבת לאיסוף נתונים ותחקורם uהוצאת דו"ח שנתי המסכם את הפעילות בתחום הטיפול באלימות.
עוד ממליצה הוועדה על הפקת קמפיין תקשורתי לאומי מתמשך: פוסטרים, עיתונות, טלוויזיה, דיגיטלי - בעל מסר חינוכי ולא מאיים. בין השאר, ליצירת אמון פנים ארגוני (עובדים במנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים בצוותים). פיתוח חומרי הדרכה אחידים להכשרת צוותים (לומדות, אפליקציות). המלצה ספציפית נוגעת לאלימות שנובעת מדרישת המטופלים לטיפול בקנאביס וקוראת להקמת צוות ייעודי להתמודדות עם הבעיה הזו.
לגבי האבטחה במוסדות הבריאות, הוועדה ממליצה להרחיב את הפיילוט של הצבת שומרים בחדרי מיון, והרחבת סמכויותיו. עוד אומרים חברי הוועדה, כי יש להקים יחידות אבטחה מרחביות בקהילה, רצוי בשיתוף כלל הקופות (איגום משאבים), הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד בסמארטפון כתחליף ללחצן מצוקה בכל חדר, הצבת מאבטחים ייעודיים בעלי הכשרה מתאימה במחלקות פסיכיאטריות לפי רמת סיכון.
המלצה נוספת היא מתן אפשרות להגיש את התלונה למשטרה במוסד בו התרחש האירוע (ללא צורך להגיע לתחנת המשטרה), מתן אפשרות להגיש תלונה ראשונית בשם הארגון ולא העובד ע"י קצין בטחון או גורם אחר בארגון (העובד הנפגע יהיה חלק מהתהליך בהמשך) ומניעת העברת פרטיו האישיים של מגיש התלונה לידי הנאשם או סניגורו.
בפרק הענישה, הוועדה קוראת להחמרת הענישה של תוקפי אנשי רפואה, תוך קידום מסלול מהיר לדיון בבתי המשפט בתיקי אלימות, הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות בלוח זמנים קצר במקרים המתאימים, מתן הד תקשורתי ופרסום פסקי דין, סגירת תיק אלימות מ"חוסר עניין לציבור" תעשה בסמכות קצין בכיר בלבד.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר כי "תופעת האלימות נגד רופאים וצוותים רפואיים חמורה ופסולה. זו מכה שמאיימת על מערכת הבריאות. לא יכול להיות שרופא, אחות או איש מינהלה בבית חולים או במרפאה, לא יוכל לבצע תפקידו בגלל אלימות מכל סוג שהוא. אני מברך את הוועדה החשובה שעשתה עבודה מעמיקה ויסודית, בראשות פרופסור שלמה מור יוסף. משרד הבריאות רואה בהמלצות אלה יסוד לשיקום מערך השירות הרפואי ללא אלימות וללא סכנה לציבור החולים. נפעל ליישום ההמלצות כדי שמערכת הבריאות תהיה חסינה יותר ובריאה יותר".