מנכ"לית רשת עמל: "הולך להיות שינוי גדול במערכת החינוך"

"אני מאמינה שדרך החינוך אפשר לשנות ולהשפיע", אומרת עו"ד רוית דום־עיני, מנכ"לית רשת עמל, רשת של 120 בתי ספר ומכללות למדעים, טכנולוגיות ואמנויות. "דווקא מפני שלא הגעתי ממערכת החינוך, אז הייתי פחות ביקורתית. יש לי אפשרות יותר גדולה לשנות ברשת בניגוד למערכת החינוך שהיא מערכת מאוד גדולה ומורכבת. אני מרגישה את הטלטלה שקיימת במערכת החינוך. הולך להיות שינוי גדול, יש תהליכי חדשנות, שר החינוך בנט מבין את הצורך באנגלית, בטכנולוגיה ובהייטק, אבל אצלנו יותר קל ליזום וליישם".
 

אל הפגישה, המתקיימת ימים אחדים לפני פתיחת שנת הלימודים, דום־עיני מגיעה חודש לאחר שילדה את דניאל, בנה הראשון לאחר שתי בנות - רומי בת ה־14 ובר בת ה־9. אל רשת עמל היא נכנסה ב־2011, במהלך שלווה בביקורת רבה בשל כך שהיא נמצאת בבעלות ההסתדרות. "אני כבר לא צריכה להוכיח, זה היה בהתחלה.אם אתה בא עם קבלות ויש לך דרך, כבר לא צריך להוכיח", היא אומרת בנחרצות. 
 

אך ההתחלה לא הייתה פשוטה. "כשנכנסתי לרשת, היא הייתה עם תדמית הרבה פחות טובה של בתי ספר מקצועיים, אוכלוסיות מוחלשות ובעיה תקציבית קשה", היא מספרת. "התחלתי בגירעון של כ־17־18 מיליון שקלים וסגרתי אותו אחרי שנתיים עם ההנהלה. יצרתי שיתופי פעולה בארץ ובעולם. אנחנו עובדים עם חברות מובילות גם בתעשיית ההייטק והטכנולוגיה כמו אפל, גוגל וטבע. אנו עובדים עם האקדמיות הכי בכירות כמו אוניברסיטת MIT והרווארד. 
 

"הבנתי שהחינוך לא מחובר, לא מתווך לילדים את הצרכים האמיתיים שיש בשוק העבודה, ובכלל לכל מעגלי החיים. רוב בתי הספר שלנו בפריפריה, ורציתי שניתן להם כלים אמיתיים לחיים. בנינו פלטפורמה חדשנית, שבה אנו מעניקים לילדים כישורי חיים, הזדמנות לפתח אפליקציות, לחקור, למצוא פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות ומה שהיה חשוב לי - שהם יתרמו לקהילה".

 
 

לאחרונה נבחרה רשת עמל להוביל את מערך תוכנית ההעשרה ללימוד אנגלית בחסות שגרירות ארצות הברית - תוכנית המופעלת במסגרת התוכנית הלאומית לקידום האנגלית של משרד החינוך, במטרה לקדם ולשפר את מיומנויות הדיבור בקרב תלמידי כיתות ז', צעד שדום־עיני מאמינה בו ומקדמת אותו. "בנינו מרכזים חדשניים. אני לא מאמינה שאפשר ללמוד מתוך כיתות", היא מספרת. "אלה מרחבים פתוחים מעוררי השראה שיש בהם את כל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, וכל פעם אנחנו מתקדמים ומפתחים אותם בהתאם לצורך". במרכזים, היא מסבירה, כל תלמיד לומד ומפתח פרויקטים בעזרת מנטורים מהתעשייה ומהעולם העסקי. "אלה מרכזים של חלומות. מאוד מרגש לראות אותם, ילדים עם מוטיבציה והתלהבות, ושם אנחנו נותנים להם חוויה אחרת כדי שיאהבו את בית הספר. 
 

"היום אנחנו בונים את הדור הבא ואת מערכת החינוך שצריכה להתאים לעולם החדש, לעולם הטכנולוגי. אנחנו לא יודעים אילו מקצועות יהיו בעוד 10 או 15 שנה, הכל מתפתח. לילדים יש היום צרכים אחרים, הם צריכים להיות סקרנים, צריך לחבר אותם לנושא. אלה לא לימודים פסיביים שבהם נמצאים מול כיתה ומעבירים לה את החומר. הילדים צריכים לחקור, לחשוב מחוץ לקופסה, לדעת לעבוד בצוות, לעשות פרויקטים מעניינים. אנחנו מלמדים אותם לשאול את השאלות, ללמוד באמת, להבין את הנושא מתוך התנסות. אם אתה מתנסה במשהו, אחר כך אתה זוכר אותו יותר.אני לא מאמינה בשינון של חומר".

