"אני נגד פונדקאות, לא רק לגברים יחידנים, אלא בכלל. הסיבה העיקרית לכך היא שזה פוגע בזכויות האדם של נשים באופן מאוד עמוק", אומר יוסי מקיטון, המנהל את דף הפייסבוק "הומואים נגד פונדקאות". "אין לי ספק שיש הרבה אנשים שחושבים כמוני ושותקים כדי לא להיחשב הומופובים או כדי לא להיראות כאלה שלא מתיישרים עם הקו של הקהילה. מאוד לא נעים להיות הקול הזה, וגם אני עייפתי מלהסביר. אבל מבחינתי פונדקאות - ולא משנה אם זה לזוגות סטרייטים, להומואים או ליחידנים - זה פשוט ניצול של נשים מוחלשות".
ביום רביעי שעבר אישרה מליאת הכנסת את חוק הפונדקאות, שמרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות, וכולל גם נשים יחידניות. המליאה דחתה את כל ההסתייגויות לחוק, כולל של ח"כ אמיר אוחנה, שביקש להכליל בחוק אבות יחידנים, מה שהיה מאפשר לזוגות גאים לעבור את התהליך. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתבטא טרם ההצבעה בזכות פונדקאות לאבות יחידנים, התנגד לתיקון שיכלול אותם בחוק. בעקבות אישור החוק הפגינו ביום רביעי שעבר מאות מחברי הקהילה הגאה נגד ההחלטה. עוד הכריזה הקהילה הלהט"בית בישראל על שביתה כללית, שמתקיימת היום, ובמסגרתה חבריה ייעדרו ממקומות העבודה.
אין ברירה
אבל כאמור, לא כל חברי הקהילה שותפים לתחושות הקשות נגד החוק. מקיטון (44), תושב באר שבע, חי עם בן זוג במשך שבע שנים. לבן הזוג יש חמישה ילדים ביולוגיים מנישואים קודמים עם אישה. "אני מאוד אוהב את הילדים של בן זוגי, אבל אני מראש לא רציתי ועדיין לא רוצה ילדים", הוא מודה.
את דף הפייסבוק הוא פתח לפני כשש שנים עם יותם בן מאיר, בתקופת ועדת מור יוסף, ועדה ציבורית שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות על מנת לבחון את ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל. הרקע להקמת הוועדה היה עתירה לבג"ץ של בני זוג שביקשו הכרה כ"הורים מיועדים" במסגרת הליך פונדקאות. "הרגשתי שעכשיו הולכים לדרוש פונדקאות גם בשמי, בשם ההומואים, וחשבתי שאי אפשר לדרוש באופן גורף", מבהיר מקיטון. "אני נגד פונדקאות, וחשבתי שמאוד חשוב שיישמע קול של הומואים שכן רוצים לעמוד לצד פמיניסטיות ולצד נשים במאבק הזה של פונדקאות".
למה בעצם אתה נגד פונדקאות?
"זה מתחיל בעניין הזה של תורמת הביצית שהיא בכלל לא תורמת, אלא מוכרת ביצית. בארצות שבהן מגייסים את מוכרות הביציות האלו, בדרך כלל משווקים את הנושא כדי לשכנע אותן בדרך קלה ונחמדה, כמעט כמו תרומת זרע, ואף פעם לא מספרים בצורה הוגנת מספיק את הסיכונים שבהליך הזה. למשל, הנטילה של ההורמונים כדי לייצר ביציות מעלה את הסיכון לסרטן באופן משמעותי. גם ההליך של השאיבה יכול לפעמים לגרום לסיבוכים. הדברים האלה תמיד מוצנעים. יש פה ניצול של אישה שנמצאת בשפל כלכלי".
ובנוגע לפונדקאיות?
"המצב אפילו מחמיר. היו לנו תאילנד והודו שנסגרו, עכשיו ישנה גיאורגיה - ובכל מקום יש סיפורים כאלה שחוזרים על עצמם - מדינה שיש בה נשים עניות, שמסכימות לעשות זאת בגלל מצבן הכלכלי. כמו כן, אצל פונדקאית יש את כל הסיכונים שיש בהריון רגיל, ובנוסף לכך סיכונים של הריון מרובה עוברים. גם השליטה של הפונדקאיות על הגוף שלהן, על הבדיקות שיעשו או לא יעשו במהלך ההריון, נלקחת מהן בדרגות שונות. נכון שיש נשים שגם מגיעות לפונדקאות מתוך הרצון לעזור למישהו, אבל הרוב עושות זאת בשל סיבות כלכליות. כמו כן, בישראל ובמדינות נוספות שבהן יש סוכנויות תיווך מסחריות, את מי הן בעצם מייצגות? את אלה שנותנים להן כסף, כלומר את ההורים העתידיים. במשא ומתן מול הפונדקאית, הם תמיד יהיו מגויסים לצד ההורים העתידיים, ואילו את הפונדקאית אין כמעט מי שיעצים".
אילו תגובות קיבלת כשפתחת את הדף?
"היו כמה תגובות נגד, אבל גם יש תגובות תומכות, שזה מפתיע ונחמד. השפענו באופן מסוים על השיח, כי אחרי שפתחנו את הדף, צצו כל מיני אתרים שמדברים על פונדקאות אחראית. אני בהחלט מבין עד כמה אנשים כמהים לגדל ילדים, ואני אכן מקווה שיהיו להם באיזושהי צורה ילדים. בישראל, אחד הערוצים שפתוחים להומואים הוא של הורות משותפת, שלא פוגעת בזכויות האדם של אלה המעורבים בכך".
יש כאלה שהורות משותפת לא מתאימה להם.
