אלפי צועדות השתתפו היום (שישי) ב"צעדת השרמוטות" שהתקיימה בתל אביב. הן הגיעו עד לשדרות רוטשילד שם נאמו אקטיביסטיות פמיניסטיות, ובהן עירד מרציאנו צייגר שחשפה את פרשת אלון קסיטאל ומתכוונת להגיש נגדו תביעה אזרחית. המפגינות נשאו כרזות עם תמונות של גברים שהואשמו בעבירות מין ובהם: אופק בוכריס, אלון קסטיאל, הרב ברלנד, ארז אפרתי, משה קצב ועוד.
צעדת השרמוטות היא חלק מתנועת ה-Slutwalk העולמית, שנוסדה בקנדה כאשר שוטר מקומי אמר שנשים צריכות להפסיק להתלבש כמו שרמוטות אם הן לא רוצות להיאנס. יוזמות הצעדה הראשונה מחו נגד התפיסה שקושרת בין התנהגות ולבוש הנפגעות לבין התקיפה שהן עברו ושהן הביאו זאת על עצמן.
גם בישראל, בכל שנה מאז שנת 2011, נערכת צעדת מחאה ציבורית נרחבת כנגד אלימות מינית, האשמת הנפגעות וביוש מיניות נשית. האשמת הקורבן היא שם כולל לתופעה של הפניית האצבע המאשימה בעבירות מין כלפי הנפגעות, ולא כלפי התוקפים. היא קיימת בכל דרגי וחלקי המערכת שאמורה להגן על נשים ולהבטיח את ביטחונן. הצעדה גם יוצאת נגד אוזלת היד של רשויות החוק והאכיפה בטיפול בנושא אלימות מינית.
ברכה ברד, מנכ"לית עמותת "כולן", וחלק ממפיקות הצעדה התל אביבית: "המילה 'שרמוטה' היא לא רק מילה שנועדה להשפיל נשים, היא משמשת את החברה ואת המערכת גם כהצדקה לאונס". היא הוסיפה כי "אין שום קשר בין מין לבין אלימות מינית ואין שום קשר בין לבוש הנפגעת או העבר המיני שלה לתקיפה שהיא עברה. רשויות החוק והאכיפה ממהרות לתת פטורים לאנסים ודווקא לנפגעות הממסד מעמיד רף פלילי בלתי אפשרי". היא סיכמה: "נשים מופקרות על ידי הממסד באופן גורף, החל במשטרה, המשך בפרקליטות וכלה בבתי המשפט. אנחנו דורשות צדק ושינוי מערכתי רדיקלי".
על פי נתוני מרכזי הסיוע, המתייחסים רק למקרים מדווחים, אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה ואחת מכל שבע נשים עוברת אונס. אחת מכל שש ילדות עוברת גילוי עריות ואחד מכל שישה ילדים עובר פגיעה מינית. ב-95% מהמקרים התוקף הוא גבר ולמעלה מ-85% מהמקרים, התוקף מוכר לנפגעת.
את הצעדה בישראל מארגנת עמותת "כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל" שהוקמה בשנת 2017 על ידי קבוצת אקטיביסטיות פמיניסטיות עם היסטוריה ענפה של עשייה במטרה להרחיב את הדיאלוג והשיח הפמיניסטי בישראל, וקידום פעילויות פמיניסטיות. העמותה פועלת לאורך השנה לקדם מאבקי שטח פמיניסטיים – מחאות נגד אלימות מינית והאשמת הקורבן, מחאות נגד אלימות כלפי נשים, וקמפיינים ליצירת קהילה פמיניסטית ושיתופי פעולה פמיניסטים ברי קיימא.