חן דרייליך הבעלים של החממה שהוצתה בסוף השבוע על ידי פלסטיני שחדר מהרצועה, התייחסה הבוקר (ראשון) בראיון בגלי צה"ל להתרחשויות האחרונות. "היינו בחופשה כך שלמעשה עדיין לא ראיתי את הנזק שנגרם לשטח. אגיע לשם אחרי שאקח את הילדים למסגרות", הסבירה, "מה שקרה פה זה פשוט נס גדול, כי הוא יכל להיכנס עם נשק חם או בקבוק תבערה ואז זה לא היה היה מסתכם עם השריפה". 
דרייליך, תושבת עוטף עזה אמרה: "אנחנו כואבים על מה שקרה ועל עוגמת הנפש שנגרמה, ואני לא יכולה לדמיין מה היה קורה אם הוא היה נכנס לתוך המושב וחלילה עושה פה משהו". היא הוסיפה כי "מגיעה תודה ענקית לצה"ל ולכל מי שעושה את העבודה פה באזור". לדבריה, המציאות השוררת פה בחצי השנה האחרונה, כל ענייני השריפות, פשוט הזויה. 
יכולה להעריך את סדר גודל הנזק?

עדיין לא הגעתי למקום, אז לא. צריך להגיע לשם ולראות איך מתחילים להשתקם מההצתה, מדובר במחסן הציוד החקלאי שלנו. אני מעריכה כי הנזק עומד על עשרות אלפי שקלים. 
הבעלים של החממה שהוצתה הסבירה כי "בתחום החקלאות יש פיקים לפי עונות השנה. בתקופה האחרונה עסקנו בפיתוח של הזרעים, ולמעשה רק התפללנו שהכל יעבור בשקט ולא יפרוץ משבר. לדבריה, כל מהלך שיקרה, ייקח לנו את הפרנסה. "לכל האירועים האחרונים יש השלכות קשות, המציאות שלנו לא קלה", הוסיפה, "אף גורם ממשלתי לא פנה אלינו בעניין, לא מדובר בפגישה שנדתה אלא בתפוקה שעבדנו עליה במשך תקופה ארוכה וכל מה שעשינו ירד לטימיון".

שריפת החממה בעוטף עזה

פרנסה של חצי שנה שהמצב מזיק לכם. פנו אליכם?
אין לי מושג מאמינה שהסחורה עשרות אלפי שקלים לא יכולה להעריך כי לא הייתי שם. בכלל לחקלאי שעובד את האדמה זה לא פגישה שתידחה תצריך תפוקה ואם נגרם לה נזק זה תקופת השקעה עובדים וכל מה שנעשה שם ירד לטימיון?
קיווית שהכסף הקטארי שנכנס לרצועה יגרום להתחלת שבוע שקט? 
לא קונה את זה. בכל פעם שאני חוזרת מאיסוף הילדים מהגנים אני רואה שריפות ולצערי אין חדש תחת השמש. עד שלא יהיה הסדר אמתי, לא קשקוש, המצב לא ייפתר. אין מה להעביר דרכם כסף לתושבי עזה. קטונתי מלהיות פוליטיקאית, אני סך הכל בן אדם שרוצה לחיות חיים נורמליים.
"מבינה שיש אנשים שיגידו שאני לא נורמלית בגלל שאני גרה פה, אבל זה נראה לי הכי הגיוני לעשות את זה, ואני הייתי מצפה שהממשלה תתעורר לפני שזה יעלה בדם חס ולילה", ציינה, "הם צריכים להתעורר כבר עכשיו ולא בגלל שהפצצה תפגע במרכז. אלפי תושבים גרים באזור ואנחנו רק רוצים לחיות בשקט ומקווים שהממשלה תאפשר את זה, במקום לטשטש את המציאות ולקרוא לה רגיעה, דבר שרחוק מאוד מהמציאות". 

את ואודי תמשיכו לעסוק בתחום החקלאות?
כן, אנחנו לא מיואשים מהמצב ואין סיכוי שנפסיק. אני נשואה לאודי, תושב המקום שנולד פה והוא אדם של ערכים, דרך ארץ, חקלאות ואהבת הזולת - הדברים היפים שלצערי נעלמו. כל בוקר הוא יוצא לעבודה באזור מסוכן, אבל זו לא אופציה לעזוב את הבית ואולי כבר נמאס לי לצפות כשאין לי ממי לדרוש. מרגישה כאילו אני מנהלת שיח עם עצמי, ואין תשובה.