חברי קואליציה דרוזים עתרו נגד חוק הלאום: "הפכנו לאזרחים סוג ז'"

פרסום ראשון: שלושה חברי כנסת דרוזים, ח"כ אכרם חסון (כולנו) וחמד עמאר (ישראל ביתנו) מהקואליציה וסאלח סעד (המחנה הציוני) הודיעו הערב (שבת) כי יעתרו ביחד עם פורום עורכי הדין הדרוזים ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לבית דין עליון לצדק נגד כנסת ישראל ונגד ממשלת ישראל בנושא חוק הלאום. "מחר בבוקר נהיה ראשונים להגיש את העתירה, התייעצתי עם עורכי דין ושופטים לשעבר, הדעה הרווחת שהחוק לא יעמוד במבחן בג"צ", אמר חסון למעריב.

"אין לנו בעיה עם העם היהודי ואין לנו בעיה שמדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, אבל מה איתנו?", שאל חסון. "מה עם מי שהקריב למען קום המדינה ונלחם למענה, מה עם 420 חללים ומעל אלף מאתיים נפגעי ונכי צה"ל? חוק הלאום עושה ממני אזרח סוג ב, ליתר דיוק מעגן בחוק שאנו אזרחים סוג ז', הרי בין כה אנחנו מופלים לרעה כאזרחים - בתכנון, בחינוך, בתקציבים ובמה לא, עכשיו לבוא ולחוקק חוק שפותח פער בין בני המיעוטים ליהודים ובעצם מרחיק את התקווה לנקודת זינוק שווה בין הבנים שלי לבין בנים יהודים", הוסיף. 

עוד אמר חבר הכנסת כי "אין ספק שמדינת ישראל זו מדינת העם היהודי, אבל למה לפתוח פערים ולהראות כמה אנחנו גזענים במדינה הזאת". חסון הצביע נגד החוק, וכן הצביע בעד כל ההסתייגות נגדו, וכן פעל בכדי להכשיל את החוק. לסיכום אמר: "נעשה הכל בכדי לעצור את החוק הגזעני הזה, ולא רק בשביל העדה שלי, אלא בעיקר בשביל הפנים היפות של מדינת ישראל. החוק פוגע באחיי היהודים בראש ובראשונה, אך לצערי שיקולים פוליטיים זולים ניצחו את טובת מדינת ישראל, בימי בן גוריון ובגין החוק לא היה מוגש", אמר. 

כזכור, השבוע אושר החוק שעורר מחלוקות רבות, במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, זאת לאחר ש-62 ח"כים תמכו בחוק ו-55 התנגדו לו. דבר התאפשר בתום דיון מרתוני שנמשך כ-12 שעות והצבעה שארכה קרוב לשלוש שעות. מבין 120 חברי הכנסת, היחידה שנעדרה הייתה ציפי חוטובלי (הליכוד). חבר כנסת אחד בלבד מהקואליציה הצביע נגד - ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו. בתום ההצבעה, קרעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", כשבמקביל ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים.  

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם במליאה לאחר אישורו הסופי של החוק ואמר כי "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו".