הילדים וההורים בבית ספר יסודי בשרון ראו בדב אברהם, השומר הוותיק של בית הספר, סבא חביב וחייכן. הם חגגו לו ימי הולדת, פעלו למען שיפור תנאי העסקתו ומעולם לא העלו על דעתם שהוא נהג, לפי האישומים המיוחסים לו, לתקוף מינית תלמידות בהזדמנויות שונות באין מפריע. בחודש שעבר הוגש כתב אישום נגד אברהם, בו הוא הואשם בביצוע עבירות מין בחמש ילדות בנות 7 עד 9. בסך הכל הוגשו נגדו 12 תלונות של ילדות שהעזו לדווח להוריהן על המתחולל. הפרשה נחשפה לאחר שבנובמבר האחרון אחת הילדות הגישה תלונה ראשונה נגד אברהם, ואחריה הוגשו כל היתר, מה שהוביל למעצרו. לפני כשבועיים החליט בית משפט השלום בפתח תקווה לשחרר את אברהם למעצר בית עם אזיק אלקטרוני עד לדיון הבא בתיקו בחודש מרץ.
כעת הורי בית הספר טוענים כי כבר נשמעו בעבר עדויות מדאיגות לגבי התנהגותו של אברהם, אך אלו לא זכו ליחס מספק מצד צוות בית הספר, וההורים, לדבריהם, לא עודכנו בהן. לטענתם, מדובר בהתנהלות שנמשכת שנים. "נראה שהם חיכו לפיצוץ ולמעצר שעשה גלים בכל האזור, והטריגר הזה לא אמור לקרות כדי שנעודכן", אומר ג', נציג ועד ההורים בבית הספר. "אחת הילדות סיפרה להוריה, ואז התחלנו גם לתחקר את ילדינו. אף אחד לא תיאר לעצמו שדב'לה החביב פגע בילדות".
לדברי ההורים, המערכת הייתה עסוקה בלשמור על עצמה במקום להגן על ילדיהם. בימים אלה הם יוצאים למאבק בתביעה להקים ועדת חקירה בלתי תלויה, שתבדוק את השתלשלות הפרשה, לנסח נוהל ברור לבדיקה של עובדים במוסדות חינוך ולחייב את המנהלת והיועצת לשאת באחריות אישית למה שהם מכנים "טיוח המקרים".
"לאט־לאט גילינו שהורים התלוננו כבר בקיץ 2017, ודב אברהם נעצר רק בנובמבר, לאחר שאחת הילדות התלוננה במשטרה באמצעות הוריה", אומר ג'. "הורים דיווחו שהוא מחלק לילדות סוכריות בתוך הבוטקה, ושהוא מזמין אותן לשהות איתו בבוטקה, וצוות בית הספר פשוט נפנף אותם וביטל את הטענות בטענה שמדובר באדם חם ולבבי בלבד. כלום לא נבדק בעקבות הדיווחים הללו".
"בחודש ינואר, לאחר התפוצצות הפרשה, נקרא אחד האבות למנהלת", מספר א', חבר בהנהגת ההורים. "היא ביקשה לעדכן אותו לגבי אירוע שקרה עם בתו לפני שנה, כשהייתה בכיתה ב'. היא סיפרה לו שלפני שנה היה מקרה עם השומר, ובתו נמצאה בבוטקה שלו והוצאה בידי אחת המורות. הדיווח הזה הגיע שנה אחרי המקרה. הילדה חוותה מצוקה, והצוות לא מצא לנכון לדווח. ברגע שאותו אב ביקש פירוט, החל טיוח של המקרה".
"הייתה אמא שהתלוננה למורה, והיא אמרה לה שדיווחה הלאה למנהלת, ועכשיו אותה מורה טוענת שלא היו דברים מעולם", מוסיף ג'. "באופן כללי, הורים מפחדים להתלונן כי מפחדים שיתנכלו לילדיהם". בכתב האישום נגד אברהם מובאים סיפורים קשים, שלפיהם באחד המקרים הוא ביקש מילדה להמתין בחדרו וביצע בה מעשים מגונים בעת שחיכתה להוריה. באירוע נוסף, לפי כתב האישום, נישק וחיבק ילדות בשטח בית הספר, הושיב ילדות על ברכיו, פיתה אותן בממתקים וביצע בהן מעשים מגונים.
