טענותיו של יועץ התקשורת ניר חפץ על תנאי המעצר הקשים בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, עוררו סערה ציבורית גדולה ואף הובילו ביום ראשון השבוע לעימות חריף במהלך ישיבת הממשלה בין שרת התרבות מירי רגב, שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן. חפץ התלונן כי מונעים ממנו להיבדק על ידי רופא וכי הוא ישן במיטה מלאה בפשפשים. “תנערו את המערכת! זה לא הגיוני", אמרה רגב בישיבה, “אנשים לא מגיעים עם פשפשים מהבית". שקד, שלא נשארה חייבת, ענתה לה: “אל תעשי עלי סיבוב, את יודעת שהנושא לא תחת סמכותי. עקרונית זה נכון שתנאי המעצר בעייתיים".
רוצים לקבל את החדשות לפני כולם? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ארדן, מצדו, פרסם אחרי הישיבה הודעה בטוויטר, ובין היתר כתב: “מעצר חשוד אינו ענישה, ואסור שיהיה כזה! מעצר נועד אך ורק למניעת מסוכנות או למניעת שיבוש חקירה. לכן שירות בתי הסוהר משקיע עשרות מיליונים בכל שנה כדי לשפץ ולשפר את תנאי המאסר והמעצר בישראל, שהם אכן תנאים גרועים וקשים. דרשתי משב"ס התייחסות לטענות".
“עצוב מאוד שהנושא עולה לכותרות רק כשמגיע אדם מיוחס למעצר", אומרת עו"ד אן סוצ'יו, מי שהובילה בשנת 2014 עם האגודה לזכויות האזרח את העתירה לבית המשפט העליון להפחתת הצפיפות בבתי הכלא ובבתי המעצר. “הצפיפות והתנאים הקשים בבתי המעצר והפגיעה בעצורים אמורים להדיר כל הזמן שינה מהעיניים, אבל כנראה שבעוד כמה ימים ישכחו מזה, עד המיוחס הבא. תנאי המעצר של עצורים במדינת ישראל גרועים ביותר והם קשים יותר מתנאי המאסר של האסירים".
מה כל כך גרוע?
“מתקני הכליאה, בחלקם, הם מתקופת המנדט. הם מתפוררים ותנאי האחזקה בהם ירודים. אין אוורור מספיק בחלק מהמתקנים וכבר היו דיווחים על פרעושים ותנאים קשים. הצפיפות בבתי המעצר בארץ קשה יותר מאשר בבתי הכלא, שם שוהים האסירים לאחר שנגזר דינם. גם בשב"ס לא מתכחשים למצב ולמעשה, כולם מודעים למה שקורה".
בבתי המעצר השונים שוהים שני סוגי עצירים: הסוג הראשון הוא עצירים שקיבלו ימי מעצר ספורים, ואילו הסוג השני הוא עצורים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בחלק ממתקני הכליאה יש גם אסירים שכבר נשפטו ומרצים עונש מאסר, וגם עצורים. נקודה נוספת שעליה יש לתת את הדעת היא כי בין העצורים השונים אין הפרדה, מה שיכול להוביל לכך שעצור בחשדות של צווארון לבן עלול למצוא את עצמו בתא מעצר עם נרקומנים.
“במעצר בדרך כלל אין הפרדה, גם כאשר העצורים הם בעלי רקע שונה. ההפרדה מתבצעת בין אסירים", מסבירה עו"ד סוצ'יו. “תנאי המעצר בישראל הם הרבה מתחת לסטנדרטים במדינות המפותחות. מדובר באנשים שלא הורשעו והם חפים מפשע, והם שוהים בתנאים קשים יותר מאשר אסירים שהורשעו. ישנם מחקרים שמראים עד כמה תנאי האחזקה משפיעים על עצורים להודות ולהתוודות".
פגיעה בכוח העמידה
ממסמך שחובר בשנת 2014 על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת ומתייחס לתנאי המעצר בישראל, עולים ממצאים לא קלים: על אף שתקן הכליאה ל־558 תאי המעצר, כפי שהיו קיימים באותה השנה, הוא 3,222 בני אדם, הוא חורג משמעותית ביותר מ־200 בני אדם. בנוסף נמצאו תנאי צפיפות קשים מנשוא ותנאי הובלה קשים בהסעות לבתי המשפט, כשהעצורים נשארים כבולים במשך שעות ממושכות, ונאלצים להשכים מוקדם ולהימנע ממזון במשך זמן רב.
בעתירה שהוגשה בשנת 2014 על ידי האגודה לזכויות האזרח, התבקש בית המשפט העליון להורות שהשטח לכל אסיר ועציר יעמוד על 4.5 מ"ר לפחות. לפי מסמך הכנסת, אגב, באגפים שונים בבית המעצר במגרש הרוסים, שם כאמור עצור חפץ, נמצאו בזמן הבדיקה שטח מחיה של 1.8־2 מ"ר לעציר.
“הצפיפות הממוצעת לעציר היא לעיתים קשה יותר מאשר לאסיר ועומדת על 2־2.5 מ"ר, כאשר מזה יש להוריד כ־1.6 מ"ר של שטח המיטה. לעתים לעציר יש שטח של שני צעדים בלבד. זה קשה מאוד כאשר בחלק מתאי המעצר יש לפעמים עשרה אסירים", אומרת עו"ד סוצ'יו. לדבריה, בג"ץ קבע שעד דצמבר 2018 השטח לכל עציר ואסיר יעמוד על 4.5 מ"ר, אבל לנוכח הצורך בהיערכות תקציבית לפרויקטים מורכבים של בינוי במתקני הכליאה, בשב"ס מתכוונים לבקש ארכה של עוד כמה שנים עד ליישום ההחלטה.
