מהפך בבחינות הבגרות בהיסטוריה: שר החינוך נפתלי בנט הודיע הבוקר (שני) כי משרד החינוך יחל להעביר באופן הדרגתי את בחינות הבגרות החיצוניות בהיסטוריה למודל שיאפשר בחינות עם ספר פתוח. חלק מהבחינה יכלול מתכונת חדשה ברוח זו, והחלק האחר במבחן יישאר במתכונת הרגילה (ללא שימוש בספר). זאת בעקבות פיילוט מוצלח שנערך בכ־50 בתי ספר.
בשלב הראשון יחל המשרד ליישם את המדיניות החדשה במקצוע ההיסטוריה בבתי הספר הממלכתיים בחטיבה העליונה, ובהתאם לכך ייבחנו התלמידים בבגרות החיצונית עם ספר פתוח. בשנת הלימודים הבאה ייערכו השתלמויות וימי הכשרה למורים, וב־2020 המודל החדש כבר ייושם בבתי הספר באופן חלקי. ב־2021 כלל בתי הספר יעברו לבחינות עם ספר פתוח.
במשרד החינוך מציינים כי בחינה עם חומר פתוח תאפשר לתלמידים, בין היתר, לרכוש מיומנויות נדרשות להבעת עמדה מנומקת, לעסוק בשאלות של דילמות מוסריות ויקנו להם מיומנות של ניתוח קטעי מקור ואבחנה בין עובדות לדעות.
השר בנט אמר: "במאה ה־21 האדם נדרש ליצירתיות ולעומק כתנאי חיוני להצלחה. אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן. הלימוד יהיה הרבה יותר מאתגר. אנחנו יוצאים היום לדרך עם אחד ממהלכי הדגל של השנים הקרובות במערכת החינוך - המעבר משינון להעמקה. בשלב הראשון נצא לדרך עם בחינת הבגרות בהיסטוריה, ובמקביל נבחן את ההתאמה לכל שאר מקצועות הלימוד. אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים וידע ולא רק בציונים. דברים זזים במערכת החינוך".
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב הוסיף: "מערכת החינוך צועדת קדימה ללמידה שמעודדת חשיבה מעמיקה, כזאת שמעוררת סקרנות ומפתחת בקרב התלמידים יכולת לנתח טקסטים. בעידן שבו המידע כולו זמין באינטרנט בלחיצת כפתור, אנו רוצים לפתח בקרב התלמידים את היכולת להעמיק, לבסס את נימוקיהם ולנסח באופן מסודר וברור את עמדתם. נעשה זאת באופן מדורג, באמצעות צוותים מקצועיים שילוו את המהלך ויטמיעו אותו בכל רחבי הארץ".