"בעיה של משמעת": איך ניתן למנוע את אסון הטביעה הבא בחופים?

עונת הרחצה בחופי הים נמצאת בעיצומה בימים אלו, ובמקביל מתרבים מקרי הטביעה. מסוף חודש מרץ - אז החלה עונת הרחצה - ועד היום, העניקו החובשים והפרמדיקים של מד"א טיפול רפואי ליותר מ־80 בני אדם שנמשו מחופים, מבריכות וממאגרי מים שונים. 20 מהם טבעו למוות ו־41 נמשו במצב קל. רק בסוף השבוע האחרון טבעו למוות שלושה בני אדם.
 

בעוד שמקרי טביעת ילדים ותינוקות נפוצים בעיקר בבריכות פרטיות, רוב הטובעים בים הם מבוגרים. "את רוב האנשים שטובעים אנחנו מצליחים להציל, אבל אלו מקרים שלא מדברים עליהם, והציבור נחשף רק למקרים של אלה שטבעו למוות", אומר יו"ר ארגון המצילים הארצי, אבי אפיה, מציל ראשי בבת ים. "אנחנו מצילים עשרות אנשים ביום, מאות בחודש ואלפים בעונה. מכל המגזרים והמינים". 
 

בשנה שעברה טיפלו במד"א בעונת הרחצה ביותר מ־200 בני אדם, כמחציתם בחופי הים התיכון ורובם גברים. השבוע, בדיון שנערך בנושא בוועדת הפנים, עלה כי רוב מקרי הטביעה מתרחשים לאחר שעות שירותי ההצלה או בחופים לא מוכרזים. "אנשים מגיעים לפני או אחרי שעות הרחצה כשאין שירותי הצלה, או באזורים שבהם אין מצילים, ואז ידנו קצרה מלהושיע", אומר אפיה בצער.
 

החופים בארץ (הים התיכון, ים המלח, ים סוף וים כנרת) משתרעים על פני כ־306 קילומטרים, מתוכם רק כ־19 קילומטרים – 6% בלבד - הנם מקומות רחצה מוכרזים. וזו בדיוק הבעיה: כ־157 קילומטרים מהחופים מוכרזים כמקומות אסורים לרחצה, וכ־131 קילומטרים הם שטחי חוף שלא הוכרזו ומוגדרים "כחסרי סטטוס", אך לציבור הרחב קיימת גישה חופשית אליהם.
 

ממש לפני שנה אמיר פרישר גוטמן מצא את מותו בטביעה בחוף עתלית שאינו מוכרז. ואף שמדינה שלמה עסקה במקרה הטרגי, נדמה שלא הופקו לקחים, ובאותו חוף ממש טבעו עוד ארבעה בני אדם במהלך העונה שעברה. "היה הד ציבורי והתקשורת עבדה שעות נוספות והעצימה את הנושא לאחר הטביעה של אמיר פרישר גוטמן", אומר אפיה. "והנה, בשבוע שעבר היינו עדים למקרה דומה: אבא נכנס לים להציל את הבן שלו בן ה־14 וטבע. בקושי שמענו על זה. אני חרד לאותם אנשים שמגיעים לחופים הלא מוסדרים. אולי החופים הללו נראים שקטים ונחמדים ופסטורליים, אבל ים שקט הוא לא בהכרח לא מסוכן. כמו שלא בהכרח שחוף שיש בו גלים הוא מסוכן, להפך: הגלים זורקים אותנו לחוף. דווקא מקום שבו אין גלים ונראה כמו בריכה קטנה, הוא מקום עם זרמים שעלולים לסחוף את המתרחצים פנימה".
 

"זו בעיה של משמעת", קובע עודד אחרק, שעובד זה 25 שנה כמציל בנתניה. "רוב הטביעות של מבוגרים מתרחשות מחוץ לתחום הרחצה או בשטח הרחצה כשאין מצילים. אנשים לא נשמעים להוראה שאנחנו כל הזמן חוזרים ומדגישים: אם אין מציל, אז לא נכנסים לים".

