בית המשפט המחוזי בירושלים: איגוד המטפלות במשפחתוני משרד העבודה והרווחה הגיש עתירה נגד משרד העבודה והרווחה בגין מכרז להפעלת משפחתונים על ידי זכיינים פרטיים.
בכל ארבע שנים יוצא מכרז להפעלת המשפחתונים על ידי זכיינים פרטיים, המהווים כ־45% מהמפעילים (בעוד שכ־55% מופעלים על ידי הרשויות המקומיות), כשהמכרז קובע את אופן ההתקשרות בין משרד הרווחה לבין הזכיינים, אך לטענת האיגוד, החבר בארגון כוח לעובדים, הוא נעדר כל התייחסות למטפלות.
מדובר בכ־3,700 מטפלות המספקות מסגרת מפוקחת לכ־18 אלף פעוטות בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשע”ז (2016־2017) פעלו 3,650 משפחתונים בפיקוח, מהם כ־42% במגזר הכללי וכ־30% במגזר החרדי.
המטפלות במשפחתונים שבפיקוח הן לכאורה עובדות עצמאיות, אבל הגדרת תפקידן ותחומי אחריותן, כמו גם התנאים להפעלת משפחתון והפיקוח על עבודת המטפלות, נקבעים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה. ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון במושב הכנסת הבא בהצעת חוק שלפיה המטפלות ייחשבו כשכירות של הגופים המפעילים, אך בינתיים הבעיות בתחום ובמכרז בפרט הן רבות.
תהאני סלאמה, מטפלת מקלאנסווה ואחת ממגישות העתירה, מסבירה כי על פי המכרז הנוכחי מחויבים הזכיינים לסייע בגבייה מהורים, אך המכרז אינו מגדיר סנקציה אם זכיין לא עושה זאת. לפי נתוני כוח לעובדים, מרבית המטפלות בחברה הערבית לא מגיעות לגבייה מלאה.
סלאמה מסכימה עם כך ואומרת כי “בחברה הערבית מדובר במכה של ממש. המטפלות נדרשות להתמודד לבד עם הבעיה, לפעמים בהסכמה עם ההורים ולפעמים לא. מה יכולה לומר מטפלת להורה שמשאיר את התינוק אצלה בבית והולך?”.
לדברי ראש ענף הגיל הרך בכוח לעובדים נעה נוצני, “אף שהמטפלות הן אלה שמבצעות בפועל את כל העבודה הן שקופות לחלוטין למשרד. כך למשל מוטלת האחריות על שיבוץ ילדים למשפחתונים על המפעילים. אך אם המשפחתון אינו מלא, היחידה שנושאת בנטל הכלכלי היא המטפלת. המפעיל יקבל תגמול חודשי מלא על המשפחתון, גם אם יהיה במשפחתון פעוט אחד בלבד. המטפלת תיאלץ להפעיל את המשפחתון גם בשכר הנמוך משכר מינימום”.
ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נמסר כי הוא יגיב לעתירה בבית המשפט.