"כיום, 93% מהמידע העולמי מקורו בסוכנויות הידיעות ולא בכתבים של כלי התקשורת המפרסם", אומר אמוץ אייל. "כשבחנתי מה קורה כאן, בישראל, הבנתי שהכיסוי מתבסס בעיקר על שלוש סוכנויות בינלאומיות: רויטרס, אי־פי וסוכנות הידיעות הצרפתית אי־אף־פי. הן בעצם מקור ל־85% מהמידע, ואליהן מתווספות כמה סוכנות פלסטיניות, והמוכרות ביניהן הן וואפא ומען, שהיא הסוכנות הרשמית של הרשות הפלסטינית. כלל הסוכנויות הללו הן בעצם המקור הכמעט בלעדי לחומרים שיוצאים מישראל. כשהבנתי זאת, אמרתי שזה לא הגיוני שלישראל, אחת המדינות הכי מסוקרות בעולם, אין סוכנות ידיעות משלה. אומנם בעבר הייתה כאן סוכנות ידיעות, עתי"ם, אך היא נסגרה".
לדברי אייל (30), ממושב גבעת יערים, מה שבעיקר הציק לו הוא התוכן שמייצרות הסוכנויות שפועלות בארץ. לכן, בשנת 2012 הוא הקים את סוכנות הידיעות TPS - גוף תקשורת המספק תמונות, תצלומי וידיאו ומידע מישראל לכלי תקשורת בארץ ובעולם. "כשהסתכלתי על הכותרות שיצאו מסוכנויות הידיעות אל העולם, רובן היו נגד ישראל", הוא מסביר. "התחלתי להבין שהמלחמה האמיתית שלנו היום היא לאו דווקא המלחמה הצבאית, אלא המלחמה בשקרים שיוצאים על ישראל בעולם. למשל, בשנת 2016 אחת הכותרות שפורסמו בחו"ל על ידי סוכנות ידיעות הייתה: 'שלושה פלסטינים נהרגו אחרי תקיפות סכין', ובכלל לא היה מובן מי תקף בסכין. זאת הייתה הכותרת שהתייחסה לרציחתה של לוחמת משמר הגבול, הדר כהן ז"ל, בידי מחבלים. חרה לי
מאוד הסיקור המעוות והמוטה עם אג'נדה אנטי־ישראלית".
היו עוד דברים שחשבת שאפשר לשנות?
"לא רק עניין הכותרות הוא מוטה, אלא גם סוג הסיפורים שבכלל מוציאים על ישראל, כלומר אילו תחומי סיקור מציגים בפני העולם. זה רק הטרור, או שאלה גם הטכנולוגיה והסיפורים האנושיים המעניינים שיש כאן? את הסוכנויות זה לרוב לא מעניין. מה שמעניין אותן זה הסכסוך הישראלי־פלסטיני, שבו הן דואגות לקחת את הצד הפלסטיני".
עניין של זווית
אייל החליט שבמקום לדבר על הסברה כתגובה לאירוע שכבר קרה או להתלונן על התקשורת, אפשר פשוט להיות בשטח ולסקר את האירועים. כך, במקביל לעבודתו כשליח פיצה, הוא החל להקים את המיזם.
"האמנתי בזה", הוא אומר, "התחלתי לחלק מצלמות למתנדבים, ובנינו בעצם נטוורק של צלמים בכל רחבי הארץ, שברגע פקודה קופצים לאירוע ומעבירים דיווח ראשוני מהשטח. את החומרים האלה מקבל דסק החדשות שלנו, שמעבד אותם בזמן מהיר באנגלית, ואנחנו מפיצים את החומרים לכלל הלקוחות שלנו בעולם, שהם כלי תקשורת. עד לפני שנתיים עשינו את זה בחינם, ועכשיו זה נעשה תמורת תשלום סמלי. אנחנו עמותה המתבססת על תרומות, והתשלום מבחינתנו הוא 'דמי רצינות' של הלקוחות שלנו. כיום יש לנו כ־80 לקוחות ברחבי העולם. כל לקוח כזה מגיע למיליוני אנשים, זאת אומרת שאנחנו מגיעים כבר לסביבות 400 מיליון איש ברחבי העולם כולו, אבל זו רק תחילת הדרך. עד עכשיו פעלנו ללא עבודת שיווק ומכירות, הכל מפה לאוזן, ואני בטוח שבתוך שנתיים־שלוש נגדיל משמעותית את מספר הלקוחות. אנחנו מגיעים מזווית ישראלית וחושבים מה יכול לעניין את העולם. למשל, ההצלחה הישראלית בטכנולוגיה ובכלכלה. אני גם לא מתעלם מדברים קשים, אבל מביא אותם בזווית פחות קיצונית".
את החומרים של סוכנות TPS מקבלים גופי התקשורת בעיקר מהאתר media.tps.co.il, והתמונות, הידיעות והסרטונים שבו זמינים למנויים בלבד. כשיש חדשות מתפרצות, הלקוחות מקבלים עדכונים בזמן אמת במייל. "אני גם מרצה בכל העולם בנושא תקשורת ומראה כמה קל דרך זווית מסוימת של צילום להראות מציאות אחת, ואילו על ידי זווית שונה של צילום להראות משהו אחר לגמרי", מספר אייל.
"החלטנו שבשטח לא תהיה רק מצלמה אחת. אנחנו מביאים עוד אלטרנטיבה. הלקוח יכול לקבל שתי תמונות: אחת שלנו ואחרת של סוכנות ידיעות זרה. הוא יחליט בסופו של דבר במה להשתמש, אבל לפחות תהיה לו אלטרנטיבה להשוות בין הזויות".
מהו היעד הסופי שלכם?
"שנהפוך להיות הגוף הכי משמעותי בסיקור של ישראל בעולם ושנהיה ספקי התוכן של כלי התקשורת. הסלוגן שלנו אומר: TPS - כי האמת משרתת אותנו בצורה הטובה ביותר".