השליט הבלתי מעורער: אחרי 42 שנים שלמה בוחבוט יודח מראשות מעלות-תרשיחא?

היינו צריכים לנחש אולי שהצעיר המבקש מאיתנו להמתין רגע מול בניין עיריית מעלות־תרשיחא כדי לברר מי העיתונאים שהופיעו לפתע ברחובות המנומנמים של עירו - קשור ללשכת ראש העירייה הנצחי שלמה בוחבוט. "אל תלכו, רגע", הורה באצבע אחת, ובשנייה הצמיד את מכשיר הטלפון לאוזנו. כאשר נשאל לזהותו, אמר תחילה כי הוא עובד בקפה City Hall שבכניסה לבניין. בהמשך, כשנשאל שוב מדוע הוא כה מתעניין בנוכחותנו במקום, התרצה ואמר כי שמו נדב, יועץ אישי לראש העיר.

בוחבוט הוא שליט בלתי מעורער ושנוי במחלוקת, אשר אחרי 42 שנה ברצף על כס ראש העירייה, גם אויביו הפוליטיים נאלצים להודות שהוא פשוט אינו מכיר את המונח "הפסד". "אומרים שבוחבוט הוא שריף וכל זה, והכל נכון", אומר בשעת צהריים לוהטת של הקיץ תושב בשם מאיר. "אבל האמת היא שעם כל מה שאפשר להגיד עליו, יש סיבה לזה שמישהו מחזיק כל כך הרבה שנים בתפקיד כזה. אתה חייב שיהיו לך טריקים, חייב לדעת את העבודה ולעמוד בלחצים ולעשות מה שצריך, ובסוף הוא עשה הרבה בשביל העיר. את זה אי אפשר לקחת ממנו".

בשבועות האחרונים ביקרנו בשלל ערים, מצפון ועד דרום, אשר מכהנים בהן ראשי ערים ומועצות שהם כולם שיאני ישיבה על כיסא למרחקים ארוכים. הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו ב־30 באוקטובר השנה, גורמות לחלק מתושבי הערים הללו לכווץ את הבטן, בניסיון היסטורי לשנות את הנוף החדגוני, ששולט שם יותר שנים משמישהו מסוגל לזכור. האם הפעם זה יצליח?

"כשאתה 30־40 שנה בתפקיד, מוטת השליטה שלך כל כך רחבה, שפחות מפריעים לך לעשות את מה שאתה רוצה לעשות", אומר עו"ד תומר נאור, היועץ המשפטי של התנועה לאיכות השלטון. "ואז אתה יכול לעשות דברים שמעלים את חנך בעיני התושבים. אתה תמצא תושבים שאומרים לך: 'לא אכפת לי שהוא כזה וכזה, אבל החליפו לי מדרכות ליד הבית שלוש פעמים או הביאו לי את עומר אדם'. אמר לי מישהו מעירייה גדולה בשרון שכשראש עיר מחליף לך מדרכות שלוש פעמים בשלוש שנים, תשאל את עצמך מי הקבלן שעשה פה רווח".

אבל יש ראשי ערים שנמצאים הרבה שנים בתפקיד, ושמם לא נקשר בשחיתויות.
"נכון. יש דעה שאומרת שמי שמושחת דווקא עושה את השחיתויות שלו על ההתחלה. אבל זה במובן של השחיתות הפלילית. אבל יש מה שנקרא שחיתות מינהלית, שהיא לאו דווקא מגיעה לתחום הפלילים. ראש עיר בישראל הוא היום בעל התפקיד החזק ביותר מבין נבחרי הציבור מבחינת מוטת השליטה שלו. קודם כל, הוא נבחר הציבור היחיד היום שנבחר בבחירה ישירה, ושנית, המבנה של הרשות המקומית מאפשר מוטת שליטה רחבה מאוד למי שעומד בראש. מבחינת העבודה שלו מול המועצה, חברי מועצה לא מקבלים שכר, מה שהופך את כולם למתנדבים, מה שהופך אותם לבעלי אינטרס להיות חלק מהקואליציה לקבל קצת מהשאריות, מה שנקרא. וככל שראש עיר נמצא יותר בתפקיד, הוא מבטל את האופוזיציה נגדו. ככל שהוא חזק יותר וותיק יותר, תמצא שאין לו אופוזיציה".