"חטפתי את הסטירה של חיי", אומר ד', אב לאחת הילדות בבית הספר. "איבדתי את האמון שלי בבית הספר, ואני לא אוותר. אני אגיע לכל דיון ואשמיע את דבריי. זה קרע את המשפחה לגזרים. הילדה הרכה שלי מתעוררת בסיוטים בלילה, נאבקת בהמון שדים וקשיים ביומיום. הם ידעו על ילדה שישבה על ברכיו ולא דיווחו להוריה, אף נציג מטעם משרד החינוך או בית הספר לא מגיע לבית המשפט. למה? זה שומר בבית הספר שלהם, ובמקרה הוא נפל על הילדה שלי. יש להם אחריות, אבל הכל מטואטא".
"בעקבות העובדה שלא נפתחה בדיקה של משרד החינוך בפרשה, עולם כמנהגו נוהג", מספר א'. "צוות חינוכי שלם ידע וטייח. איך מורה או מנהלת יכולה להמשיך לתפקד ולהיות חלק מהמערכת, אם אפילו לא חקרתן בעצמכן את הטיוח?"
"לצערי, שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב לא מגיבים למקרים של פדופיליה", אומר ג'. "תפקידם להיות מעורבים ולחקור את המערכת ואת מידת האחריות של הצוות שלהם".
"מי יאמין לילדה קטנה"
בסוף השבוע האחרון הפגינו ההורים זו הפעם השנייה מול בתיהם של שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל המשרד שמואל אבואב. אליהם חברו הורים מבית הספר "נעמי שמר" בתל אביב, שעוד מתקשים להתאושש מפרשת המורה שאול שמאי. כזכור, בחודש שעבר הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את שמאי (49) מראשון לציון בעבירות מרובות של מעשים מגונים בקטינות בנסיבות אינוס. שמאי הורשע בביצוע עבירות מין בחמש ילדות, שארבע מתוכן חינך בבית ספר יסודי בתל אביב ולאחת העביר שיעורים פרטיים. על פי כתב האישום נגדו, החל מאוקטובר 2016 ועד יוני 2017 שימש שמאי מורה ומחנך של כיתה ב' בבית ספר בתל אביב, ובתקופה זו ביצע את העבירות המיוחסות לו.
הפרשה נחשפה ביוני 2017, לאחר שתלמידותיו של שמאי סיפרו להוריהן כי נישק אותן. בחקירתו של שמאי התברר כי בחודש אפריל 2017 הרשיע אותו בית משפט בראשון לציון במעשה מגונה בקטינה בת 12 שאותה לימד כמורה פרטי. אולם כשהיה עדיין בגדר נאשם וטרם הורשע, קיבל מהמשטרה אישור העסקה שאפשר לו ללמד בבית הספר. לפי נוהלי משרד החינוך, על אדם המבקש לעבוד בתפקיד הוראה במוסד חינוכי להציג - לצד אישורי תארים, השכלה פדגוגית ורישיון הוראה - גם אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסיקו. עם זאת, תעודת העסקה, בניגוד לתעודת יושר, אינה כוללת תיקים הממתינים לבירור דין.
לאחר פרסום הפרשה הוגשה עצומה על ידי ההורים בבית הספר לפיטוריה של המנהלת, שבה טענו כי היא ידעה על החשדות נגד שמאי ולא פעלה על מנת להרחיקו מילדיהם. משרד החינוך מצדו הודיע כי מעתה יתקיים בירור לגבי כל המורים הרשומים במערכת וייבדק אם נפתח הליך פלילי נגד עובד הוראה.