אפיה, שעובד כמציל בחוף בבת ים זה 40 שנה, מציין כי המודעות בקרב ילדים לסכנות של הים דווקא גדולה מאשר זו של המבוגרים. "אנחנו פונים לבתי הספר ולגני הילדים בבת ים ונותנים הרצאות לפני עונת הרחצה", הוא מספר. "המבוגרים שמגיעים לים שקט חושבים שהם באו לבריכה, הם חושבים שהם מבינים את הים, אבל הים כל הזמן משתנה.

אם בן אדם נכנס לים במקום מסוים והמים מגיעים לו עד לברכיים, יכול להיות שלמחרת הוא יגיע לאותו מקום ויהיה שם בור שמאופיין בסחף פנימה. אותו אדם לא יבין איך אתמול הוא עמד והמים הגיעו לו עד הברכיים והיום הוא נשאב פנימה, אפילו שהוא יודע לשחות והוא רק במרחק עשרה מטרים מהחוף. הוא לא יצליח לשחות לעבר החוף, יתחיל להשתולל במים, יאבד עשתונות ואז ניסיון השחייה שלו, במקום להוציא אותו החוצה יסחוף אותו פנימה, והתוצאה ידועה מראש והרת־אסון. אם הוא ימשיך להיאבק במים, לא תהיה לו יכולת להתנגד לזרם והטביעה נעשית מהר מאוד".
 

אפיה מספר שאת חוסר המודעות של המתרחצים הם רואים כמעט מדי יום. "אנחנו בדרך כלל רואים את הרוחצים מבעוד מועד, כשהם נכנסים לאזורים המסוכנים", הוא אומר. "הרי אנחנו מדגלים את המקום שבו אפשר להתרחץ כי שם פחות מסוכן, וכשאנשים יוצאים מאותו אזור אנחנו יודעים שהם בסכנה. השבוע ישבו אנשים רחוק מתחנת ההצלה שבה אני עובד. הם שתו, עישנו ונכנסו למים. כמה פעמים ביקשנו מהם לצאת, להתרחק מהאזור אבל זה לא עזר לנו. לקראת שמונה בערב, כשכבר עזבנו את החוף, קראו לנו לחזור כי אחד מהם טבע". 
 

המציל הוותיק מצביע על שתיית אלכוהול כעל גורם מסוכן. "בחופים ישנה בעיה כלל־ארצית של שתיית אלכוהול המלווה לרוב במוזיקה רעשנית", הוא אומר. "אנשים לא מבינים שים, שמש ואלכוהול לא הולכים ביחד. הם חושבים שאפשר לשלב אותם, ואז אנחנו נתקלים בתופעות של שכרות וטביעות".
 

 158 תחנות הצלה ממוקמות בחופים המוכרזים הפרושים ב־25 רשויות מקומיות השוכנות לחופי ים. "מי שממושמע רוחץ איפה שמסמנים לו, ומי שלא ממושמע ייכנס איפה שבא לו", אומר אחרק. "אבל אנחנו צריכים לשמור על כולם. העבודה שלנו היא לא רק לרוץ ולהציל אדם טובע, אלא למנוע מראש את הטביעות. הגדולה של מציל היא לזהות את הטביעה לפני שהיא מתרחשת. זו לא חוכמה לזהות טביעה ולרוץ להציל את הטובע. אנחנו מעדיפים למנוע מראש".
 

הקיץ לא מתאפיין רק בטמפרטורות גבוהות ששולחות אותנו אל חופי הים כדי להתרענן, אלא גם בתופעות מזג אוויר ייחודיות לעונה החמה. "אפיק פרסי שנוצר בחודשי הקיץ באזור המזרח התיכון גורם בשעות הבוקר לרוחות דרומיות, שבשעות הערב משתנות לרוחות מערביות היוצרות גלים בים", מסביר זאב גלאובר, המנהל את תחום הימאות בבית הספר למדעי הים ברופין. 

