"אני גר בדרום תל אביב, השכנים שלי הם נרקומונים ופליטים, ועדיין קצת יותר מחצי המשכורת שלי הולכת לשכר דירה", אומר גידי אייזן (27), עורך דין מתל אביב. "אני משתדל לאכול ארוחה אחת ביום, חוסך בכל. לא קניתי בגדים כבר שנים. כשאני מופיע בבית המשפט, אני מגיע בבגדים משומשים". 
 
אייזן פעיל בארגון "הברית הישראלית", שמעודד אזרחים ללקיחת אחריות ולאקטיביזם. רגע לפני הבחירות, חבריו מבקשים לשכנע את האזרחים להצביע מהכיס. הם מדביקים מדבקות על מוצרים בסופרים - חלב, מטרנה, ירקות, לחם ונייר טואלט - עם הכיתוב "יקר לנו"; עוצרים אנשים ברחוב וגם תולים שלטים גדולים באתרי בנייה כדי להמחיש שלא ניתן לקנות בישראל דירה. 
 
חברי הארגון בטוחים שאם עוד סטודנטים, צעירים ואזרחים נחושים יפסיקו להטיל ספק בכוח האזרחי שקיים בישראל, ויתרגמו את התפיסות שלהם גם לפתק בקלפי - יוקר המחיה יירד. שאיפתם היא לגרום לכך שהנושא יהיה בראש סדר העדיפויות של המתמודדים בבחירות וגם של כולנו. בעוד שאלה מדברים בעיקר על נושא אחד - הביטחון - צעירים רבים סבורים שיש עניין אחד, חשוב ביותר, שנעדר משיח הבחירות: יקר מאוד לחיות בישראל. הזמן קצר, הקלפי מתקרבת אלינו בצעדי ענק, אבל הם לא מוותרים.
 

"יש לנו קבוצת פייסבוק מאוד פעילה - 'נלחמים על הכיס'", מספר אייזן. "צילמנו עכשיו סרטון וידיאו שבו כל אחד מספר מה מפריע לו. אנחנו עושים כמה שיותר פעולות כדי להעלות את נושא יוקר המחיה לסדר היום הציבורי".

פעילות ארגון "יקר לנו". צילום: ארגון הברית הישראלי


הציבור אדיש למצב

"לציבור מאוד מפריע יוקר המחיה, כי הוא באמת נחנק. מצד שני, אנחנו כשבועיים לפני הבחירות, והפוליטיקאים רק מדברים על איראן ולמי יש מאהבת. הם לא נוגעים בדבר העיקרי והכי חשוב לכל אזרח במדינה הזאת. למדתי ארבע שנים באוניברסיטה, עשיתי שנה התמחות. אחרי חמש שנים אני לא רוצה להגיד לך מהו השכר שלי, אבל את החודש אני לא גומר. השכר שלי די מעליב".
 
רבים ניסו כבר לשנות את המצב, גם במחאה החברתית ב־2011.
"עכשיו, לפני הבחירות, זה הזמן שלנו ללחוץ על מי שנמצא בשלטון כבר עשר שנים ולהגיד שזה לא יכול להימשך ככה. אני מצפה ממי שינצח, לא משנה מי זה, שיהיה ראש ממשלה שעובד בשביל האזרחים, שנתאבד בשביל להוריד את יוקר המחיה, שיפסיקו להתעסק כל הזמן בשחיתויות שלהם, בצוללות, ושיביאו אותי למצב שבו שכר הדירה שלי הוא לא חצי מהמשכורת שלי. אני אופטימיסט, ואם לא הייתי מאמין, לא הייתי יוצא לרחובות לפעול למען השינוי הזה. ככל שיותר אזרחים יבינו שיש להם כוח להשפיע על המציאות, ככה גם הפוליטיקאים יקשיבו ויחזרו לעבוד בשבילנו". 
 
החיים עצמם

"המטרה שלנו היא להילחם ביוקר המחיה", מסבירה גם זיו ברקוביץ' (35) מתל אביב, שעובדת בארגון "הברית הישראלית". "זו מחאה שאנחנו נמצאים כבר יותר משנה בתוכה. חלק מאיתנו היו שותפים גם למחאת 'האפודים הצהובים'. פתחנו את קבוצת הפייסבוק לפני כחודש. אנחנו רוצים לעורר את מקבלי ההחלטות, שבכלל מתגאים בכך שאין פה עוני ועניים ושהמצב הכלכלי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר. לעומת ההצהרות שלהם, אנחנו האזרחים מרגישים ביומיום כמה כואב לנו בכיס. ולכן אנחנו מבקשים מהציבור לדרוש מהפוליטיקאים לקחת אחריות".
 
קצת נאיבי לחשוב שזה מה שיעורר את הפוליטיקאים.
"לפני כמה שנים הייתה מישהי שהציבה אוהל ברוטשילד וחשבו שזה נאיבי. מתברר שלא, הצטרפו אליה הרבה מאוד אנשים. נכון שעדיין יש יוקר מחיה, אבל אותה מחאה הציפה את הנושא החברתי. אני חווה על בשרי כמה מלחמות מעמד הביניים, שעובד קשה, צריך לעשות כדי לשרוד. אני גם יודעת איזה כוח אנחנו, והוכחנו את זה פעם אחר פעם. לדעתי אין שום סיבה שנפסיק".
 
"אני רוצה שהציבור יפסיק לאכול את הספינים האלה שקשורים לכל השחיתויות, לאיראן ולחקירות של ביבי", אומרת רעות נגר (35) מתל אביב, אקטיביסטית שעובדת בברית הישראלית. "מה שמעניין את הציבור זה החיים עצמם, יוקר המחיה. בינתיים מסיחים את דעתנו עם נושאים אחרים, כשבעצם לאנשים מאוד קשה לחיות פה ולסגור את החודש".
 