הבטחה לחידוש

אבל למעלות־תרשיחא של בוחבוט דווקא יש אופוזיציה. למעשה, שלושה מתוך ארבעת המועמדים נגדו במערכת בחירות זו שימשו בעבר בתפקידים שונים תחתיו. "זאת מערכת בחירות מאוד יוצאת דופן הפעם", אומר גבר בגיל העמידה, שחוצה כר דשא סמוך לבניין העירייה. אלי תורג'מן שמו, תושב המושב צוריאל הסמוך, אבל רואה את עצמו בן המקום לכל דבר ועניין. אם לא עכשיו, אז בעתיד הקרוב. "צוריאל עוד רגע חלק ממעלות, אז אולי זאת כן הצרה שלי", הוא אומר ספק ברצינות. "אבל יהיו בחירות קשות. זו בעיה להחליף את הנעליים של הבן אדם. בעיה למצוא נעליים אחרות, הוא עשה הרבה למעלות, אבל הוא ראש עיר חזק".

למה "אבל"?
"כי הוא לא יכול בלי הקטע הזה של העיר. זה לא היה אף פעם ארבעה שרצים יחד, תמיד היו שניים".

כ־22 אלף תושבים חיים במעלות־תרשיחא, הטובלת בירק וממוקמת במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל־לבנון. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. במקום הזה, המרגיש עדיין כמו עיירה, חמישה מועמדים זה צפוף מאוד. אבל במערכת פוליטית כמו במערכת פוליטית, חוקי הסוואנה שולטים, ואחרי ארבעה עשורים של נוף אחד בפסגה, יש מי שמריחים עכשיו חולשה.

למשל מועמד בשם ארקדי פומרנץ, בעבר מ"מ ראש העיר וכיום יו"ר סיעת "מעלות־תרשיחא ביתנו", שבבחירות הקודמות הפסיד על חודם של 282 קולות, ועתה מבטיח לבוחריו שינוי וחדשנות; עו"ד צעיר בשם יוסי ברדא מטעם 'הבית היהודי', החתן של סגנו המיתולוגי של בוחבוט ומי ששימש בעבר כמספר חמש ברשימה שלו עד אשר סולק בבושת פנים מישיבת מועצה על רקע ויכוח הנוגע להקלות בארנונה ועבר למתרס הנגדי.

או מועמד בשם מוטי בן דוד, עד לאחרונה פקיד בכיר בעיריית מעלות־תרשיחא כמעט 20 שנה, ועתה בעליו הגאים של ג'ינגל היפ־הופ קליט שמבטיח, איך לא, שינוי וחדשנות. מלבדם ישנו מתמודד נוסף, איש צבא בעבר בשם שלומי אלוש, שעל פי התקשורת המקומית עקר עם משפחתו ליישוב סמוך בשל "הזדמנות נדל"נית", רק כדי לשוב אל מעלות לבדו כעת, כשהוא מתמודד על ראשות העירייה בה. גם הוא, כמו האחרים, מבטיח לבוחריו בעיקר שינוי בנוף. על פי אחד מהפרסומים המקומיים, הוא "החליט לרוץ בשל הצורך הדחוף להחליף את בוחבוט".

אבל נעים, המתגורר בתרשיחא שבכיפת ההר ממול, אינו מייצג בהכרח את כולם. "בסך הכל הוא טוב, אבל צריך פה חוק במדינה", אומר י', בעל עסק בתרשיחא שביקש שלא להיות מזוהה, לדבריו מחשש שייפגע. "2־3 קדנציות, ויאללה הביתה. אומרים לנו (לתושבי תרשיחא - ע"ר): 'תראו מה קורה בכפר יאסיף, תראו מה קורה בספסופה, תעריכו', אבל מה, עושים לי טובה שמנקים פה?".

אויב שהיה לאוהב

לא ברור האם החשש מלדבר חופשי נגד העירייה והעומד בראשה מוצדק. ברשתות החברתיות יש מי שמתבטאים בחופשיות נגד בוחבוט, עם שם ותמונה. עם זאת, כשזה מגיע לבעלי עסקים, טון דומה לזה של י' עולה גם מאחרים שניסינו לפנות אליהם. "ידו בכל ויד כל בו", אמרה בעלת עסק אחת שהתרתה שלא להיחשף, ואחר כך הוסיפה: "אם אני אדבר, למחרת יבואו לי פה פקחים. תמצא לי בעל עסק אחד שידבר ואני אדבר גם". זה לקח קצת זמן, אבל בסוף מצאנו.

