לתפוס את הרכבת: איך לצמצם את תופעת המתאבדים על המסילות?

השתות החברתיות הוצפו שלשום בסרטון ההתאבדות הקשה של אדם שזינק לפסי הרכבת בתחנת בית יהושע. אבל למרות הזעזוע של כל מי שצפה בסרטון, המראה הזה חוזר מפעם לפעם בתחנות הרכבת בישראל. על פי נתוני רכבת ישראל, בשנת 2018 אירעו 14 מקרי התאבדות בשטחי המסילה, בשנת 2017 היו 16 מקרים ובשנת 2016 - 15 מקרים. מלבדם היו עוד עשרות רבות של מקרים שלא צלחו. 
 

גם בחו"ל הנתונים אינם קלים לעיכול; בשנת 2016 דיווח שירות המחקר הקונגרסאי כי במהלך שנה זו נרשמו בתחנות הרכבת בארצות הברית 485 מיתות של משיגי גבול ו־492 פציעות שלהם, ו־229 התאבדויות במהלך נסיעה. בקנדה נהרגו בעשור האחרון יותר מ־1,200 בני אדם מפגיעה של רכבות. לפי ההערכות במדינה, בין 70% ל־80% מהמקרים הם התאבדויות.
 

אירוע התאבדות מעכב את הרכבת הפוגעת בממוצע בשעה וחצי ופוגע בכל רשת הרכבות הארצית. גם אם האירוע מתרחש בחיפה, למשל, רכבות בתל אביב מושפעות ממנו. עד כה, במהלך שנת 2018 נרשמו יותר מ־4,000 דקות עיכוב לרכבות כתוצאה ממקרים של פריצות לשטחי מסילה (לא רק התאבדויות, גם פריצות מחסומים בכביש וכדומה). כל אירוע כזה עולה לרכבת מאות אלפי שקלים. 
 

אין ספק שכל אירוע התאבדות, בלי קשר היכן ואיך הוא מתרחש, הוא טראגי. נשאלת השאלה האם התאבדויות על מסילת הרכבת - שפעמים רבות גם מתרחשת לעיני אנשים רבים שנמצאים בתחנה, הן גזירת גורל, או שישנה דרך לצמצם את מספר המקרים?
 

"היום אני חושבת אלף פעם אם לנסוע עם הנכדה שלי ברכבת, ואני לא היחידה. אנשים שיש להם אחריות לא ייסעו עם הילדים שלהם ברכבת, כי זה מסוכן", אומרת פרופ' וופא אליאס, ראש המחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ומרצה בטכניון. "אסור שפסי הרכבת יהיו פתוחים ונגישים ויהיה אפשר להתפרץ אליהם. זה מסוכן בכל מקרה, וזה לא רק במקרה של אדם שרוצה להתאבד. אפשר ליפול גם לא בכוונה, ילד חלילה יכול להתפרץ לפסי הרכבת, או בשעת לחץ בתחנה מישהו עלול בטעות לדחוף אותך. לכן צריכים למצוא פתרונות יצירתיים באזור התחנות. כאמור, זה יהיה אפקטיבי לא רק לאנשים שמתאבדים. מספיק שמישהו דוחף אותי בשעות השיא, והתוצאה תהיה טראגית".  
 

"אפשר למשל לעשות גדר לאורך המסילה, ורק היכן שדלתות הרכבת נפתחות - שיהיה שם סוג של שער שנפתח לקהל הנוסעים. צריך ללמוד מהעולם, ובעולם כן עושים את הדברים האלה. למשל, הייתי במטרו במוסקבה ובסין, ואת  רואה שהכל סגור שם. את יכולה להיכנס רק במקום שבו הדלת נפתחת, ואין לבן אדם גישה לפסי הרכבת בכלל. אני עצמי כל הזמן מרגישה ברכבת סכנת חיים. לא צריך לעשות גדר לכל אורך המסילה, אלא רק בתחנות, כי אנשים בדרך כלל מתאבדים היכן שיש להם גישה. התחנות הן הכי נגישות לאנשים, ושם צריך למצוא פתרון. גם זמן העיכוב והבלגן שנגרם בעקבות מקרים מצערים כאלה עולים הרבה מאוד כסף. יש כמובן גם את עוגמת הנפש של האנשים שהיו עדים להתאבדות, וגם נהג הרכבת חווה טראומה. לכן, חשוב מאוד למצוא לכך פתרונות".  
 

"לפני כשנה וחצי פנו אלינו מרכבת ישראל כדי שנעזור להם לגבש תוכנית למניעת התאבדויות בשטח המסילה", מספר ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים", העוסקת  בתופעת ההתאבדות בישראל ותומכת במשפחות שכולות על רקע התאבדות. "בחנו את המצבים האלה בחו"ל, בדקנו מה קורה ברכבות שם והגשנו להם הצעה כשכרגע נמצאת אצלם בבחינה". 
 

