זה שש שנים שקרן אדמונד דה רוטשילד, גוף פילנתרופי הפועל לצמצום פערים חברתיים וקידום מצוינות בהשכלה, מקדמת את תוכנית "פויירשטיין באקדמיה".
התוכנית מיועדת להשיג שוויון הזדמנויות למועמדים ללימודים אקדמיים מרקע סוציו־אקונומי חלש ולסייע להם להתקבל לחוגים מבוקשים, כאלה שכדי להתקבל אליהם נדרש ציון משוקלל גבוה של ציוני תעודת הבגרות ותוצאות המבחן הפסיכומטרי.
התוכנית, שבבסיסה מבחן חלופי למבחן הפסיכומטרי הבוחן בזמן אמת את יכולות הלמידה של המועמד, הוכיחה עצמה עבור עשרות בוגרי התוכנית, שעד כה הייתה מיועדת בעיקר לצעירים בני העדה האתיופית, שרבים מהם התקבלו ללימודים מבוקשים ומצליחים בהם. למרות זאת, התוכנית נותרה כמעט בצללים. המועצה להשכלה גבוהה, שמקדמת תוכניות אחרות לצעירים מרקע חלש, אינה מודעת להצלחה של תוכנית זו.
אילאיל אמיר כסיף, מנהלת תחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן אדמונד דה רוטשילד: "הפסיכומטרי מנבא את ההצלחה בלימודים האקדמיים של מועמדים חזקים, אבל הוא מפספס הרבה מאוד אנשים שמקבלים ציונים נמוכים במבחן. במרכז הארצי לבחינות טוענים שנים שאין במבחן הטיות, אבל הנתונים מוכיחים אחרת. באופן עקבי לילדי עולים מאתיופיה יש ציון נמוך ב־120 נקודות מהממוצע בפסיכומטרי".
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחזקים טענה זאת. בשנת 2014 הגישו מועמדות ללימודים אקדמיים 1,015 צעירים אתיופים, 1.4% מכלל המועמדים. 27.2% מהם נדחו, לעומת 20% באוכלוסייה הכללית, עם פער של 10% בינם לבין כלל האוכלוסייה היהודית הנבחנת בשפה העברית בפסיכומטרי.
"200 הסטודנטים שהתקבלו עד היום באמצעות התוכנית התקבלו לחוגים מבוקשים, כמו משפטים ומדעי המחשב. יש לנו היום 13 סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, חלקם מצטייני דיקן. לפני התוכנית לא היה סטודנט אחד יוצא אתיופיה בפקולטה הזאת", מדגישה אמיר כסיף.
התוכנית מבוססת על מבחן פסיכוטכני כפול, אחד לפני הדרכה ממוקדת ואחר לאחריה, והציון המשוקלל מודד את יכולת הלמידה של המועמד.
"אין תחליף לפסיכומטרי"
לילך מקונט, סטודנטית שנה שנייה לתזונה קלינית באוניברסיטה העברית ובוגרת תוכנית פויירשטיין מספרת: "מרגע שהתקבלתי ללימודים אני שווה לכולם. הקושי בלימודים למי שנולד להורים שהם לא דוברי עברית, ולא משכילים או ממעמד גבוה, תמיד נמצא שם. גם בבית הספר, גם באוניברסיטה. אבל זאת לא סיבה לצעירים בני עולים חדשים לוותר על לימודים גבוהים. היום אני מצליחה בלימודים ומצער אותי לשמוע שאחרים מוותרים על הניסיון או אחרי ניסיון אחד, אבל זה גם לא מפתיע, כי החברה מכוונת את הצעירים האלה לשם".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר ל"מעריב־השבוע": "על פי חוק המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) תעודת בגרות היא התנאי היחיד לקבלה ללימודים אקדמיים. המבחן הפסיכומטרי הוא באחריות המוסדות. ככלל, מל"ג אינה מתערבת בחופש האקדמי של המוסדות, וכיוון שכך היא אינה מתערבת בדרישת המוסדות לפסיכומטרי כתנאי לקבלה ללימודים. במסגרת התוכנית הרב־שנתית, המל"ג משקיעה מיליארדי שקלים בתוכניות הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, שהן ממוקדות ומותאמות ככל האפשר לחסמים של כל אחת מהאוכלוסיות והכוללות מלגות שכר לימוד ומעטפת רחבה של תגבורים וחיזוקים אקדמיים. בשנים האחרונות חל גידול של כ־80% בשילוב סטודנטים מהחברה הערבית באקדמיה, ולאור ההשקעה הגדולה, אנו צופים התקדמות משמעותית בנושא גם בקרב המגזרים האחרים".