"הנה, בוא נלך רגע פה לשווארמה של יוסי", מצביע ברוך מיכאלי, גבר כבן 60 בחולצת פולו, כיפה סרוגה וזקן. אנו פוסעים פנימה אל "מרכז צים", קניון קטן וחדש בפאתיה המערביים של מעלות. לכאן עברו עסקים רבים שהיו מן המרכז המסחרי הישן הסמוך לבניין העירייה, שעומד כיום בשיממונו. מיכאלי עצמו נשלח כדי לדבר טובות על בוחבוט, ואפשר שהדבר הזה לבדו מעיד על התחושה בלשכה שהפעם הבחירות אינן אצל בוחבוט בכיס. מיכאלי הוא השגריר המושלם, אויב שהיה לאוהב. שנים רבות היה נמסיס פוליטי מר לראש העיר - כולל סכסוכים בבתי משפט והשמצות פומביות – אך בשנים האחרונות הוא עם בוחבוט. "הבן אדם לא היה ישן בלילות בגללי, ולצערי אני לא אומר את זה בגאווה". בשנת 98', אחרי שנים של מרורים, הסכים לפגישת תיווך וסולחה בבית של חבר משותף לו ולבוחבוט, ומאז הם יחד. "לא האמנתי שזה יכול להשתנות, אבל פגישה של רבע שעה התמשכה כמה שעות", הוא אומר.

בארבע השנים האחרונות הוא כבר אינו משמש באף תפקיד פוליטי, אבל כן מוכן לסנגר על ראש העיר אם צריך. אלא שאצל יוסי מהשווארמה, זה מצליח לו פחות. "באנו לשאול אותך על השינוי במעלות", הוא קורא אל המוכר ששקוע בהכנת מנה ללקוחה. כשיוסי המוכר אינו מגיב, מיכאלי מנסה שוב. "אתה מייצג את השינוי", קורא לו. יוסי מצדו אינו מרים את עיניו ממשטח הסלטים שמולו, ולפתע מסנן: "שינוי לרעה!". מיכאלי מתפלא. "למה?", שואל. "כי אם מחר מתפנה לי מקום במרכז (המרכז המסחרי הישן - ע"ר) אני חוזר לשם", יוסי משיב, עדיין מבלי להרים את עיניו. "איבדתי את כל הלקוחות שלי למעלה".

אוקיי, אבל בוא נדבר על בוחבוט. אתה לא חושב שאחרי יותר מ־40 שנה הגיע הזמן לפרוש?
"אם לבן אדם יש את הגורם המניע הזה, לי אין אומץ לומר לו 'בוא תפסיק לעבוד'. הייתי מכבד את רצונו לפרוש אם היה רוצה. מעלות לדעתי היא הבייבי שלו, ואני מבין אותו".

בכל זאת יש שחיקה, יש סטגנציה. עיר צריכה התרעננות.
"יש במעלות אנשים שיכולים להיות ראש עיר, אבל אני לא יודע אם היו מנצחים את שלמה. בסוף, אם הציבור לא רוצה את שלמה, הציבור לא יבחר בו. עובדה שאנשים מצביעים".

מסיעת "מת"ש", שבראשה עומד ראש העיר שלמה בוחבוט, נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות נמצאת מעלות־תרשיחא בתנופה עצומה שמוביל ראש העיר שלמה בוחבוט. הסכם גג לפיתוח העיר והקמת שכונות, הצטיינות מערכת החינוך ופרסים ארציים שבהם זוכה העיר, הקמת מפעלים ואזור תעשייה חדש - אלו רק חלק מקטן מהיקף העשייה שלה מודעים התושבים המביעים את אמונם בראש העיר בכל מערכת בחירות מחדש. כמו בכל קהילה וציבור - יש בעד ויש נגד, וטוב שכך. במשך 42 שנים הציבור, ורק הציבור, מחליט באופן דמוקרטי לחלוטין מי ינהיג את העיר והוא קובע בשל העשייה, ולא כתבות מחמיאות יותר או פחות. דבריו של שר האוצר משה כחלון בשבוע שעבר בעיר, בכנס לפני מאות תושבים, שלפיהם 'יש מעט ראשי רשויות בישראל שיודעים להנהיג עיר כמו שלמה בוחבוט', מבטאים את ההערכה שלה זוכה ראש העיר".