למה צריך היום את רשת עמל? למה לא להכניס אותה באופן ישיר תחת משרד החינוך?
 

"מפני שאנחנו יכולים לקבל החלטות וליישם דברים. יכולתי להכניס לפני שמונה שנים תוכנית עסקית של מרכזי יזמות ומגמות טכנולוגית שאין בבתי הספר, תוכניות לחיים. אני מכניסה המון מנטורים והמון אנשים מומחים שאי אפשר להכניס לבתי הספר. אני משקיעה במרחבי למידה שנותנים השראה לתלמידים. אני נותנת לתלמידים הרבה יותר כלים לחיים והרבה יותר טכנולוגיה. משרד החינוך עושה עבודה טובה, אבל זו מערכת מאוד גדולה. אנחנו מסתכלים על כל בית ספר ומפלחים אותו, יושבים עם צוות ההוראה ומנתחים תלמיד־תלמיד".
 

דום־עיני גאה במרכזי היזמות של הרשת ומקווה שבעתיד יהיה לכל בית ספר ברשת מרכז משלו. “כל תלמיד בוחר במרכז תחום שהוא חזק בו - זה יכול להיות אמנות, טכנולוגיה, מדעים, תקשורת. כל ילד מתפתח בהתאם ליכולות שלו, ואני רואה איך הם בונים את החלומות שלהם ובונים מוצר אמיתי, שעוזר לחברה, לאנשים עם צרכים מיוחדים, לגיל השלישי. זכינו עכשיו בתחרות SAGE ליזמות שנערכה בדרום אפריקה במקומות הראשונים בשתי קטגוריות - רב־תחומי עמל שבח מופת בתל אביב זכה במקום השני על פיתוח משקפיים חכמים ללקויי שמיעה המסוגלים לתרגם קול לטקסט ולהקרין על עדשות המשקפיים, ורב־תחומי עמל ליידי דיוויס בירושלים זכה במקום השלישי על פיתוח לוח ציור רובוטי הנשלט על ידי גלי המוח.
 

"יזמות זו דרך חיים עם ראייה חברתית", היא מוסיפה. "אנחנו מכניסים את זה למערכת החינוך שלנו. לפני שמונה שנים, כשדיברתי על יזמות, זה היה מאוד חדשני. אמרתי שזה הדבר הבא, שצריך להכניס את זה למערכת החינוך ועדיף שזה יהיה כמה שיותר מוקדם. המורים שלנו מלמדים בשפה הזאת, עושים הכשרות מקצועיות. כדי ליצור ילדים עם ברק בעיניים צריך קודם כל להכשיר מורים. המורה כבר לא עם לוח, הוא לא פסיבי. אנחנו שולחים אותם 

לארצות הברית, לדנמרק, לסין. יש המון שיתופי פעולה בינלאומיים - מורים מהארץ עובדים דרך הרשתות החברתיות עם מורים מחו"ל ומלמדים איך לעשות יזמות, חדשנות".
 

"אני מצפה שמורה יהיה עם ברק בעיניים, עם מוטיבציה, התלהבות. מורה היום צריך להיות מנחה, מנטור, רב־תחומי. אתה לא יכול ללמד רק מקצוע אחד אלא לדעת הכל, איך מחברים בין נקודה לנקודה, לדעת לאלתר".
 

בחודש הבא דום־עיני תדבר על נושא היזמות בכנס חדשנות פדגוגית שייערך בסין, ובינתיים היא מתכננת להכניס את לימודי השפה הסינית לרשת בעזרת מורים מסין ובשיתוף משרד החוץ. "אלה יהיו לימודים פנים אל פנים וגם דרך צ'אטים ושיעורים אינטראקטיביים", היא מספרת.
 