אמה של רונה (שם בדוי) בת ה־7, שהסתירה מהוריה ומצוות בית הספר את שארע לה בכיתתו של שאול שמאי, מתקשה עדיין לעכל שלא ידעה מה עבר על בתה. "היא אמרה שלא שיתפה את המנהלת כי מי יאמין לילדה קטנה במקום למורה נערץ", אומרת האם בקול חנוק, "ולנו לא סיפרה כי חשבה שנכעס עליה".
כמו ילדות רבות אחרות, גם רונה שיתפה את הוריה רק כשעוד תלמידות חשפו את שארע להן. "כל פינה בבית הספר מזכירה לה את זה", אומרת אמה, "הפגיעה הגדולה היא באמון. ולזה נלווית הבושה והתחושה שאת לא בסדר".
לא מחפשים אשמים
גם הוריה של רונה הצטרפו להורים המפגינים. לדבריהם, רק כשהחלו העדויות להצטבר, הם הבינו את גודל המחדל וכעת הם דורשים לחקור את מידת האחריות של הצוות להתרחשות המעשים. "אני כועסת על כל שלושת השלבים: למה המנהלת קיבלה אותו לעבודה, איך ייתכן שתחת ניהולה מתרחשת זוועה במשך שמונה חודשים והיא לא רואה את זה ולא לוקחת אחריות על מעשיו של העובד שלה? ואני גם כועסת על הטיפול שאחרי", אומרת אמה של רונה. "אם ההורים והילדים היו מקבלים טיפול ראוי, לא היינו במצב זה היום. היא אף פעם לא הרימה טלפון ולא הפגינה שום עניין אישי בנו ובילדה. לא הגיעו מומחים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית או מומחי טראומה. אם היא היתה מתנהלת בצורה אחראית ואומרת לנו, 'אני אבוא איתכם ויחד נברר וננסה להבין איפה היה הכשל', זה היה מרגיש אחרת. התוצאה כיום היא ילדים מבוהלים ותחושה של טיוח".
כזכור, במקרה של שמאי, התברר כי כבר בשנת 2015 נחסם שמאי במערכת של משרד החינוך, ככל הנראה בגלל התלונה שהוגשה נגדו על מעשים מגונים בקטינה. למרות חסימתו, הוא התקבל לעבודה בבית הספר כמורה מן המניין.
"פתחו לו את הנתיב המהיר לדיסנילנד של הפדופילים", אומרת מ', אם לאחד הבנים בכיתה שחינך שמאי. "שלחנו את ילדינו יומיום לידיו של פדופיל, בלי לבדוק את עברו. כששאלנו את המנהלת מה כללו הבדיקות, היא אמרה שקיבלה המלצות, אבל עד היום לא קיבלנו עותק מהן. תפקיד המנהלת להגן על ילדינו, ופה היא כשלה. כשהתפוצצה הפרשה, לקח לצוות יומיים לכנס את כל ההורים. עד לאותו רגע הם ניזונו משמועות. המנהלת עצמה מסרה בעדותה במשטרה שהיא והרכזת ביקשו ממנו כמה פעמים להפסיק לחבק ילדות ולהושיבן עליו. לאחר מכן, כשהפרשה התקדמה, היא חזרה בה והכחישה כי אמרה זאת.
"נשאנו אליה עינינו לאחר המקרה, והיא התעלמה מאיתנו", ממשיכה מ'. "בכל בוקר הפגנו במשך שלושה חודשים עד שהסכימו לשבת איתנו. היא סירבה להיפגש איתנו, ומשרד החינוך כיסה עליה. כל ההתנהלות שלהם מונעת מתוך הישרדות ואגו. אין פה חקירה, אין חשיבה איך מונעים את המחדל והאסון הבא, ואף אחד לא מחפש אשמים במערכת". לדברי ההורים, הילדים סובלים מביעותי לילה, מרטיבים במיטה, חווים כאבי בטן ועוד. בשבוע הבא הם מתכננים להפגין שוב ולהיאבק למען שקיפות, לקיחת אחריות וחקירה יסודית.