"אחת הבעיות בקרב הנהגים הצעירים היא האמונה שלהם זה לא יקרה, שהם מלכי העולם", אומרת טלי עזרא, שבנה, קינן אבידור ז"ל, נהרג בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב שבו נהגה בת 18 וחצי, שהייתה כמה חודשים אחרי קבלת הרישיון. "אצל הצעירים יש גם את נושא הלחץ החברתי, 'תיסע מהר ותעקוף'. אם יושבת לידך בחורה ואתה רוצה להרשים, אז אתה בכלל מרשה לעצמך. לפעמים אלה גם עייפות או סמים, או שחוזרים ממסיבה שיכורים". 


בשנת 2018 נהרגו 44 נהגים צעירים (עד גיל 24) בתאונות דרכים - ירידה של 14% בהשוואה לֺ־2017. נהגים צעירים מהווים 13.4% מבעלי רישיונות הנהיגה. על פי חוק, הגיל המינימלי למבחן מעשי ברכב פרטי הוא 16 ותשעה חודשים. ליווי נהג חדש נמשך חצי שנה. לאחר שלושה חודשים הנהג הצעיר יכול לנסוע ללא ליווי במהלך היום בלבד, אבל בשעות הלילה הוא נדרש לו עוד שלושה חודשים.

לגבי אופנועים עד 125 סמ"ק, הגיל המינימלי להוצאת רישיון הוא 16 שנים; אופנוע 500 סמ"ק עד 34 כ"ס - 18 שנים; ואופנוע מעל 34 כ"ס - 21 שנים. 

נהגים צעירים הם אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים. על פי דוח שהכינה עמותת "אור ירוק", החוקר את העשור שבין 2007 ל־2016 ומתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, קרוב למחצית מהנהגים הצעירים (כ־43%) נהרגו בתאונות דרכים בתאונות עצמיות. רוב מוחלט של הנהגים הצעירים שנהרגו היו גברים. 1,032 נהגים צעירים (15־24) היו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות (הרוג אחד לפחות), יותר מאשר כל קבוצת גיל אחרת. מהדוח עולה גם כי סופי השבוע הם הימים הקטלניים לנהגים הצעירים. שישי הוא הקשה ביותר (193 נהגים שמעורבים בתאונות קטלניות), לאחר מכן חמישי (165) ושבת (153).

בנה של עזרא נהרג ב־2004 בהיותו בן 17. עמו נהרג חברו. הנהגת הצעירה הייתה אחותו של החבר. "שני הבנים גדלו ביחד", מספרת עזרא. "הנהגת נהגה מהר, סטתה מהנתיב הימני לשמאלי ורכב שבא מולם נכנס בהם. למרות האסון, נשארתי בקשר עם הנהגת ועם משפחתה". 

מאז הטרגדיה, החלה עזרא להתנדב ב"אור ירוק" ולהעביר הרצאות לבני נוער בבתי ספר ולחיילים בבסיסי צה"ל. "אני מרצה על הסיפור האישי שלי ומאפשרת גם דיון בנושא", היא מספרת. "אנחנו מדברים למשל על נושא של ניסיון בנהיגה, מתי אפשר לקחת את הרכב מההורים. אני מאוד מדגישה את נושא שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, כשעולים על ההגה. כשאתם לוקחים מישהו ברכב - תזכרו שאתם לוקחים חיים איתכם. כמו כן, לליווי של נהג צעיר יש חשיבות רבה. המלווה צריך להיות מישהו שהצעיר סומך עליו וגם מכבד אותו".

טלי עזרא. צילום: פרטי


מה הצעירים שואלים אותך?
"'את לא כועסת על הנהגת?', 'איך חיים אחרי מקרה כזה?', שואלים גם מה קרה ביום התאונה, איך היא נהגה. אני מדברת איתם על מהירות, ומה עושים כשמישהו לוחץ אותך לנהוג מהר. היום גם החבר'ה הצעירים סומכים על ווייז ויאללה, קדימה. אתה צריך להיות מודע למסלול שלך, לבדוק את תנאי מזג האוויר והשלכותיו, לוודא שהברקסים והאורות בסדר. אצל הצעירים מדובר בחוויות ראשוניות".

