"הלב לא תופס": הובאו למנוחות בני משפחת עטר שנספו בתאונה בכביש 90
רבים ליוו למנוחות את יריב, שושי וילדיהם, שמצאו את מותם בתאונת הדרכים הקשה שהתרחשה סמוך לים המלח. "מאחלת שנלמד מכם לגדול, ולא לוותר כשהדרך היתה קשה"
מעריב אונליין
שמונת בני משפחת עטר, שנספו בתאונת הדרכים הקשה סמוך לכביש 90 הובאו היום (רביעי) למנוחות בבית העלמין בנתניה. "משפחה טהורה, הייתם כל כך מיוחדים, וכך גם הלכתם מאיתנו. אין אותך שושי אהובה לי כל כך. זה לא יכול להתחבר לי. לפני כמה ימים ראיתי אותך ליד הגן של הילדים ושמחתי שיצא לנו להיפגש ולשבת ביחד. בלי מסיכות, דיברנו על נושאים רגישים ואישיים. אמרתי כמה את מדהימה, שהילדים הם פירות עמל והשקעה", ספדה להם רננה שלם, שכנה וחברה קרובה.
"זכיתי ללמד את עטרת הנסיכה, זכיתי שהייתי שכנה שלכם. יריב, איך היית אדם ציבורי, רחוק מפרטיות ואגואיזם, וששבת נכנסה, עברת דלת דלת, אמרת שמע ישראל, והמשכת הלאה. סעודת השבת המופלאה שזכינו לאכול אצלכם אחרי שעברתם לבית החדש, שקניתם בעמל 20 אצבעותיכם. האווירה, הפשטות", הוסיפה, "יריב סיפר סיפורי תורה וריתק את כולם בזמן שהגשת אוכל. כמה הרמוניה. יריב פינק אותי במיוחד והביא אוכל שהכנת לי בזמן שילדתי. הכנת במיוחד מה שהיה מותר לי".
"השיחות איתך, שושי אהובה, לא סיימנו לדבר, לא סיימנו ללמוד ממך. לאן הלכת? הלב לא תופס ולא מכיל. מאז ששמכם עלה על המזבח, לא פסקתי לזעוק זעקות שבר מרות. איזה הורים הייתם. איזה מיוחדים. כמה הקשבתם לילדיכם, לדרך שלהם, לצורך, והכל בנחת רוח. רגליהם היחפות של ילדיכם יחסרו לי. ימי החופש שעטרת לקחה סתם כדי להיות עם אחותה. איך כל זה קרה עם חיוך על הפנים. אני לא מעכלת שזאת פרידה. תדעי שאנחנו מתגעגעים. משפחת עטר שהביאה שמחה לשכונה שלנו. מאחלת שנלמד מכם לגדול, ולא לוותר כשהדרך היתה קשה. לא מעכלת, אהובה שלי. מתגעגעת. היי שקטה, הכל בסדר. אפילו המחנק עומד להשתחרר. זה עולם אחר. תהיי שקטה, כי אין בך דופי. כאילו מעפר פורחת שושנה".
מוריה צביאל, תושבת היישוב ושכנתם של המשפחה ספדה למשפחה ב-103FM: בכאב על בני המשפחה: "אין לי מילים לתאר את האסון. זה ממש בלתי נפס. מדובר במשפחה שמחה שלא הפסיקה לחייך. הבת הגדולה הייתה החניכה שלי בבני עקיבא, ילדה אחראית ובוגרת. אתמול ישבנו עם חברותיה ונדהמנו מהאסון. אי אפשר לעכל. כולנו היינו משפחה אחת בשכונה וכעת נוצר חור שאי אפשר למלא. המשפחה נסעה לטיול משפחתי בעקבות יום החופש הלאומי שאפשר זאת. זה היה אמור להיות יום כיף".
בהמשך הצטרף לשיחה דוד צביאל, אביה ודובר היישוב, שהתייחס לאמירה שפורסמה ברשתות החברתיות שאומרת כי אסור לשכוח שהם מתנחלים: "משפחת עטר ניצלו את יום השבתון לצאת לטיול משפחתי. מדובר באסון כבד ליישוב ולקהילה ולבנימין כולה. אנחנו שעות ספרות לקראת הלוויה בנתניה ואנחנו לא מסוגלים לדמיין איך זה עומד להיראות. למרות האמירה שפורסמה ברשתות החברתיות אנחנו נמצאים כעת ברגע של אחדות וכאב לאומי. כל התייחסות לדבר הזה תהיה מיותרת. אנחנו רק מרגישים את החיבוק הגדול".
על המשפחה סיפר: "שושי היא יתומה משני הוריה, עלתה לארץ מאיראן וגידלה את אחיה בעצמה. יריב הוא יתום מאב. הלוויה תתקיים בנתניה והשבעה תתקיים בפסגות. יעקב ישראל היה בן 12 והחל את הכנתיו לבר המצווה, עטרת ישראל הייתה בת 11, אילה בת 8, מוריה בת 7, ידיד בן 5 ואביגיל בת ה-3. כולם אינם וזה אסון כבד מאוד".