"חשוב להזכיר עד כמה הוא היה איש חסד וצדקה": נפרדים מיעקב וינרוט

עו"ד וינרוט הוזכר בתקשורת בשנים האחרונות בעיקר כפרקליט של ראש הממשלה בנימין נתניהו מפרשת בר־און חברון בשנות ה־90 ועד הפרשות האחרונות שבהן הוא חשוד, כמו גם כמי שייצג את רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בתיק המעונות שבו היא נאשמת. לאחרונה דווח כי פרש מייצוגה של נתניהו בתיק בשל חילוקי דעות. אולם מעשיו ופועלו של פרקליט הצמרת ליוו את המדינה במשך יובל. בין בכירי השלטון שיוצגו על ידי וינרוט היו נשיא המדינה לשעבר עזר ויצמן בפרשת קבלת המתנות האסורות; השר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים; השר לשעבר מאיר שטרית בפרשת ההתנהלות בסוכנות היהודית; השר אביגדור ליברמן בפרשת מינוי השגריר; וראש לשכת ראש הממשלה לשעבר נתן אשל בפרשת הטרדת העובדת. אליהם מצטרפים עוד פוליטיקאים רבים שקיבלו את שירותו של מי שנחשב לגדול הסנגורים בעבירות צווארון לבן בישראל.

לא לחינם עם פטירתו כל המערכת הפוליטית הספידה אותו וביכתה על לכתו. גם לשכת עורכי הדין הוציאה הודעת אבל. "בכישוריו, חוכמתו, צניעותו ובדרך ארץ תרם רבות בעיצוב מקצוע עריכת הדין במדינת ישראל", נכתב בה. "יעקב ייצג במשך שנים את הדמויות הציבוריות הבכירות בחברה הישראלית והטביע חותם בלא מעט תקדימים".

"סנגור באופי"
וינרוט, נשוי ואב לשישה, נולד ב־1947 בגרמניה להורים יוצאי פולין. בהיותו בן שנתיים עלה לישראל. בנערותו למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ובגיל 18, כשסיים את לימודיו בישיבה, המשיך ללמוד בישיבת "פוניבז'" בבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "מיר" בירושלים. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל בשירות סדיר, ובמילואים שירת בפרקליטות הצבאית. בהמשך למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - מתואר ראשון ועד תואר דוקטור.

עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסוגיה סבוכה בהלכות של כפיית גט על גברים סרבנים. וינרוט הציע בעבודתו פתרונות על מנת שהגט לא יהווה גט פסול וקידם את הפתרונות לכיוון הצעת חוק, שאכן נכנסה לספר החוקים לפני 23 שנה, כונתה "חוק וינרוט" והיטיבה עם מסורבות הגט. בשנת 1972 הקים משרד עורכי דין שבו היה פעיל עד למותו. 

לאורך הקריירה שלו נודע וינרוט כמי שלוקח תיקים בלי קשר לתפיסתו הפוליטית. כך, הוא ייצג את מרגלית הר־שפי בבית המשפט העליון, והיה בין עורכי הדין שייצגו כמה מנאשמי המחתרת היהודית בשנות ה־80. מהצד השני של הקשת הפוליטית, ייצג וינרוט את סאלח טריף, אחמד טיבי ואחרים. בשל כך ספג לא פעם ביקורת, שלפיה עבור כסף יסכים לייצג כל עבריין. אלא שנשיא המרכז האקדמי "פרס", פרופ' רון שפירא, שהיה בעבר שותף במשרדו של וינרוט, הודף את הביקורת.

"הטענה שמי שמגן על עבריינים סובל מחולשה מוסרית נובעת מאי־הבנת טיבו של ההליך השיפוטי", הוא אומר. "ההליך השיפוטי מניח כי חקר האמת הוא תהליך דיאלקטי, שבו המציאות מתגלה באמצעות פעולתם המצטברת של אנשים נפרדים, שכל אחד מהם מתאמץ במלוא כוחו להציג פן אחר ומנוגד, של המידע שנאסף. תפקידו של הסנגור אינו לקבוע מהי האמת, אלא להציג במלוא הרהיטות ובכוח שכנוע דרך אפשרית להכרתה כדי שגורם אובייקטיבי, הבוחן את הנושא מכל היבטיו, יוכל לגבש דעה. אדרבה, סנגור שישים את עצמו שופט ויימנע מלהביע את דעתו שלו – גורם עוול ללקוח שלו, סוטה משורת הדין ומאפשר אי־צדק".