"הים מפתה, אבל יש בו הרבה מערבולות וגלים, ואנשים שנכנסים אליו בלי מודעות נסחפים", הוא מוסיף. "הם חושבים שייכנסו עד גובה הרגליים וזה בטוח,
אבל אז הזרם התת־קרקעי מגיע והם נופלים ונסחפים. הם מחליטים לשחות נגד הזרם במקום לשחות לכיוון החוף לאט־לאט, עם הזרם והגלים. מי שלא שחיין טוב ולא יודע איך לברוח מזה, נכנס למערבולת וטובע מאפיסת כוחות".
 

"אם תהיה מודעות לסכנות שבים, נוכל למנוע המון טביעות", אומר אחרק. "זה קל לצאת ממערבולת, הבעיה שאנשים לא מבינים ונלחמים בזרם. במקום לשחות נגד הזרם, הם צריכים לשחות הצידה ולהיזרק החוצה עם הגלים".
 

לא רק בחופי הים התיכון מקרי הטביעה הולכים ומתגברים. "לצערנו, התחלנו את עונת הרחצה עם שלושה מקרי טביעה בכנרת", אומר אשר אלמלם, מנהל החופים בעיריית טבריה זה 32 שנים. "הטביעות הן במקומות האסורים. במקומות המוכרזים אין טביעות".
 

"הם טובעים בגלל חוסר זהירות וחוסר ידע, ומשום שהם לא יודעים לשחות. כשהם מגיעים לכנרת, יש להם תחושה שזה אגם לא עמוק, אבל בכנרת יש רוחות מערביות בקיץ ורוחות מזרחיות בחורף. הרוח המערבית מסוכנת לאנשים שנכנסים למים עם מזרנים מתנפחים. אנשים שנכנסים איתם לכנרת לא מודעים לסכנות. נראה להם שהם קרובים לחוף, אבל למעשה הם מתרחקים. ואז, כשהם מנסים להתקרב לחוף, חלק קופצים וככה הם טובעים".

מה צריך לעשות במקרה כזה?

"אדם שנסחף עם מזרן צריך להישאר עליו, כי בסוף יבוא מישהו מכוחות ההצלה, או שיסמן לסירה שעוברת לידו או לאופנוע ים. בכל אופן אסור לו לקפוץ למים. ובכלל, עדיף לא להיכנס עם הדברים המתנפחים למים, זו סכנה מאוד גדולה".

כיום אנשים זהירים פחות מאשר בעבר?

"הם לא פחות זהירים, אלא מחפשים ללכת למקומות בלי פיקוח ובלי מצילים - וזה הכי גרוע. צריך להגיע למקומות שבהם יש שירותי הצלה, אחרת אין מי שיעזור לך. אנחנו עכשיו בתקופה חמה מאוד והמון אנשים פוקדים את חופי הכנרת. על ההורים לשמור על הילדים הקטנים שלא מודעים לסכנות, לשים בצד את הטלפונים הסלולריים, להישמע להוראות המצילים ולהיכנס רק לחופים מוכרזים".

לא רק המצילים נמצאים בכוננות בחודשי הקיץ, גם מד"א. "כוחות מד"א נמצאים במהלך הקיץ בהיערכות מיוחדת לנוכח הסכנות הרבות בעונה זו, ובהן גם סכנת הטביעה כשהמוני בית ישראל נופשים בים ובבריכות", אומר מנכ"ל מד"א אלי בין. "אני קורא לציבור הרחב להתרחץ אך ורק בחופים מוכרזים, בשעות שבהן שירותי ההצלה פועלים בחוף ולהישמע להוראות המצילים, להקפיד על כללי הזהירות ולהימנע מסיכונים מיותרים. אני ממליץ לכולם להוריד את האפליקציה 'מד"א שלי' שמאפשרת בכל מקרה חירום בלחיצת כפתור להגיע למוקד 101 במהירות, ולנו יתאפשר לאתר את מיקומכם המדויק בחופי הרחצה".