מבקר המדינה פותח את הדוח השנתי בפרק מיוחד על תכנון משק המים של מדינת ישראל וניהולו. זאת לאחר חמש שנות בצורת בישראל ומחסור אדיר של 2.5 מיליארד קוב מים במאגרי המים הטבעיים בארץ שגם חורף גשום כבר לא יסייע להם כפי שרשות המים עצמה מזהירה בשנתיים האחרונות.
רק בשנה האחרונה נכנסו להילוך גבוה תכניות של רשות המים ומשרד האנרגיה והמים לשיקום המאגרים, חידוש הקמת מתקני התפלה ועידוד חסכון במים אבל זכורה במיוחד התבטאות של השר הממונה, יובל שטייניץ (הליכוד), בראיון טלוויזיה השנה שטען שהשפעות התחממות כדור הארץ על האקלים באזורנו לא חזו תרחיש קיצון כמו שעברה ישראל בשנים האחרונות, דבר שלא היה ולא נברא.
המבקר מציין בדוח כי רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה מ-2010 לשיפור הניהול הלקוי של משק המים וכדבריו, "לא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים ונקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור".
"אפשרו לכנרת להגיע למצב שמסכן את קיומה"
משרד מבקר המדינה למעשה מאשים את רשות המים בהפקרה וייבוש בפועל של מאגרי המים הטבעיים בארץ, והבאתם למצב מפניו הרשות עצמה מתריעה בשנים האחרונות. בין 2013 ל-2017 אפשרה רשות המים את ניצול מאגרי מי התהום "לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי ובכך הביאה להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם ואף פעלה בניגוד לצו המים כשאיפשרה למפלס הכינרת לרדת מתחת לקו האדום התחתון בשנים 2016 ו-2017 - ירידה העלולה לגרום לכנרת לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך. זאת מבלי לקבל את אישור הממשלה לכך" כמאמר הדוח.
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על הרשות וכותב: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים".
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על הרשות וכותב: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים".
'בצורת' בהתאמת יעדי ההתפלה לשינויי האקלים
זאת ועוד, גאוותה של ישראל על חמשת מתקני התפלת מי הים הפכה לזרי דפנה עליהם נחו קברניטי משק המים זמן רב מדי ונרדמו בשמירה. מהדוח עולה כי רשות המים אף שינתה בפועל את יעד היקף ההתפלה שקבעה הממשלה ללא קבלת אישור הממשלה, בניגוד לסדרי הממשל התקינים. "שינוי היעד באופן זה הביא לאי פיתוחם של מתקני התפלה נוספים במועד ובהתאם לצורכי משק המים. בהתאם לכך רשות המים לא פעלה מאז שנת 2013 להגדלת כושר ההתפלה". על פי התכנית שאישרה הממשלה אחרי סיום הביקורת, יעבור עוד כמעט עשור עד להגעה ליעד ההתפלה החדש והשלמת הקמתם של שני מתקנים חדשים.
תכנית חירום בזמן פציעות
המבקר מוסיף: "משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך אבל רשות המים נקטה בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו מבלי שפעלה לשמרם לטווח הארוך. לעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים" ומדגיש: "תכנון של משק המים היה אמור למנוע מחסור במים ואת המשך הפגיעה במאגרי המים הטבעיים, גם בהינתן רצף השנים השחונות שפקדו את הארץ בארבע השנים האחרונות אבל שר האנרגיה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מ-2010", זאת עד למועד סיום הביקורת.
יצוין שתכנית כזאת הובאה לבסוף לאישור הממשלה בקיץ האחרון - כמעט שמונה שנים אחרי במהלכן מצבו של משק המים רק הלך והחמיר. מהדוח עולה כי כבר בסוף שנת 2017, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק המים וכי "רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים, ולא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים".
יצוין שתכנית כזאת הובאה לבסוף לאישור הממשלה בקיץ האחרון - כמעט שמונה שנים אחרי במהלכן מצבו של משק המים רק הלך והחמיר. מהדוח עולה כי כבר בסוף שנת 2017, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק המים וכי "רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים, ולא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים".
