לאחר ארבע שנים שחונות שפוקדות את ישראל, כשגם השנה הנוכחית לא נראית עם בשורה גדולה, מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק. ברשות המים מבינים כי המפלס של הכנרת יירד מתחת לקו השחור.
הפעם האחרונה שזה קרה היתה בחודש דצמבר 2001, אז הגיע מפלס הכנרת ל-214.87-, המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בכנרת. מתחת למפלס (215.50-) אין אפשרות טכנית לשאוב מים מהכנרת באמצעים הקיימים. על פי דיווח בגלי צה"ל, בעקבות המצב, הנחה השר יובל שטייניץ את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים, לצמצם את השאיבה ולהגדיל את התהליך של המים המותפלים בישראל. המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור.
הפעם האחרונה שזה קרה היתה בחודש דצמבר 2001, אז הגיע מפלס הכנרת ל-214.87-, המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בכנרת. מתחת למפלס (215.50-) אין אפשרות טכנית לשאוב מים מהכנרת באמצעים הקיימים. על פי דיווח בגלי צה"ל, בעקבות המצב, הנחה השר יובל שטייניץ את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים, לצמצם את השאיבה ולהגדיל את התהליך של המים המותפלים בישראל. המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור.
שטייניץ אמר בתגובה לנושא כי: "המחסור במים מחייב אותנו לפעול למען אוצרות הטבע שלנו, מצד אחד גידול באוכלוסיה והדרישה למים, מצד שני אנחנו מתמודדים עם שנות בצורת וירידה מתמדת בכמות המים בכנרת, כחלק מההתחממות הגלובלית. הנוף והטבע יקרים לכולנו".
יש לציין כי הפסקת השאיבה מהווה שינוי בחשיבה, שכן עד עתה היתה הכנרת מקור המים העיקרי. כעת, בשבועות הקרובים, תתחיל להיבנות תוכנית, בהנחיית השר שטייניץ, שתגבש מסקנות ועלויות, ולאחר מכן תובא לאישור הממשלה. לחלק הכלכלי יש משמעות גדולה מאוד בהמשך הדרך.