"אלה ימים מאוד קשים, אנחנו באי ודאות, תחושות קשות של חוסר אמון במערכת", כך מספר היום (ראשון) ל"מעריב אונליין", אריה בר איתן, המשתתף בעתירה נגד מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים, בנוגע לבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת אליה ניגש בחודש יולי שעבר. בר איתן, יחד עם 74 סטודנטים נוספים לחשבונאות, שרויים בימים אלה במתח רב ומחכים בציפייה להחלטת השופט אברהם רובין מבית המשפט המחוזי בירושלים, האמורה להתקבל כל יום. בעתירתם הם טענו כי בעקבות בחינה במתכונת שונה וברמה קשה מהרגיל, במועצה החליטו בשל שיעור מעבר נמוך, להעלות אותו באופן מלאכותי ל-83%, אך על הדרך פגעו בסטודנטים רבים, בגלל הדרך בה העלו את הציונים.
פתרון המועצה היה לבחור את שלוש השאלות (מתוך שש בסך הכל שהופיעו במבחן) בהם הנבחנים קיבלו את הציון הגבוה ביותר ולתת להן משקל חדש בהתאם לחלקן היחסי. כך יכול היה להיווצר מצב שסטודנט שקיבל במקור 30 נקודות עבר בהצלחה את הבחינה, בעוד שסטודנט שקיבל במקור ציון גבוה יותר נכשל.
כפיר, שהשתתף בעתירה, מסביר כי "מי שניסו לפתור את כל המבחן, כדי לאסוף כמה שיותר נקודות פשוט ניזוקו מהשיטה. מספיק שמישהו פתר רק שלוש שאלות והוא עובר את המבחן, מאשר מישהו שפתר את כל המבחן וקיבל ציון מקורי גבוה יותר ובסוף נכשל".
בר איתן מוסיף כי "הכווינו אותנו לסוג בחינה מסוים ולימדו אותנו חומר מסוים ואז הגענו לבחינה וחשכו עינינו. ראינו שאין שום קשר לבין מה שהכינו אותנו לבחינה עצמה. זו הייתה בחינה בלתי פתירה בעליל ובינתיים אני מעוכב רישיון ולא יכול להתקדם בדרגות ובשכר".
ש', סטודנט נוסף מהעותרים, מציין גם הוא כי "בעקבות בחירת המועצה לפסול חצי בחינה ובחירת שלוש השאלות הטובות ביותר, נוצר עיוות ואי שיווין בין הניגשים - לכל סטודנט נפסלו ונבחרו שאלות שונות. בבחינה אין לנו אפשרות לבחור שאלות או נושאים, עלינו לענות על כל שש השאלות המוצגות בפנינו. עקב צורת ניקוד השאלות, לפירוט ברמת עשירית הנקודה, אין לנבחן אופציה אחרת אלה לענות בצורה שלמה וגורפת על כל השאלות".
"העיוות נוצר בכך שסטודנט אשר עשה ככל מאודו וענה על כל השאלות בזמן הנתון, לא עבר את הבחינה ומנגד, סטודנט שלא סיים את הבחינה ואף על חלק מן השאלות לא ענה כלל וכתוצאה מכך ציון הבסיס שלו נמוך יותר, עבר את הבחינה בהצלחה. אין קשר בין רמת המאמץ, ההשקעה והפגנת הידע לציון הסופי", אומר ש'.
עורך הדין עמרי קאופמן המייצג יחד עם רועי פדל ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות', את הסטודנטים, אומר כי "בעתירה עמדנו על זה שכשאתה קובע שיטה זה חייב להיות בקורלציה לנבחנים, לייעוד של הבחינה. אם היא נועדה לבדוק בשש שאלות שונות מגוון נושאים שונים, אי אפשר לתת ציון על בסיס מחצית הבחינה".
הסטודנטים שהוציאו מכיסם כ-150 אלף שקלים מדגישים כי במידה והחלטת השופט לא תסייע להם הם יפנו לבית המשפט העליון. "למה אנחנו בתור סטודנטים עם משכורות הקרובות למינימום זקוקים להביא סכום אסטרונומי כזה רק כדי לבקש מבחן הוגן?".