לאור היחסים המתוחים בין איראן וישראל, היה אפשר לצפות שתלמידים רבים ילמדו בבתי הספר את השפה והתרבות הפרסית, כך שיוכלו להכיר טוב יותר את אחת המדינות בעלות המשטר העוין ביותר לארץ ואולי גם לסייע בעתיד ליחידות המודיעין השונות בצה"ל. בפועל, המוח היהודי המתגאה בכך שישראל היא מעצמת הייטק ובעלת הצבא החזק במזרח התיכון, לא מעודד את דור העתיד של ההנהגה ללמוד את התחום.
היום ייגשו 45 תלמידים בלבד לבחינת הבגרות במגמת לימודי איראן, ביטחון ומודיעין. מדובר בתוכנית ייחודית ללימודי איראן והשפה הפרסית הפועלת רק בבית ספר אחד בכל הארץ - תיכון בן גוריון בפתח תקווה, זה שלוש שנים. בתיכון מקיף א' בבאר שבע מתקיימת אומנם תוכנית ללימוד פרסית שפותחה על ידי צה"ל, אך היא עוסקת בלימוד השפה בלבד.
המגמה פותחה באגף לתוכניות מיוחדות במשרד החינוך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, והיא מיועדת לתלמידי כיתות י"א וי"ב. התלמידים בתוכנית לומדים שלוש יחידות פרסית ותרבות איראן ושתי יחידות של עבודת מחקר בהיקף סמינריון. התלמידים לומדים את השפה, התרבות וההיסטוריה של האומה העתיקה, והתכנים הנלמדים במגמה מוכרים לצורך לימודי תואר ראשון בחוג למזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.
התוכנית זוכה לביקוש גבוה בקרב התלמידים בתיכון בן גוריון. לדברי מנהלת בית הספר מיכל אפרתי, הסיבה לכך נעוצה באקטואליות שלה. אולם למרות הביקוש, היא נלמדת כאמור רק בתיכון אחד. במסגרת הלימודים נהנים התלמידים מליווי מקצועי של חוקרים מהשורה הראשונה בחקר תחום המודיעין והביטחון, ואף נפגשים עם גולים איראנים שנמלטו מארצם.
חנה ג'האן פרוז, המלמדת את התלמידים זו השנה השנייה, היא במקור אומנית שהחליטה לפני כמה שנים לעשות הסבה להוראה. בגיל 12 עלתה לארץ מאיראן וכשהציעו לה ללמד את שפת אמה הסכימה מיד. "התלמידים סקרנים, הם לומדים בצורה חווייתית עם מוזיקה. פתחנו בפניהם צוהר לאיראן".
פנחס שמולביץ', רכז המגמה, מסביר כי מטרת התוכנית אינה בהכרח שהתלמידים יגיעו ליחידות המודיעין בצבא, אלא שיכירו את איראן, על תרבותה, שפתה, סוגיות ביטחוניות הקשורות בה ושילמדו לחקור את התחום.