לדברי ד"ר זיכרמן, וינרוט דווקא סירב לייצג לא מעט אנשים. "הוא ייצג אנשים מכל קצוות החברה הישראלית, אך הוא ייצג אנשים שחשב שנעשה להם עוול גם אם הם נכשלו בפלילים ופעלו שלא כדין", הוא מספר. "הוא סיפר לי על אנשים שסירב לייצג כי לדעתו הם מושחתים והוא לא רוצה להגן עליהם. פעם הוא אמר לי על אדם מסוים שהגיע אליו למשרד וביקש את ייצוגו: 'זרקתי אותו מכל המדרגות'. הוא ייצג בעיקר בעבירות צווארון לבן, אך בעבירות מין ואלימות הוא לא הסכים לייצג".

בין היתר, עו"ד וינרוט שירת בוועדות ציבוריות רבות מתוך רצון להצליח לשלב את המגזר החרדי במדינה ולמנוע קרע בעם. כך היה חבר בסוף שנות ה־90 בוועדת טל אשר עסקה במעמד בני הישיבות והפטור שלהם משירות בצה"ל. בתחילת שנות ה־90 הציע לו נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אולם עו"ד וינרוט סירב לקבל את המשרה הרמה. בעבר נטען כי סירב על פי פסיקת גדולי התורה שעמם התייעץ, אולם ד"ר זיכרמן אומר כי וינרוט סיפק הסבר אחר: "הוא אמר 'אין לי מזג שיפוטי, בתוך שניות אני מגבש עמדה על בן אדם. זו לא תכונה שמתאימה לשופט. אני סנגור באופיי'".

פרופ' שפירא מספר כי פן נסתר באישיות רבת־הגוונים של עו"ד וינרוט היה פעילות החסד והצדקה שלו. "היום, כאשר הכל מזכירים את גאונותו המשפטית של יעקב ואת גדולתו כתלמיד חכם, חשוב להזכיר עד כמה היה איש חסד וצדקה", הוא אומר. "בתקופה שבה הייתי במשרד, ראיתי אותו נותן בסתר בהיקף שלא ראיתי כמותו מעולם אצל אף לא אחד מחברי הקהילה המשפטית. בדלת האחורית של המשרד הלכו ובאו מדי יום ביומו אברכים, תלמידים, חתנים, חולים ונזקקים אחרים, הסבירו למנהל חשבונות שעסק בכך מה נחוץ להם וקיבלו כדי צורכם בעין יפה ובנפש חפצה".  

"הוא היה חד וחריף בצורה בלתי רגילה, הוא פשוט היה מדהים", מספר השר לשעבר מאיר שטרית, שזוכה בבית המשפט לפני 20 שנה מההאשמות נגדו בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, ומי שייצג אותו היה עו"ד וינרוט. "למרות שייצג בהרבה תיקים, הראש שלו היה לגמרי בתיק שלי והוא עשה עבודה מדהימה". 

שטרית מספר כי לאורך השנים שמר על קשר עם וינרוט. "הוא היה פטריוט לאומי אמיתי", הוא אומר. "הוא לא אבדה רק לעולם המשפט, אלא לכל המדינה. הוא היה מדבר עם ראש הממשלה והשרים על מצב החברה, הצעירים והנוער והציע פתרונות לבעיות שעל הפרק. לפעמים הם שינו את עמדתם בעקבות חוות הדעת שלו. הוא כאב את כאבם של החלשים בחברה וסייע להם. הוא תרם הרבה מאוד לאנשים מעוטי יכולת ולעמותות שונות, ומשרדו גם ייצג בהתנדבות לא מעט מעוטי יכולת".

אמונה וחמלה
בסוף שנת 2009 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום חמור נגד עו"ד וינרוט שייחס לו עבירת שוחד והלבנת הון. וינרוט דחה מכל וכל את האישומים נגדו וטען לחפותו, וב־2011 זוכה בבית המשפט מכל ההאשמות נגדו. "השעה הזו היא שעה של תודה", אמר וינרוט לאחר שטוהר שמו. "אני רוצה להודות קודם כל לבורא עולם. אני מודה למשפחתי שעמדה לצדי בשעות הקשות והרעות האלה. אני מודה למשרדי עורכי הדין שייצגו אותי, אני מודה למשרד שלי, ואני מודה לכל אלה שתמכו בי, ששלחו לי מכתבי תמיכה. אני לא אשכח לעולם אף תו מפניו של מי שתמך בי".

בשנת 2017 פורסם כי וינרוט חלה בסרטן. חרף מחלתו המשיך לעבוד כרגיל ולהעביר שיעורי תורה, ובראיונות שהעניק לכלי התקשורת אמר שהוא עושה זאת "על פי מצוות רופאיו". "כרגע אני פשוט חוֹוה את האמונה הזו יותר", אמר, למשל, בראיון לתחנת הרדיו "קול חי". "לא בכדי יהודי מתחיל את היום שלו ב'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'. אלמלא החמלה - האדם לא זכאי לקבל את נשמתו בחזרה בכלל".