שירותי הרווחה בכל רחבי הארץ יישארו משותקים זה היום השני ברציפות גם מחר בעקבות מחאת העובדים הסוציאליים נגד הפקרתם על ידי הממשלה לאלימות גואה בתקופה האחרונה של מטופלים כלפיהם. הבוקר (ראשון) פתחו העובדים הסוציאליים בשביתה בכל רחבי הארץ ולא מקבלים קהל. בבוקר יקיימו העובדים הסוציאליים שתי הפגנות מחאה גדולות, האחת מול בניין קרית הממשלה בתל אביב והשנייה בצומת הכניסה המרכזי לירושלים מתחת לגשר המיתרים. כל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ישבתו וגם העובדים הסוציאליים במוסדות הבריאות ובביטוח הלאומי ימשיכו לא לקבל קהל לאות סולידריות.
"אם בשבוע נתון אנחנו עדים לשניים-שלושה מקרים של איומים ואלימות מילולית כלפי עובדים סוציאליים, הרי שבשבוע שעבר הצטברות של חמישה מקרים שחלקם כללו גם אלימות פיזית, הייתה הקש ששבר את גב הגמל", מבהירים באיגוד העובדים הסוציאליים ומדגישים כי אין מדובר בשביתה אלא בצעד של הישרדות והגנה על ביטחונם של העובדים וכי ההשבתה תימשך לעת עתה ללא הגבלת זמן בכל מסגרות הרווחה והבריאות בישראל.
עובדת סוציאלית מאזור המרכז מספרת: "רק בשבוע שעבר התפרצה לעברי אמא במרכז קשר ואיימה שתפגע בי. למשטרה לקח עשרים דקות להגיע למקום והמאבטח המבוגר לא היה רשאי לעצור אותה או אפילו לגעת בה. באותה מידה היא הייתה יכולה להיות חמושה בנשק קר או לממש את האיום שלה ולא הייתה שום אפשרות זאת למנוע מבעדה. עברו עלי שם רגעים של חרדה כשהיא התחילה לשבור חפצים, השליכה כיסא, צעקה והשתוללה וכל זה ליד הילד שלה. מזל שלא הייתי שם לבד".
אני ממש מפחדת, המדינה שלחה אותנו לטפל באנשים שצריכים עזרה גם בלי הכלים שאנחנו רוצים וצריכים כדי לתת להם את הטיפול המיטבי וגם בלי להגן עלינו. אין לי כוונה לעזוב את המקצוע החשוב הזה, אני רק מבקשת שישמרו עלי". ביום חמישי האחרון הותקפה פיזית עובדת סוציאלית בבית דגן על ידי לקוחה, שבתה נלקחה ממנה במאחר והיא סובלת מהפרעת אישיות קשה.
הלקוחה תקפה את העובדת בעת שיצאה מהמשרד ונכנסה לרכבה. האישה ניפצה את שמשת הרכב של העובדת עם פטיש וניסתה לחנוק אותה, אבל העובדת הצליחה להימלט לאחר התגרה. "לעולם לא אשכח את המבט אחוז הטירוף שלה, היא ממש ארבה לי ותכננה את זה" סיפרה אחר כך העובדת ההמומה.
"לא שביתה אלא הגנה עצמית"
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, אומרת ל"מעריב-השבוע": "לא שלחתי את העובדים לשביתה. שלחתי אותם לעבודה שהם לא מקבלים כלים לעשות. זאת הגנה עצמית. אנחנו דורשים שיהיה מימון של המדינה לכל מחלקות הרווחה בכל הרשויות המקומיות, לא רק לחלשות ביותר, של שמירה ושהיא תהיה אפקטיבית ומרתיעה. שומר בגיל 70-80 לא הוגן להעמיד בסיטואציה נפיצה לפיה הוא אחראי על ביטחונם של אנשים במקרים שיכולים להפוך בתוך שניות לאלימים וקיצוניים.
זה חוסר אחריות הן כלפיהם והן כלפי העובדות. כמו שזה מאד ברור שצוותים רפואיים לא צריכים להיות חשופים לאלימות, כך זה אמור להיות ברור גם כלפי עובדי רווחה. המצב ידוע הן למשרד הרווחה והן לרשויות המקומיות והם אלה שהיו צריכים להשבית את העבודה, לא אנחנו. בהוסטל בנתניה היה כבר רצח בקיץ האחרון, אני לא אתן לדבר כזה לקרות שוב. אני מצפה מראשי הערים שיעמדו לצידנו במאבק הזה, בסוף אלה העובדים שלהם".
