בביה"ס בו למדה סילבנה צגאיי המומים: "לא ראינו סימנים מקדימים"

בבית הספר ביאליק-רוגוזין בדרום תל אביב, שם למדה סילבנה צגאיי, תלמידת כיתה ח' שנרצחה אמש בשכונת התקווה בתל אביב, קיבלו בתדהמה את הבשורה הקשה. "לא ראינו סימנים לכך שהיו לה בעיות בבית", אומרים שם. "היא הייתה ילדה מאד דעתנית, מנהיגה. בטוח שהיא נלחמה נגד הרוצח שלה".

בבית הספר, אשר רבים מתלמידיו ילדי נתינים אפריקאיים, התכנסו היום מרבית מבין 1,300 התלמידים, מכיתה א' עד י"ב. לא כולם הכירו את צגאיי, אך אלה שכן, דיברו על "הילדה שתמיד מחייכת". היא למדה בכיתת הספורט והייתה בנבחרת האתלטיקה של בית הספר. בערב ישתתפו חבריה לנבחרת בתחרות ריצה בעמק חפר. הם ביקשו להקדיש את הריצה לזכר חברתם. 

"ראיתי אותה אתמול או שלשום במסדרון", אומר אלון בצלאל,  מורה לחינוך גופני ורכז הספורט של בית הספר. "לא ראו עליה שיש לה בעיות בבית. והיא דווקא הייתה ילדה שמדברת, משתפת, חברותית מאד".

לדבריו, "הצוות כאן כל הזמן עם יד על הדופק. לכל מחנך יש מפגש עם התלמידים בכל בוקר. יש לנו יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות, מטפלות ומטפלים. בגלל הייחודיות של האוכלוסייה, אנחנו מאד מודעים אליהם. בגלל שיש ילדים שההורים שלהם עובדים משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה, אם אחד הילדים לא מגיע לבית הספר אנחנו מיד מתקשרים. עוטפים אותם כל הזמן. סילבנה לא החסירה ימי לימודים בתקופה האחרונה ונראתה ממש בסדר. לא נראתה עצובה".

בצלאל מספר על ילדה "מאד אינטליגנטית ומאד בולטת. הייתה סוחפת אחריה את כולם. מאד אוהבת לעזור, לארגן, להיות במרכז העניינים. הדבר שהכי בולט שהייתה מנהיגה. מנהיגת הבנות ולפעמים גם הבנים. הייתה סוחפת את הבנות אחריה, מאד חביבה, תמיד רוצה לעזור. כולם מכירים אותה כילדה שמחה. כשסיפרנו להם היום על האסון, גם אלה שלא הכירו אותה ידעו שמדובר ב'הילדה הזאת שמצחיקה אותנו, שתמיד מחייכת'".

צוות בית הספר המתין לתלמידים הבוקר, כדי לספר להם על שאירע. "כל מחנך הסביר לכיתה שלו, כל שכבה על פי גילה ויכולת ההבנה. הם שאלו שאלות, ביקשו לדעת פרטים, אבל גם אנחנו ניזונים מהתקשורת. אנחנו לא באמת יודעים מה היה שם. אבל אני יכול להגיד שסילבנה הייתה ילדה חזקה ולא פראיירית. אני בטוחה שהיא נלחמה נגד מי שפגע בה".