ניהול אחר 
 

דום־עיני רואה את עצמה כאשת קריירה בעולם של גברים ואינה מבינה איך עדיין קיימים פערים בשכר גברים ונשים. "להיות אמא ואשת קריירה זה לא פשוט, צריך לדעת לשלב", היא אומרת. "להיות מנהלת בעמדה בכירה זה גם דבר לא פשוט. אני המנהלת הראשונה ברשת עמל, וזו רשת שקיימת 90 שנה. כמה מנהלות יש במשק ולמה? צריך לדעת לג'נגל, וגם שוק העבודה פחות מותאם לנשים. רוב המעסיקים הם גברים, ואם הם צריכים לבחור בין גבר לבין אישה שצריכה ללדת או שיש לה ילדים קטנים, את מי הם יעדיפו? במקצוע ההוראה הרוב הוא נשים, ומעניין למה השכר הוא כמו שהוא".
 

"ניהול נשי הוא אחר, הרבה יותר מורכב ומאתגר. השפה היא הרבה פעמים גברית, אבל אחרי שמכירים אותי, וזה לא לוקח הרבה זמן, רואים את המקצועיות, את הדרך וההתלהבות, ובסוף אני באה עם הרבה קבלות. כל אישה צריכה לעבור דרך והיא יותר קשה, אבל אני מאוד מאמינה שכשאתה רוצה משהו ואתה משקיע, בסוף הכל זה מבחן התוצאה".
 

"בעמל יש הרבה נשים בהנהלה. אני מאמינה שלנשים יש יכולות נהדרות, הן מאוד מסורות לעבודה שלהן, מסתכלות על הבעיות ולא רק על פתרון חד־ערכי אלא רב־ערכי. יש להן יכולות להקשיב והן לא רוצות כאן ועכשיו, אלא חושבות על כל הצדדים. אני לא חושבת שהן יותר טובות מגברים, אבל הן לא פחות טובות. צריך לתת להן הזדמנות שווה ולאפשר להן נקודת זינוק שווה.
 

"הכל מתחיל בחינוך", מוסיפה דום־עיני. "אם נחנך את הבנות שלנו מלכתחילה שהן מסוגלות, שהן יכולות, שיאמינו בעצמן, נכניס אותן גם למקצועות הטכנולוגיה, המדעים, הסייבר, מקצועות שבהם מרוויחים יותר טוב. יש לנו תוכנית מאוד גדולה לתלמידות - 'חושבות קריירה'. מגיל צעיר אנו חושפים אותן לנשות קריירה, לנשים שמצליחות בתחום המדעים, הטכנולוגיה. הן רואות שהן יכולות. אנחנו עובדים הרבה על העצמה של בנות, ובסוף הן בוחרות בכיתה י' בתחומים מדעיים". 
 

בן זוגה של דום־עיני הוא עופר עיני, יו״ר ההתאחדות לכדורגל היוצא ויו"ר ההסתדרות לשעבר, שם גם הכירו, ואלה נישואים שניים עבור שניהם. "עופר עוזר עם הילדות והבית, הוא חבר שלי, פרטנר לחיים", היא אומרת. 
 

"רומי רוצה להיות אשת קריירה. היא ובר מגיעות אלי לעבודה, שומעות אותי, מקשיבות, רואות אותי בפגישות ולומדות המון מזה. הן כבר לומדות מה זה לקחת אחריות, שאפשר לנהל קריירה וגם לגדל ילדים, אפשר להיות עצמאית והן יודעות מה הן רוצות מעצמן. זה סוג של משמעת".

איך הן קיבלו את דניאל? 

"בהתרגשות גדולה, אבל עם זאת כולנו צריכים לעכל את זה. הסביבה מאוד שמחה בשבילי, זו מתנה מאוד גדולה. הרבה שנים דיברתי על זה, משפחה זה משהו שהוא מאוד חשוב לי. כל מי שמבקר אותי רואה את הילדים שלי ואת זה שאני מחוברת מאוד למשפחה, לבעל שלי, לאמא שלי".
 

"אני מאוד רוצה להרחיב את ההכנה לחיים, תוכניות של יזמות. החלום שלי הוא שבבגרויות ילמדו חדשנות ושהמערכת לא תימדד רק על פי ציונים. שימדדו סקרנות, יצירתיות, עזרה לקהילה, ראייה חברתית, עבודה בצוות. אני רואה היום את השינוי החברתי שאני עושה והייתי רוצה למנף אותו, כך שזה לא יהיה רק ברשת עמל , אלא בכל הארץ. להעלות את קרנם של המורים, לאפשר להם הרבה יותר הכשרות ושכר גבוה".