בשנים האחרונות הורידה הממשלה את גיל חינוך החובה לשלוש, אבל בכל הנוגע למעונות היום לפעוטות בפיקוח משרד העבודה והרווחה, יש עוד כברת דרך ארוכה. הסיוע במימון מעון יום מצד המדינה נועד מלכתחילה לעודד תעסוקה בקרב הורים לפעוטות בגיל הרך, בעיקר בעלי רמת ההכנסה בינונית ומטה, משפחות מרובות ילדים, אמהות חד־הוריות והורים מעוטי יכולת. אולם בפועל התהליך סבוך, גוזל זמן רב ומייאש.
בחודשים האחרונים הצטברו במרכזי הזכויות של עמותת “ידיד”, המסייעת במיצוי זכויות מול הרשויות, עשרות תלונותה מצד הורים לילדים בגיל הרך. הטענה המרכזית היא שהליך הבקשה לקביעת דרגה של סיוע במימון מעון יום הוא מפרך מבחינת עומס ההוראות, מסובך ואטי. הדבר מוביל לייאוש מצד זכאים, לוויתור של באמצע ההליך ולהכבדה על זמנם וכספם של ההורים, ללא כל יכולת לדעת לפני פתיחת השנה אם ואיזו דרגת זכאות יקבלו. ההורים מדווחים על זמן המתנה בן שבעה־שמונה חודשים, וכך שנת הלימודים במעון מתחילה במימון מלא של ההורה ששרד את הבירוקרטיה.
סמנכ”ל “ידיד”, רן מלמד, פנה לשר העבודה והרווחה, והוא אומר ל"מעריב־השבוע": “הגיע הזמן לפורר את הבירוקרטיה הממשלתית, המהווה חסם אמיתי בדרכם של ישראלים וישראליות לממש את הזכויות שהממשלה והכנסת עצמן קבעו שמגיעות להם. לא ייתכן שעשרות מיליוני שקלים יירדו לטמיון ופרנסתן של משפחות שלמות תיפגע רק בגלל מערכת בירוקרטית ופקידותית לא יעילה”.
עינב בר כהן, אם לפעוטה במעון יום, פעילת ציבור וחברת מועצת העיר ירושלים, שריכזה עשרות פניות של הורים, מספרת ל"מעריב־השבוע": “הליך בקשת
דרגת הסיוע מותנה מראש בהליך נפרד ומקדים של עצם הרישום למעון היום, ונכון לשנת הלימודים הנוכחית גם לא מקביל אליו בזמנים. מכאן שהורה הזכאי וזקוק לסיוע מהמדינה במימון מעון יום לא יכול לדעת מראש, בטווח זמן סביר, אם יקבל סיוע כזה לפני שירשום את ילדו למעון, הליך שלו עלויות נפרדות וביורוקרטיה משלו”.
הלכה למעשה, הרישום למעון יום להורים מיעוטי יכולת הופך בלתי אפשרי ומביא אמהות עובדות להאריך חופשות לידה ללא תשלום ולעבור למשרות חלקיות, ומסב עול כלכלי כבד על המשפחה.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: “כדי להקל על ההורים את הרישום למעונות ולקצר את תהליך בקשת ההשתתפות בשכר הלימוד, מועד הרישום לשנת הלימודים הוקדם על ידי השר כץ ל־1 בפברואר, כך שההורים יוכלו לקבל את דרגת ההשתתפות עוד לפני שתחל השנה. מדי שנת לימודים מטפל המשרד בבקשות עבור כ־130 אלף ילדים, היקף כספי הסבסוד עומד על מעל מיליארד שקלים בשנה ומופעל מגוון רחב של כלים שמטרתם לסייע להורים במימוש זכויותיהם. המערכת חייבת להיות מבוססת על מסמכים ואסמכתאות המעידים על השתייכות לאוכלוסיות היעד כפי שנקבע במבחני התמיכה”.