עו"ד אלי כהן, מעורכי הדין הפליליים המובילים, מספר על תנאי מאסר ומעצר קשים לאורך שנים ארוכות. “תנאי המעצר והמאסר טעונים שיפור באופן מיידי", הוא אומר, “גם מבחינת הצפיפות וגם מבחינת ההיגיינה".
עו"ד כהן מציין ששופטים כבר כתבו על תנאי המאסר והמעצר הקשים לאורך שנים, אבל בפועל שום דבר לא השתנה. “כבר שמענו על מקרים שבהם אוכלוסיית האסירים עושה בגלל תנאי הצפיפות הנוראיים מעשים של ייאוש, המסכנים את חייהם, כמו הצתת מזרנים", הוא אומר. "ככה הם מבטאים את התסכול מהתנאים. ידוע גם על תופעה בחלק מבתי המעצר של ‘בקים' – יתושים שגורמים לעקיצות שבגנן האיבר שנעקץ מתנפח".
עו"ד כהן מספר גם על תנאים קשים של עצורים המובאים מבתי המעצר לבתי המשפט: “לעתים, עצור עד תום ההליכים מגיע אחרי שעות ארוכות של נסיעה ברכב עם תנאים לא קלים, וזה אחרי שהוא ישן לילה בבית מעצר אחר, עד שהוא מגיע לדיון. ברכב גם הצפיפות עלולה להיות קשה. יותר ויותר אתה שומע מעצורים עד תום ההליכים שמוכנים לחתום ולהודות, רק כדי לא לעבור את הסיוט הזה שוב".
עו"ד כהן סבור עוד שתנאי מעצר קשים לעצירים המגיעים לראשונה בחייהם לבתי המעצר, גם הם עלולים להשפיע, הן מבחינה נפשית והן על שיקול הדעת. “זו חוויה מאוד לא נעימה שפתאום נכנסים לתא של עבריינים, שלעתים כמה מהם נרקומנים קשים ופסיכופתים, ויש חשש מפני ההתנהגות שלהם", הוא אומר, “לעתים כוח העמידה שלהם נפגע בצורה אנושה בעת החקירה".
“לא בית מלון"
ש' היה סוהר בעבר הלא רחוק בבית מעצר במרכז הארץ. התנאים שעליהם מתלונן חפץ לא מפתיעים אותו, אבל הוא מסייג את דבריו: “אני לא יודע מה היה עם חפץ, ונשמע לי קצת מוזר שהוא היה ליד ביטחוניים כמו שהוא אומר, אבל לענייננו - התנאים בבתי מעצר קשים, זה לא סוד ואין מה לעשות. רוב בתי המעצר מיושנים, וכמות העצירים בהם הרבה יותר גדולה מהקיבולת הרשמית, וכן, זה בהחלט גורם לאדם מן היישוב שלא רגיל לזה להלם קשה, לפעמים גם לתקריות קשות. זה לא בית מלון, ובהחלט אדם שלוקחים אותו מהבית לתא מעצר יכול להישבר. במשמרות שלי ראיתי עצירים שישנו על הרצפה המלוכלכת כי לא היו להם מיטה או מזרן, עצירים שראיתי שהם ממש פוחדים מהאנשים שאיתם בתא ומהסיטואציה. קחי למשל עציר צווארון לבן או מישהו שחייב מזונות ושימי אותי בתא כזה. כל חוקר יודע שהתנאים האלו משפיעים על הנחקר".
“אין בכלל הפרדה בתאי המעצר. אם צעיר נעצר על אי־מילוי הוראה של שוטר בהפגנה, הוא עלול למצוא את עצמו בתא מעצר עם חשודים בעבירות חמורות", אומר דובר “חננו", ערן שוורץ.
לדבריו, עצורים עוברים לעתים סבל והשפלה גם מחוץ לבית המעצר: “היו מקרים שבהם עצורים נשארו לישון על הספסל בתחנת המשטרה, ומקרים של עצורים שרוצים ללכת לשירותים ומעכבים אותם זמן ממושך. גם נתקלנו במקרים של קטינים שהיו אזוקים שעות ובבדיקות בעירום שעצורים עברו".
ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין, אורי קינן, אף פרסם פוסט חריף על המצב בבתי המעצר המופנה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושרת התרבות והספורט מירי רגב: “כן, יש פשפשים וג'וקים בתאי המעצר בישראל. כן, אנחנו מתנהלים כמו טורקיה ב'אקספרס של חצות'. כן, זה נורא להיות עצור בישראל. כן, כל אחד יכול להיות עצור. לא, זה לא עניין אתכם עד שהבכירים נעצרו והתחילו לקטר וליילל על תנאי המעצר. אז אולי משהו טוב יצא מהמעצר הזה ויתבצע חריש עמוק בביזיון הזה שנקרא תנאי מעצר וכליאה בישראל".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי יוכלו להתייחס רק לטענות ספציפיות, והבהירו שבתי המעצר הם באחריות שב"ס. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הממשלה אישרה ביום ראשון מתווה פעולה בנוגע לפסק הדין האמור הכולל שני מהלכים משלימים עיקריים: בנייה, שיפוץ וריווח של מתקני כליאה באופן שיביא בתוך תשע שנים להוספתם של כ־4,000 מקומות כליאה חדשים. המהלך השני הוא שינוי במדיניות הענישה בדרך של צמצום בעונשי מאסר וצמצום זמן שהיית אסירים ועצירים מאחורי סורג ובריח".