סכנה לא ברורה
נהיגה ללא רישיון היא אחת התופעות המאפיינות צעירים. מחקר של "אור ירוק" חושף כי כל צעיר שני מודה כי נהג לפחות פעם אחת באופנוע או ברכב ללא רישיון. המחקר כלל כ־50 אלף תלמידי כיתות י"א שהשתתפו בשנת הלימודים תשע"ח בתוכנית "סינמה דרייב" שמפעילה העמותה, בשיתוף משרד החינוך בבתי הספר בארץ. התוכנית עוסקת בנושאים הנוגעים לבני הנוער – אלכוהול וסמים, לחץ חברתי בנהיגה והיסח דעת. 21% מבני הנוער שהשתתפו בתוכנית היו בעלי רישיון נהיגה. אחרים למדו נהיגה במהלכה, או שהיו אמורים לקבל רישיון בקרוב.

מנתוני המחקר עולה גם כי בני נוער רבים לא רואים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, במהירות מופרזת, ללא חגורת בטיחות או שליחת הודעות במהלך נהיגה, מעשה מסוכן. 20% מהנשאלים טענו כי לא מסוכן לנהוג ללא רישיון. 6% נוספים תמכו בכך, בתנאי שנוסעים בזהירות בכבישים צדדיים. לאחר שנחשפו לתוכנית, חל שינוי של 43% בקבוצת הסיכון (אלה שטענו כי לא מסוכן כלל או התנדנדו). 53% מהצעירים טענו כי קיים סיכוי שינהגו הביתה לאחר שתיית כוס בירה או מנת אלכוהול אחרת. לאחר שנחשפו לתוכנית, חל שינוי של 44% בקבוצת הסיכון. 44% מבני הנוער חשבו שלסמס בנהיגה "זה לא תמיד מסוכן". 53% טענו כי לא יעמדו על כך שחבר שנוהג במהירות מופרזת יאט את הרכב (25% הסבירו כי אין מצב שיגידו משהו, כי זו פדיחה). 

"נהגים צעירים נפגעים הרבה יותר מאחרים, כמו גם נהגים בגילים מבוגרים, אבל מסיבות אחרות", אומר פרופ' תומר טולדו מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, המכון לחקר התחבורה בטכניון. "אצל צעירים זה חוסר ניסיון ולפעמים גם הערכת יתר של היכולת. הם חושבים שיצליחו להתמודד טוב יותר עם מצבים בכביש, אבל לא תמיד הם מסוגלים לכך. זה גם מלווה בפזיזות ובנטייה לנטילת סיכונים. כל זה יוצר מתכון לצרות".

תומר טולדו. צילום: פרטי


מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכון?
"ככל שמוציאים רישיון מאוחר יותר, הבגרות משתפרת. כך גם היכולת לשלוט בעצמך, הרצון לנטילת סיכונים פוחת. באופן אידיאלי כדאי להעלות את גיל קבלת הרישיון, אבל באופן מציאותי יש בעיה. בגלל הגיוס לצבא בגיל 18, הרבה בני נוער מוציאים רישיון כשהם עדיין בבית וזמינים לכך. אם מישהו יוציא רישיון ממש לקראת גיל 18 ומיד אחר כך יתגייס, בפועל ייצא שהוא יפסיק לנהוג לתקופה ארוכה כי אין לו זמן. הוא ינהג רק בסופי שבוע, כשיחזור עייף מהצבא וייצא לבלות עם חברים. לכן כנראה שהגיל הקבוע היום בחוק להוצאת רישיון הוא פשרה טובה. הרעיון של ליווי נהג צעיר קיים גם בארצות הברית ובאירופה, ויש הרבה הוכחות לכך שהוא מוצלח. גם בארץ יש נתונים שמראים שבשלושת החודשים הראשונים, כשנוסעים עם ליווי, אין כמעט תאונות".

פרופ' טולדו מספר על "קופסאות ירוקות לרכב", המיועדות לניטור נהיגה וזיהוי דפוסי נהיגה בעייתיים, כגון תאוצות ומהירות. "נהג חדש שלקח את האוטו של ההורים, אף אחד לא יודע איך הוא נוהג", הוא מסביר. "כשמתקינים קופסה כזאת, להורה יש אינדיקציה לגבי נהיגת הילד. אז נכון שיש פה אלמנט של 'האח הגדול', ולא תמיד אנשים אוהבים את זה, אבל מדובר באפקט ממתן וגם חינוכי". 