לא שוקמו מאגרים ולא פותחו חדשים
רק יממה לפני פרסום הדוח הודיעה רשות המים כי זו השנה השנייה שליישובים בצפון, שעדיין לא מקבלים מים מותפלים לברזים, יוזרמו מים ממתקני ההתפלה במרכז ובדרום בשל מצבן העגום של בארות השאיבה ממי התהום בגליל. דוח המבקר קובע: "הרשות טרם החלה בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש. השתהות זו עלולה לפגוע בשימור יכולת ההפקה מהקידוחים ובאספקת המים הסדירה מהם, ולגרום להשקעת משאבים מיותרים לשם אספקה זמנית של מים".
לא פעלו לשימור מקורות המים הטבעיים
בין הליקויים העיקריים שמצא המבקר בתכנון משק המים וניהולו, נמצא אי-קידום תוכניות במשק המים. כך מוסבר, כי למרות החלטת הממשלה מאוקטובר 2010, לא הוגשה תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש, דבר שהיה מאפשר להימנע ממצבי משבר בעתיד, תתווה את המדיניות ותקבע את סדרי העדיפויות במשק המים לשנים הבאות. זאת, בעוד כיום בהיעדר תוכנית אב מאושרת, ניהול משק המים מוּנע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח. בנוסף, נטען כי לא בוצעו פעולות מספיקות לצמצום הביקוש למים, וזאת אף שמשנת 2015 שבה מגמת העלייה בצריכת המים לנפש.
בין הליקויים העיקריים שמצא המבקר בתכנון משק המים וניהולו, נמצא אי-קידום תוכניות במשק המים. כך מוסבר, כי למרות החלטת הממשלה מאוקטובר 2010, לא הוגשה תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש, דבר שהיה מאפשר להימנע ממצבי משבר בעתיד, תתווה את המדיניות ותקבע את סדרי העדיפויות במשק המים לשנים הבאות. זאת, בעוד כיום בהיעדר תוכנית אב מאושרת, ניהול משק המים מוּנע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח. בנוסף, נטען כי לא בוצעו פעולות מספיקות לצמצום הביקוש למים, וזאת אף שמשנת 2015 שבה מגמת העלייה בצריכת המים לנפש.
כפי שמוסבר, רשות המים נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את האוגר למצב ההידרולוגי הנדרש, ולפני שהביאה את האקוויפרים למצב תפעול בגבולות הקווים הירוקים. כמו כן, בעת תכנון משאבי המים והקצאתם לחקלאות בשנים 2013 עד 2016 רשות המים לא הביאה בחשבון את נתוני הצריכה בפועל ואת הביקוש למים לחקלאות.
לצד זאת, מודגש כי לא פעלו לשמור על מקורות המים הטבעיים, כשבשנים 2013 עד 2017 אף אפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים – האקווֹת, לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי. יתר על כן, מזכיר הדוח את היעדר פיתוח כלים להפקת מים ואי-שימורם של הכלים הקיימים, באשר רשות המים טרם החלה בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש, כמו גם היעדר תכנון והיערכות להקמת מתקני התפלה ואי-טיפול בשפכים באיכות הנדרשת, כש נכון ליולי 2016, רק כ-55% מכלל השפכים שטופלו במתקני טיהור טופלו באיכות שלישונית, כ-37% טופלו רק באיכות שניונית וכ-8% לא טופלו כלל, זאת בניגוד לתקנות בריאות העם.
המבקר סיכם: "על רשות המים, המופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה, לנקוט מדיניות תכנון בת קַיָימה שתאפשר אספקת מים באיכות, באמינות ובזמינות הנדרשות מחד גיסא, ותשמר את מלאי המים הטבעיים כמשאב חיוני של המדינה מאידך גיסא. עליה לשמור על מקורות המים הטבעיים כמקורות מים בני-קיימא ולמנוע מצב של נזק בלתי הפיך להם, להתחיל בהקדם בביצוע קידוחים חדשים ושיקום קידוחים קיימים. ככל שרשות המים תקדים לנקוט את הצעדים הדרושים כן ייטב ועל משרד האנרגיה והמים והשר העומד בראשו, לפעול לתיקון הכשלים".
מרשות המים נמסר: "רצף נדיר של חמש שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמא למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תוכנית שנותנת מענה למצה הנדיר אליו נקלע האזור אושרה ע"י שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".