מכה לחקלאי הצפון: 50 אלף עצים ייכרתו לטובת בטון ואספלט

"אני דור שלישי לחקלאות", מספר כהן. "אם התוכנית תצא לפועל אצטרך לסגור את הרפת שהיום מפרנסת את המשפחה שלי ואשאר בלי פרנסה. המגמה היא להראות שלקחו קרקע והשביעו את הרעב לכאורה של משבר הדיור, אבל כולם יודעים שמשבר הדיור לא ייפתר בצורה כזאת. אנחנו מתנגדים לתוכנית ועושים את כל המאמץ להכניס לה קצת שפיות. יש בקריית אתא מספיק עתודות לדיור, ולא צריך לגזול את השטחים שלנו".
 

למאבק התושבים הצטרפו גם החברה להגנת הטבע, מרכז המועצות האזוריות, מטה המאבק הארצי לבינוי שפוי, עמותת אדמתי, האיחוד החקלאי ותנועת המושבים והתנועה הקיבוצית. "איננו אויבי הזוגות הצעירים ואנו לא נגד הגדלת היצע הדיור והורדת מחירי הדיור", הדגישו הדוברים בכנס, "אבל ברור ומוכח שלקריית אתא אין צורך באדמות שנמצאות תחת גרזן המתכננים. התכניות מאיימות על מעט שרידי החקלאות בעמק זבולון ועל השטחים הפתוחים שבין מתחמי קריית ביאליק, קריית ים, קריית חיים וקריית מוצקין לבין קריית אתא. זאת למרות שלקריית אתא יש כמיליון מ"ר שטחי תעסוקה לא מנוצלים ועתודות קרקע לבנייה למשך עשרות השנים הבאות". 
 

פעילות המחאה של התושבים מתנהלת כיום באמצעות עמוד פייסבוק "מצילים את עמק זבולון" ובאמצעות עצומה שהושקה במהלך כנס החירום. "זהו פשע של ממש כלפינו וכלפי הדורות הבאים", אמר בכנס יו"ר מטה המאבק לבינוי שפוי, משה פישר. "השטחים החקלאיים והפתוחים במפרץ חיפה עומדים להיות קורבן לשתי תוכניות מגלומניות בהיקף אלפי דונמים, שעלולות למחוק את האדמות המניבות והירוקות שבין שני הכתמים האורבניים בקריות ובסביבתן וכן שטחים מדרום ומצפון לקריית אתא". 

 

"הקמפיין 'מצילים את עמק זבולון' נולד כי בימים אלה הופקדה תוכנית להתנגדות הציבור", מסביר ערן בן נון, מתכנן סביבתי בחברה להגנת הטבע. "מדובר בתוכנית להקמת 15.5 אלף יחידות דיור חדשות על שטח של 6,600 דונם והיא כוללת בתוכה שכונת מגורים ועוד מתחמים חדשים של בית חולים חדש באזור, אזור תעשייה ואחסון ענק. כלומר, לוקחים שטחים שכיום לא בתחום שיפוט של העיר ומוסיפים אותם לקריית אתא".
 

"התוכנית הזאת תהיה על חשבון השטחים הפתוחים והחקלאיים באזור. זו תוכנית שאין בה למעשה צורך כי בקריית אתא, בתוך העיר, יש אלפי יחידות דיור מאושרות שכבר עברו את כל התהליך התכנוני, אך חסמים שונים מונעים את הקידום שלהן. במקום לטפל בחסמים האלה, יותר קל כיום למדינה להרוס שטחים פתוחים ולתכנן עליהם דירות חדשות".
 

"יש פה נזק ופגיעה אדירה לשטחים הפתוחים והחקלאיים. מדובר בשטחים מניבים: מאות ואלפי דונם של מטעים ושל עצים בוגרים. דיברו גם על כריתה של 50 אלף עצים, בעיקר מטעי אבוקדו מניבים. הקיבוצים יאבדו את השטחים האלה וגם את הפרנסה. בעיניי, אגב, העובדה שמציעים תוכנית כזאת במקום שהמדינה תיקח את כל המשאבים האלה כדי לקדם תוכנית חדשה ולקדם התחדשות עירונית, תגרום לפגיעה חמורה גם בתושבי קריית אתא, ולא רק בקיבוצים שלהם לוקחים את האדמות. יש אזורים נטושים בתוך קריית אתא, שטחים פתוחים בתוך העיר שעומדים שוממים. כשמדברים במונחים של תכנון אורבני, יש הרבה מחקרים שמראים שבניית שכונה חדשה בתוך העיר תגרום לאוכלוסייה חזקה לעבור אליה, מה שמוביל להתדרדרות נוספת של השכונות הוותיקות, השיכונים של פעם. וגם העיר עצמה מסיטה אז את כל משאביה לשכונות החזקות, שבהן גרים התושבים החזקים שבאים בדרישות".
 

"אנחנו רוצים שהותמ"ל - הועדה הארצית שיושבת בירושלים - תהיה קשובה לתושבים ושלא בכזאת מהירות תתכנן ותהרוס שטחים פתוחים שכבר הוכחנו שאין בכך צורך. אין בקריית אתא איזשהו משבר דירות שמחייב לעשות זאת. אם לוקחים שטח שכיום הוא מטע אבוקדו והולכים לבנות עליו שכונה, זאת אומרת שלא תהיה שם חקלאות. מדובר על אחד האזורים המזוהמים בארץ מבחינת איכות האוויר והעצים עוזרים לשמור על האוויר שלנו נקי. לכן בסופו של דבר יש פה חשיבות כפולה לא לכרות אותם".
 

"זה חלק ממגמה ארצית מחרידה", אומר שלמה אברמוביץ', יועץ אסטרטגי למאבקי סביבה ותכנון. "תוכניות מנהל התכנון ומשרד האוצר יהפכו את האזור לגוש בטון, אספלט ומלט. למרות שלקריות יש עתודות קרקע למשך עשרות שנים. המאבק הוא בשתי תוכניות שעלולות למחוק את יתרת השטחים הפתוחים. לקריית אתא יש עתודות קרקע ל־100 שנים קדימה בלי לקחת אפילו דונם אחד". 
 

"התוכניות נותנות מענה לאזור הצפון בכלל ולפיתוח קריית אתא בפרט. לצד היצע יחידות הדיור חדשות, התוכניות נותנות מענה עבור תשתיות כלל אזוריות בהם הקמת בית חולים, פארק עירוני, נתיבי תחבורה, רכבת קלה ועוד. יחד עם זאת, התוכניות נותנות מענה כולל לפיתוח של תעסוקה ומסחר, על מנת להוסיף מקורות תעסוקה לאוכלוסייה החדשה ולחיזוק האיתנות הכלכלית של העיר. זאת, על מנת לסייע בהפיכת קריית אתא לאלטרנטיבה מועדפת למגורים במטרופולין חיפה". 

עוד הוסיפו, כי "חשוב לציין  שהתוכניות קודמו בהתאם לתוכניות המחוזיות והמקומיות לעיר והן חלק מהסכם הגג שעתיד לשנות את פני העיר והאזור בשנים הקרובות. במהלך קידום התוכניות הוועדה שקלה בכובד ראש את השלכות התוכנית על המרחב הקיים ובחנה היבטים שונים כגון סביבה, תשתיות, קניין וגריעת שטחי חקלאות, תוך האיזון הנדרש מול צרכי הפיתוח של מדינת ישראל בראייה לטווח ארוך".