"למשל, חלק מהבעיות היו בקרב נהגי הקטר, שחלקם נכנסו לפוסט־טראומה בעקבות האירוע. הנהג רואה בן אדם על המסילה, אבל הרכבת נמצאת במהירות עצומה והוא לא יכול לעצור אותה. זה מוות בלתי נמנע, והנהג נכנס למצב מאוד טראומטי אחרי מקרה כזה. זו רק דוגמה אחת, ומדובר בנושא מורכב. יש כל מיני דברים שאפשר לעשות, כמו למשל להציב ליד המסילה תמרורים ושלטים שונים שנועדו לאנשים שנמצאים במצב אובדני; לעשות הכשרות מיוחדות לנהגי הקטר כדי שידעו איך להתמודד עם מצבים כאלה; להכשיר ולמנות מעין שומרי סף מעובדי הרכבת שיסתובבו ליד המסילה ואולי יבחינו במישהו שרוצה להתפרץ לפסי הרכבת, יוכלו לדבר איתו ולעזור לו.  במקומות בחו"ל שבהם עשו דברים דומים, למשל בבריטניה, באמת הצליחו להוריד את רמת ההתאבדויות על המסילה. בבריטניה עשו פעולות מאוד אינטנסיביות וזה הוכח כאפקטיבי, ואילו ביפן למשל לא ניתן לגשת לרכבת. יש גדרות שנפתחות בדיוק במועד שבו הרכבת מגיעה ורק לצד הדלת. זה עולה הרבה כסף, אבל זה מציל חיים".  
 

"אני יודע מאירופה שיש גדרות לאורך המסילה, מה שבעצם מונע גישה למסילה", אומר רענן חסידוף, מהנדס תחבורה.  "ביקרתי בהולנד ובגרמניה לאורך המסילה וראיתי גדרות שלא מאפשרות גישה למסילה. מבחינת הביצוע, אם תשלמי - תקבלי. כלומר, מדובר בעלויות כספיות בלבד, ובהחלט אפשר לבנות גדר שלא יהיה ניתן לעבור אותה".  
 

"אפשר לפתור את הבעיה בכמה מישורים", אומר גם פרופ' יוסף בן עזרא, דקאן הפקולטה להנדסה HIT המכון הטכנולוגי חולון. "מישור אחד הוא לא הייטקי אלא לואוטקי שידוע כבר בכל העולם - פשוט בונים על המסילה חומת זכוכית עם דלתות בגובה מסוים. מאוד קל לעצור רכבת במקום מסוים ולסנכרן פתיחת דלתות כניסה מול פתיחת דלתות של קרון. זה מונע לגמרי סוג כזה של מקרים, וזה מה שקורה בהרבה מקומות בעולם בתחנות רכבת שונות. זה כמובן מייקר את הפתרון".
 

"ישנו פתרון טכנולוגי, למשל למקם חיישנים ליד הפס הצהוב, שאם בן אדם חוצה את הפס הצהוב, תהיה התראה שיכולה להישמע גם כצלצול ויכולה להיות גם משודרת בסופו של דבר לנהג הקרון ולאותת לו על כך שיש אדם על הפסים. זה כמובן לא תמיד ימנע את התוצאה הטראגית, וזה תלוי במרחק בין הרכבת לאדם. בדרך זו הנהג יוכל לקבל החלטה אם לבצע בלימת חירום או עצירה הדרגתית אם המרחק מאוד גדול. אפשר לעשות את החיישנים בשילוב קרן לייזר או בעזרת מצלמות. כל תחנת רכבת בסופו של דבר מצולמת. היום יש אנליזה של וידיאו, ואם מצלמים את האזור המסוכן, אז יחסית קל מאוד לאבחן אם יש מישהו על המסילה. זה קורה בשניות בודדות ואפשר להוציא התראה. אנשים המחכים בתחנה ועדים למקרים כאלה של התאבדויות אפילו לא יודעים מה לצעוק ולמי לצעוק, ולכן הפתרון הטכנולוגי יכול לסייע בכך. מאוד קל לעשות אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת בזמן אמת ולפתור את הסוגיה הזאת. ברגע שמתקבלת התראה מאוד קל גם לדעת מה המיקום של כל רכבת ומה המרחק של האדם מהרכבת, ואז אפשר לתכנן את הפתרון האופטימלי.
עם זאת, חשוב לציין שמרחק העצירה של הרכבת הוא מאוד גדול, ואם אין התראה מספיק זמן מראש, היא כבר לא תועיל. כמו כן, הרבה פעמים צריך לקחת בחשבון שיש גם נוסעים ברכבת, וייתכן שבסופו של דבר לא תציל אדם שבחר להתאבד ותגמור את האירוע עם הרבה נוסעים פצועים. את כל הגורמים האלה צריך לקחת בחשבון".

מה קורה כיום בחו"ל מהבחינה הזו?

"ברוב המקומות שאני מכיר יש מחיצות פיזיות, לרוב שקופות, כדי לא לפגוע באסתטיקה; או שישנו פס עבה שממליצים לך בחום לא לעבור אותו. אבל כמובן שהפס לא מונע ממי שרוצה להתאבד לעשות זאת. גם הפתרונות הטכנולוגיים האחרים שדיברתי עליהם לא יכולים למנוע את המעשה, אלא למזער את הנזק. הפתרון בסופו של דבר נע בין להקים חומה בעלות גבוהה ולהשקיע בתשתיות, לבין ללכת לפתרון הטכנולוגי. אגב, את המחיצות האלה עושים לא רק בתחנות, אלא אפשר לראות אותן גם כשהרכבת עוברת במרכזי ערים ורוצים בידוד אקוסטי. את המחיצות לא צריך להציב בכל מקום, כי גם ככה יש מקומות שהם מאוד קשים לנגישות". 
 

פרופ' בן עזרא מסכם ואומר שבסופו של דבר זו צריכה להיות החלטה כלכלית של עלות מול תועלת. "נכון שזה עצוב ש־14 אנשים התאבדו מתחילת השנה על פסי הרכבת, אבל בכבישים נהרגים יותר אנשים. אי אפשר למנוע התאבדויות בצורה סטרילית".
 

במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב.