מחדל במכון לרפואה משפטית: מ', תושב המרכז בשנות החמישים לחייו ואב לארבעה, נפטר לפני כעשור, שעות ספורות לאחר שהתקבל לאשפוז בבית החולים בעקבות תלונות על בחילה וכאבי בטן בעקבות אכילת מזון מקולקל. הפטירה עצמה נגרמה ברשלנות מחנק, ועוד באותו היום הועברה גופתו של המנוח לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר לצורך קביעת סיבת מותו, לפני שהובא לקבורה יהודית הלכתית - או שכך לפחות סברו בני המשפחה.
ואולם בחלוף כמעט שבע שנים הוכתה משפחת המנוח בתדהמה נוספת, כשבתו קיבלה מכתב מהמדינה שבו נכתב שעדיין נותרו בידי המכון דגימות שנלקחו מגופו של המנוח, בלי לפרט אילו, מדוע נשמרו וכיצד נשכחו. המשפחה פנתה במכתב למנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ובמכתב נוסף למכון לרפואה משפטית, כדי לקבל תשובות לשאלות אלה ולתאם מועד להשבת הדגימות לשם הבאתן לקבורה. בשני המקרים התשובה שהתקבלה היא שהפנייה הועברה הלאה לייעוץ המשפטי של המכון.
התשובות ניתנו בסופו של דבר רק לאחר שהמשפחה הגישה תביעה באמצעות עורכי הדין כרמי בוסתנאי וואסים עומר, וזו הסתיימה לפני מספר שבועות בהסכם שלפיו המדינה תפצה את המשפחה בכ־100 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי לא ניתנה הסכמה מדעת לביצוע הנתיחה, שכן לא הוסברו להם מהות הפרוצדורה של הנתיחה שלאחר המוות, מידת נחיצותה, המידה שבה היא פוגעת בשלמות גופו של הנפטר וההליכים העיקריים הכרוכים בה. בכלל זה, נטען שהמשפחה לא יודעה שבמהלך הנתיחה בכוונת המנתחים לאסוף דגימות מגופת הנפטר ולשמור אותן לצרכים משפטיים.
משרד הבריאות בתגובה: "מטעמי צנעת הפרט ושמירה על פרטיותם של המנוח ובני משפחתו, אנו מנועים מלחשוף את פרטי המקרה. עם זאת, נוכל לציין, כי בדיקתנו העלתה כי משפחת המנוח חתמה באותה העת על טופס הסכמה לביצוע נתיחה, כולל הסכמה לנטילת דגימות לצורך בדיקות נוספות ככל שיידרשו, וזאת כמקובל בתחום הרפואה המשפטית בארץ ובעולם. לאחר עבודת מטה מקיפה שיזם משרד הבריאות, הוחלט על מבצע 'מנוחה בכבוד' להבאת הדגימות ברות־הקבורה להטמנה מכובדת ורגישה. במקרה דנן, נעשה תיאום עם משפחת המנוח והדגימות הובאו להטמנה באופן מכובד".