שר הפנים אריה דרעי שיגר הערב (שישי) טרם כניסת השבת תגובה לסיפור שנחשף בחודש שעבר ב"מעריב אונליין", בו מרסי, שוהה בלתי חוקית בניגריה, נכלאה ביחד עם ארבעת ילדיה בכלא גבעון. הילדים בגילאי שנתיים עד שבע כשהבכור סובל מבעיות התפתחות קשות וסיבוכים רפואיים. "לבקשת שר הפנים אריה דרעי, החלו כבר הבוקר (יום ו׳) צעדים אינטנסיביים למציאת פתרון להטסת האם מניגריה וארבעת ילדיה לניגריה" נכתב בהודעה מטעם לשכתו של שר הפנים "ואכן, בשעות האחרונות פעלה רשות האוכלוסין וההגירה מול שגרירות ניגריה להשלמת הצעדים להטסתה מישראל, בליווי נציג ניגרי במימון מדינת ישראל, שיסייע לאם עם ארבעת ילדיה". כלומר שר הפנים דרעי מבקש לזרז את הוצאתם מהארץ ולא להיענות לבקשה ההומניטרית שהגישה האם לשהות של מספר חודשים בישראל כדי להשלים את הטיפולים הרפואיים של בנה.

באשר להימצאותם של הקטינים בכלא בניגוד לחוק, מפנים בלשכת השר אצבע מאשימה לעבר האם "ראוי להבהיר ולציין כי השהות ארוכת הימים של האם וילדיה במעצר נעשתה ביזמת האם, אשר יכולה היתה לטוס לפני ימים רבים לניגריה" נכתב  "האם העדיפה לא לשתף פעולה ולהישאר יחד עם ילדיה בכלא במטרה להפעיל לחצים שיגברו על החלטות בתי משפט בישראל".

כזכור, מרסי הגיעה לישראל בשנת 2010 מניגריה. כאן הכירה את בעלה, ועימו הביאה לעולם ארבעה ילדים. לפני שנה גורש בעלה מישראל, והיא נותרה עם ארבעת ילדיה. לפני שלושה שבועות התדפקו על דלת ביתה שוטרי משטרת ההגירה והציבו בפניה את הברירה הקשה: לעזוב את ישראל עם ילדיה, או להתלוות אליהם למעצר. בלית ברירה, מרסי בחרה להיכנס עם ילדיה לכלא. 

"הילדים שואלים אותי כל הזמן מתי חוזרים הביתה, ואני לא יודעת מה לענות"
 
“עבר כמעט חודש, אבל הילדים לא מתרגלים", היא אומרת בדמעות. "להפך, קשה להם יותר. בכל פעם שהם משחקים יותר מדי ומשתוללים, הסוהרות אומרות להם 'אם תעשו רעש ננעל אתכם בחדר'. זה לא נעים להם, הם לא חופשיים, הם מבינים שזה לא הבית. הם שואלים כל הזמן 'מתי אנחנו חוזרים הביתה', ואני אומרת להם 'בקרוב מאוד'. אני לא אומרת להם מתי כי אני לא באמת יודעת". 
 
בנה בן החמש סיפר לכתב מעריב מבין כותלי בית הסוהר: “אנחנו מתגעגעים מאוד לחברים שלנו. אני מתגעגע לנתן ולמיכאל, אני רוצה לשחק איתם כדורגל”. אחיו בן השבע הסביר: “כאן אסור לשחק כדורגל במסדרון”. תוך כדי השיחה עם אחיו הקטנים יוצא מהחדר כשעיניו דומעות והוא ממרר בבכי. 
 
בשירות בתי הסוהר מנסים לעשות את המרב במצב הבלתי אפשרי. צוות הסוהרות באגף גבעון רוכש לילדים ממתקים, מעדנים, קורנפלקס, משחקים וצעצועים כדי לנסות להקל עליהם במעט את חווית הכלא הטראומטית. התאים של המשפחות נשארים פתוחים במהלך היום, בכל ערב בשעה תשע וחצי הם נסגרים, ואין יוצא עד שש בבוקר, אז מתבצעת ספירה של האסירות. 
 
הילדים מורשים לצאת אל “החצר” - חלל עם רצפת בטון אפורה ועם תקרה הצופה אל השמיים, אך בין הילדים לבין השמים מפרידים סורגי ברזל. במרכז החלל יש מגלשה קטנה בין חבלי הכביסה של הסוהרות, ספסל המשמש לעישון וטלפונים ציבוריים. למרות המצב יוצא הדופן, הסוהרות לא עברו הכשרה מיוחדת לטיפול בילדים קטנים בתוך כותלי הכלא והן פועלות מתוך אינטואיציה אמהית ודאגה אישית. “לכולנו יש ילדים קטנים, אנחנו מתחברות אליהם”, אומרת מנהלת האגף.