20 נשים נרצחו רק השנה בישראל בתוך משפחתן, אך למעשה אלפי נשים חיות במציאות של אלימות פיזית, מינית, מילולית, נפשית וגם כלכלית - מידי בני זוגן. מרוץ עלם-חולון לנוער וצעירים בסיכון יתקיים מחר, זו השנה השמינית, ואחת הקבוצות שתרוץ היא של בנות פרויקט "עלמה" - מרחב לצעירות בסיכון מכל רחבי הארץ שמפעילה עמותת עלם בפתח תקווה, המעניק תמיכה וסיוע לעשרות צעירות שנפלו קורבן למציאות חיים בלתי אפשרית, ובין היתר לאלימות מידי גברים במשפחותיהן.
איתן תרוץ נ', צעירה בת 24 ממרכז הארץ המסתייעת ב"עלמה" בארבע השנים האחרונות. היא נולדה לאם יהודייה ואב ערבי שנפרדו בצעירותה והמשיכה לגור עם אמה. "בילדות לא עזר לי שאמא שלי יהודייה, ספגתי הרבה אלימות מילולית וקראו לי 'ערבייה מסריחה'", היא מספרת בשיחה גלוית לב עם "מעריב".
אבל קשיי הילדות כנראה חישלו את נ'. "בגיל 18 כבר הכרתי גבר והתחתנתי איתו. הוא היה ממשפחה ערבייה, כמו אבא שלי, ומבוגר ממני רק במעט. בגיל 20 כבר ילדתי את הבן שלנו, ושום דבר לא הכין אותי למה שקרה לבן הזוג שלי. כשעול הפרנסה פתאום הפך כבד עליו, הוא נעשה אלים מאוד כלפי. לא עבר הרבה זמן עד שהבנתי שאם אני רוצה להגן על הבן שלי, אסור לי להסכים לספוג את זה. הגשתי נגדו תלונה במשטרה, והוא הורחק מאיתנו וניתק קשר. אבל אני לא עבדתי באותה תקופה ולא יכולתי להמשיך לשלם שכירות, ולכן שירותי הרווחה לקחו ממני את הילד לאומנה בבית קרובי משפחה של אבא שלי".
כך, בבת אחת איבדה נ' את כל עולמה רק כי הייתה אמיצה מספיק לצאת לבדה ממעגל האלימות. אותם שירותי הרווחה שגזלו ממנה את בנה, שעליו ניסתה להגן - במקום לסייע לה להשתקם ממציאות אלימה, ניסו למסד קשר בין האב האלים לבין הפעוט ולהפגישם במרכז קשר של הרווחה. למזלה של נ', האב העדיף לנתק גם עם הילד כל קשר.
"ב'עלמה' מצאתי בית אמיתי. בפעם הראשונה, הבנות והמדריכות שפגשתי שם לא שפטו אותי. לא על המוצא שלי, לא על הבחירות שלי בחיים להתחתן וללדת צעירה. זה מקום של נשים, והוא מחזק מאוד בנות שעברו חיים דומים לשלי, ובכלל לא משנה אם הן יהודיות או ערביות. הוא גם משקם את האמון בגברים אצל בנות שחוו אלימות מידי בני זוג, והיום אני כבר במערכת יחסים חדשה ובריאה. עדיין לא מיסדנו את הקשר ולא גרים ביחד, כי אני שומרת על עצמי הפעם ולא ממהרת, אבל זה צעד גדול בשבילי", מספרת נ'.
"נוצרו לי במקום הזה קשרים לכל החיים, אני ממש מתרגשת לרוץ מחר עם המדריכות שלי, שאני מאוהבת בהן. הריצה תמיד הייתה הבריחה שלי מהצרות, ומחר אני משלבת את התרפיה הזאת עם האנשים שגם הם התרפיה שלי". ב"עלמה" לא עזבו את נ', וגם אחרי ארבע שנים היא ממשיכה לפקוד את המקום,' משום שהדרך הארוכה שלה טרם הסתיימה. "היום אני כבר עובדת ועומדת על הרגליים, אבל בשירותי הרווחה מתעקשים על תנאים מסוימים מאוד לילד, שאני עדיין לא יכולה להעניק לו. המטרה שלי היא כמובן להחזיר אותו אלי".