"המוטיבציה להתרחק מהורות משותפות מגיעה ממקום לא טוב, של לא לרצות נשים בחיים שלנו. מצד שני, היא גם מגיעה ממקום של לנסות ללכת בנתיב של משפחה 'נורמטיבית', כי בהורות משותפת יש בדרך כלל יותר משני הורים: זוג הומואים ועוד אישה. פונדקאות זה אומר שיש אישה בתהליך, אבל אין לה נוכחות ולא יהיו לה זכויות. פונדקאות זה אומר שהאישה תביא את הילד ותיעלם, ואת זה משיגים באמצעות כסף והסדרים משפטיים. זה פסול בעיניי. אנחנו גם התעקשנו לאורך השנים שמשפחה מולדת היא לאו דווקא המשפחה היחידה, כי למשל הרבה מהמשפחות הגרעיניות שלנו דחו אותנו אחרי שיצאנו מהארון. בחרנו לעצמנו משפחות אחרות וטענו לאורך השנים שהקהילה שלנו, החברים שלנו, הם המשפחה שלנו. אז מה פתאום עכשיו אנחנו לא רוצים את הנשים בחיים שלנו? אני לא רוצה להילחם על הזכות לנצל נשים".
דבריך עלולים לעורר כעס אצל חלק מהקהילה.
"הם מוזמנים לכעוס עלי, זו חברה חופשית. גם אני כועס על המאבק הזה שעושים בשמי ובעצם פוגעים בנשים שהן חברות שלי".
"קודם כל, חשוב לציין שהשביתה היום היא לא רק על המאבק לפונדקאות. המהות שלה היא כל הבעיות הנוגעות לקהילה, כמו למשל אלימות נגד טרנסג'נדריות או אפליה בהורות נגד זוגות של נשים. צורם לי שהתקשורת מתייחסת רק למאבק של הגברים בתוך הקהילה, כשיש פה בעצם מאבק הרבה יותר רחב שנוגע לכולם בה", אומרת ברכה ברד (33), מנכ"לית עמותת "כולן" לקידום הפמיניזם בישראל, המתגוררת בתל אביב עם בת זוגה.
"כפעילה פמיניסטית, אני מתנגדת לפונדקאות מסחרית בכל צורה", המשיכה ברד. "קודם כל, עצם זה שממשלת ישראל מפלה אבות להט"בים לעומת נשים יחידניות זה כמובן לא משמח אותי, אבל מבחינתי הפתרון צריך להיות שיאסרו בכלל פונדקאות מסחרית, וזה לא משנה אם בסופו של דבר נהנים ממנה גברים או נשים. כלומר, הבעיה הראשונה היא עם הממשלה שמעזה לחוקק חוק מפלה נגד הקהילה שלי, והבעיה השנייה היא שהקהילה שלי נלחמת על חוק שבעיניי בסופו של דבר הוא סחר בגופן של נשים".
מה חורה לך בפונדקאות?
"אם מסתכלים על פונדקאות מסחרית ולא אלטרואיסטית, את רואה שנשים עושות זאת בלית ברירה, בגלל מצבן הכלכלי. יש פה ניצול של נשים באמצעות כסף ותוך הצדקה שהן כאילו בחרו את זה. אבל זה מתעלם לחלוטין מהמציאות שבה לנשים האלה אין ברירה אחרת, ואנחנו כחברה צריכים לשאוף שתהיה להן ברירה אחרת. אין לי בעיה עם אנשים פרטניים שהולכים לעשות פונדקאות. יש לי בעיה עם מערכת שמאפשרת את זה, והמדינה לא אמורה לאפשר פונדקאות. יש דבר נפלא שנקרא הורות משותפת, ודבר נפלא שנקרא אימוץ. לפני ששכפול גנטי עומד מול עינינו, צריכה לעמוד הסולידריות מול בני אדם אחרים. אני כאמור לא שופטת את האנשים האלה שפונים לפונדקאות, אבל זה לא אומר שאני מקבלת את הקיום של הדבר הזה בעולם שלי".
אין שוויון
"המטרה שלנו כלהט"בים היא להכניס לתוך השיח של הדרישה המוצדקת לשוויון גם את הדרישה שהשוויון שלנו לא יבוא על חשבון פגיעה באוכלוסיות מוחלשות אחרות", אומר בן מאיר (45), חוקר ומרצה בתחומי מגדר ויישוב סכסוכים, מתל אביב. "אנחנו מתנגדים לפונדקאות מסחרית. כיוון שהפונדקאות בארץ אסורה להומואים, אז הם פונים לאופציה של חו"ל, שם זמינה רק פונדקאות בכסף. בפונדקאות מסחרית יש יחסי כוחות לא שוויוניים, הרבה מאוד נשים עושות זאת לא מבחירה. אני אומר שאם כבר מישהו עושה פונדקאות, אז שהחוק יאפשר ליצור פונדקאות שבה לפונדקאית יש מקום שוויוני לחלוטין בכל קבלת ההחלטות, שבה יש קשר בין ההורים המיועדים לאישה הפונדקאית, בלי הסוכנויות שהופכות את אותה לסוג של מחלבת כסף".
אתה בוודאי מודע לכך שרבים מהקהילה שלך חושבים אחרת.
"התמיכה שלי בקהילה הלהט"בית היא מלאה, אבל אני חושב שזה לגיטימי להסתכל על המקום שבו אנחנו לא רק מדוכאים, אלא גם מדכאים אנשים אחרים. יש לי חברים וחברות עם ילדים מפונדקאות. הרעיון הוא לא להתחיל להגיד שמי שעשה פונדקאות הוא אדם רע, אלא לחשוב על כל התהליך הזה ואיך לעשות אותו בצורה אתית. צריך לחשוב איך מייצרים שוויון בלי ליצור דיכוי מחדש".