תמיר ליאון. צילום: פרטי


 ללחוץ על הגז
"יש עשרות סיבות לכך שאנשים צעירים לוקחים סיכונים", אומר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, חוקר תרבות צעירה. "קודם כל, זה קשור במבנה המוח. המערכת הרגשית - כל היצרים ו'ללחוץ על הגז' - מתפתחת מוקדם, אבל דחיית סיפוקים, ניהול סיכונים, כלומר ה'ברקס', מתפתח מאוחר. זאת אומרת שמבחינת מבנה המוח, הנוער לא באמת כשיר. אם זה היה ריאלי, היינו נותנים רישיון אחרי גיל 25. אצל בני נוער יש יצר ואין ברקס. ראיינתי פעם אנשים שקיבלו רישיון אחרי גיל 30. מישהי אמרה לי: 'היה לי חשק ללחוץ על הגז כמו הצעירים, אבל לא עשיתי את זה'". 

ליאון מוסיף שגם ההיבט החברתי תורם לסיכונים. "הדבר החשוב ביותר לנוער הוא ההשתייכות החברתית", הוא מסביר. "היכולת שלהם לעמוד בלחץ חברתי היא פחותה, כי הם צריכים להתנהג על פי החוקים של הקבוצה. הכישורים החברתיים של בני נוער ירדו בשנים האחרונות בגלל כל המסכים. בכביש זו גם השתלבות במרחב החברתי. היכולת שלך לקרוא את התנועה ואת הרצונות של האנשים סביבך. הילדים האלה גם הרבה פחות טובים במיומנויות טכניות עם הגוף, חוץ מלהפעיל אצבעות במשחק מחשב. המיומנות הטכנית חלשה אצלם, וזה גם חלק מיכולות הנהיגה". 

הבעיות, מתברר, לא מסתיימות כאן. "בשנים האחרונות יש בעיות קשות של חרדות בקרב ילדים ונוער", מוסיף ליאון. "מחקר חדש מראה שאחד מכל ארבעה בני נוער אמריקאים פוחד לנהוג. הדבר הכי קריטי, אגב, הוא העובדה שבני נוער היום ישנים בממוצע שעתיים פחות מאשר לפני 20 שנה. זה גורם לעייפות גם במהלך היום, וזו לדעתי הסיבה המובילה כיום לתאונות. כשאתה עייף, אתה פחות דוחה סיפוקים, פחות מרוכז, יותר נחפז, יותר אלים. בני נוער כל הזמן עייפים בגלל המסכים, וכשהעייפות באה עם אלכוהול מדובר בצרה גדולה".

איך יוצאים מהמצב הזה?
"קודם כל, נער שיוצא בערב חייב לישון שעה לפני בילוי. חשוב שהורים יבינו שליוווי של נהג צעיר הוא אחד הפרויקטים החשובים שלהם. לא להגיד 'יאללה, בוא נעביר את זה'. בזמן הליווי צריך לעזור לילד להבין סיטואציות שקורות בדרך, למשל איך משתלבים בתנועה. חשוב גם להבהיר ש'גבר' זה מי שנותן למישהו אחר לעבור לפניו".

"נהגים צעירים הם אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים קטלניות, הרבה מעבר לחלקם במצבת הנהגים", מסכם מנכ"ל "אור ירוק" ארז קיטה. "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להתמקד בקבוצת הנהגים הזו ולפעול על מנת לצמצם את מעורבותה בתאונות. נושא החינוך נמצא במסלול חיובי: לאחר שנים של מאבק, הצלחנו לשכנע את משרד החינוך לכלול לימודי חינוך לתעבורה לכל תלמידי כיתות י"א, שבסופם הם ייבחנו במבחן תיאוריה. המשטרה חייבת להגביר נוכחות בסביבת מקומות בילוי, כדי לצמצם את האפשרות שנהגים צעירים ישתו אלכוהול ויעלו על ההגה".