מאבקים קודמים להגברת הביטחון מפני תקריות אלימות, הן של הצוותים הרפואיים בבתי החולים והן של עובדי הביטוח הלאומי, נשאו פרי בשנים האחרונות אבל אלפי העובדים הסוציאליים שנשלחים על ידי המדינה לחזית הטיפול הקשה באוכלוסיות המוחלשות והנזקקות ביותר, נותרו מאחור גם ללא הכלים הבסיסיים ביותר כדי לתת שירות יעיל שהיה מפחית במשהו את החיכוך, בעיקר של עובדות סוציאליות לחוק נוער מול הורים לילדים סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר שהתחום עוסק בהן והיא סוגיית המשמורת על ילדים בסיכון, אבל לא רק.
מחלקות הרווחה סובלות זה שנים ממחסור בכוח אדם אבל גם את התקנים הקיימים מתקשים ברשויות המקומיות ובשאר המסגרות לאייש בשל השכר הנמוך בתחום ותנאי העבודה הקשים שמצריכים כל עובדת סוציאלית לטפל במאות תיקים במקביל, בעיקר דווקא ברשויות המקומיות החלשות יותר, מציאות שהופכת את מחלקות הרווחה לחבית נפץ חברתית ולסביבת עבודה מסוכנת ממש.
חרמוני מדגישה: "כשמנהלי מחלקות רווחה לא מצליחים לאייש את התקנים במחלקות העומס רק גדל עוד יותר. זה מייצר שחיקה גדולה ולא נותן לעובדים אפשרות לתת את השירות. זה לא מצדיק אלימות אבל ידוע שגם בחדרי המיון האלימות גואה ככל שהצוותים פחות פנויים. אני רוצה גם את הכלים לעבוד וגם את הביטחון לעבוד אבל ההגנה היא תנאי ראשוני ודחוף".
תמיכה מקיר לקיר
מאבק העובדים הסוציאליים זוכה לתמיכה של עשרות עמותות רווחה, הגדולות בישראל, בין היתר של הקרן לידידות ונשיאה הרב יחיאל אקשטיין שמסר: "העו"סים הם שליחי מצווה שעושים הכל לסייע לחלשים אבל מופקרים על ידי הממשלה שלא מתגמלת אותם כראוי ולא מעניקה להם את הכלים הנדרשים.
כשעו"סית אחת אחראית על מאות משפחות היא הופכת לכתובת לזעם ותסכול של מטופליה, אבל האשמה האמיתית היא על הממשלה וטיפולה הלקוי בבעיות העוני והחברה". סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, אומר: " אלימות פיזית נגד משרתי ציבור לא יכולה לעבור. גם אם יש טענות ואכזבות, העובדות והעובדים הסוציאליים עושים עבודה חשובה ולא יתכן שהם יהיו יעד לאלימות. אני מצדיע לעו"סים במאבקם על הזכות לעבוד בביטחון מלא".
גם הקולגות במשרד הבריאות מצטרפים כאמור למאבק ומנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, מלכה פרגר, מסרה: "כלל העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות מבקשים לחזק את ידיהם של עמיתנו העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה, אשר חוו במהלך השבוע האחרון אלימות קשה מצד מטופלים. כולנו נמצאים בחזית החברתית, מתמודדים עם אוכלוסייה במצוקה ועם מציאות קשה וחווים אלימות לסוגיה הפוגעת ביכולתנו לעשות את עבודתנו נאמנה". גם חברי כנסת מהאופוזיציה, בהם ח"כ נחמן שי וח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הביעו תמיכה במאבק ותקפו את הממשלה על אוזלת ידה.
משרד הרווחה: תומכים ופועלים
הכתובת של איגוד העובדים הסוציאליים למשבר היא משרד העבודה והרווחה וכמובן משרד האוצר, אבל עד לכתיבת שורות אלה לא נקבע כל מו"מ בין הצדדים כאילו מערכת הרווחה אינה משותקת. נהפוך הוא, משרד הרווחה בכלל תומך במאבק ומדגיש מנגד צעדים שביצע כבר כדי לחזק את ביטחון העובדים.
שר העבודה והרווחה, חיים כץ (הליכוד), שוחח היום עם העובדת שהותקפה ביום חמישי האחרון והבטיח לה תמיכה וגיבוי מקצועיים מלאים. ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד רואה בחומרה כל סוג של אלימות כלפי עו"סים שצריכים להרגיש בטוחים בעבודתם. במקרה התקיפה האחרון מדובר באשה שנעצרה מספר פעמים אבל רשויות החוק לא פעלו להרחיקה. אנחנו קוראים לכלל הגורמים לפעול למיגור התופעה". בינתיים מערכת הרווחה בישראל משותקת.