לא התעוררתם מאוחר מדי? 
ברקוביץ': "להפך, זה הזמן הקריטי, זמן פציעות. ככל שנילחם יותר חזק בשבועיים האלה עד הבחירות, נצא לשטח, וככה נהיה הדבר שאנשים יזכרו לפני שייכנסו לקלפי. זו המטרה שלנו. אנחנו עושים עכשיו מה שעשינו כל הזמן, רק בהילוך יותר גבוה".
 
נגר: "התגובות שאנחנו מקבלים מדהימות. אנשים רק מחכים שמישהו ידבר איתם על יוקר המחיה. הציבור מתחבר למסרים האלה, וככל שנצליח לעשות יותר רעש, אני מאמינה שגם הפוליטיקאים יבינו שהם נבחרו כדי לעבוד ולא להתעסק במשחקי הכס. אתמול הלכנו לסופרים, לרשתות הגדולות, והדבקנו מדבקות של 'יקר לנו' על המוצרים. יש למשל מוצרים שמייצרים אותם בארץ ועולים פחות בחו"ל. את מבינה שמישהו גוזר עלינו קופון".

הפעילות של "יקר לנו" בסופרים. צילום: ארגון הברית הישראלית

 
אילו תגובות קיבלתם בסופרים?
נגר: "בסופרים עובדים אנשים שקשה להם בדיוק כמו לנו. בא אלינו איזשהו מנהל, אבל ראית שגם לו קשה. זה לא האדם שגוזר את הקופון. הלקוחות התעניינו, התחברו, נתנו להם את שם דף הפייסבוק שלנו כדי שיוכלו להצטרף. אחר כך הלכנו להדביק גם על פרויקטים בהקמה, כי גם דירה אי אפשר לקנות במדינה הזאת. פועלים שעבדו שם בבניין התחברו לרעיון ואפילו עזרו לנו להדביק".
 
מה עוד בתוכניות שלכם?
ברקוביץ': "אנחנו ממשיכים עם הפעילויות האלה, וגם הולכים לצלם סרטונים. אנחנו רוצים לעשות משאל רחוב, להיכנס לעוד סופרים. כל בית קפה, כל אתר בנייה, כל סופר צריך לחשוב פעמיים על ציבור הקונים שלו, על הקהל שלו, על כמה שקשה. גם הם צריכים לדרוש תשובות ממקבלי ההחלטות. לנו, האנשים הצעירים, יש הכוח, הרצון והיכולת לצאת לרחוב. אני מגדלת לבד שני ילדים ומרגישה את הצורך לזעוק את הזעקה הזאת. כשאני נכנסת עם הבת שלי לסופר והיא רוצה כל כך הרבה דברים, אני צריכה להגיד לה לפעמים לא, כי אין. אני מקווה שכשתגדל, תהיה לה רווחה כלכלית שתוכל ליהנות ממנה". נגר: "אנחנו נהיה בשטח, נמשיך לעשות פעולות מגוונות, להעלות את המודעות. הרעיון הוא פשוט להיות שם ולצעוק את הצעקה הזאת".

מפעל העלייה

"את תופסת אותי ביום צילומים שבו הפעילים שלנו הגיעו מכל הארץ והתחייבו לבחור מועמד על רקע נושא יוקר המחיה", אומר אלעד הוכמן (32) מתל אביב, מורה דרך, מנהל הקמפיין ומוביל המאבק נגד יוקר המחיה בארגון "הברית הישראלית". "אנחנו ממש רואים בתוך פחות מחודש וחצי ש־160 אלף איש הצטרפו לפעילות שלנו. זה נוגע לכולנו. אנחנו רואים שכל הזמן יש עליות מחירים. מחירי הדיור הוכפלו בעשור האחרון. רק החודש עלה שוב מדד המחירים לצרכן. מחירי השכירות עלו, כל משק בית ממוצע בישראל מוציא יותר מ־35% מההכנסה שלו רק על דיור, וזה לא כולל אוכל, מוצרים לתינוקות וכדומה".
 
מה אתם אומרים לאזרחים? אתם ממליצים להצביע למפלגה מסוימת?
"כהתארגנות אזרחית, אנחנו נמנעים מלהגיד לאיזו מפלגה לבחור. לא נכנסים למקום הזה, וחושבים שכל אזרח צריך לחשוב אם מה שהוא הצביע בבחירות הקודמות שיפר את איכות החיים שלו, אם המפלגה שבה בחר עזרה להוריד את יוקר המחיה ולהעלות את רמת החיים. הדרישה שלנו היא להצביע למי שיתחייב להוריד את יוקר המחיה".
 
הוכמן אומר ש"אצל מפלגות שבאמת חיברו מצע, כמו כחול לבן, העבודה, הימין החדש, מרצ, כולנו וגשר, יש התייחסות לנושא הזה. כאזרחים אנחנו חייבים להצביע מהכיס, לדאוג לכך שמי שינהיג את המדינה אכן יתייחס לדברים האלה, שהם הכי בסיסיים. השכר שלנו לא עלה כמו שמחירי המוצרים הבסיסיים עלו; לישראלי הממוצע יידרשו יותר מ־ 20 שנה לקנות דירה. הדבר הזה חייב להשתנות. לצערנו, אנחנו לא רואים שהנושאים האלה זכו בארבע השנים האחרונות להתייחסות רצינית מטעם הממשלה. הבחירות הן שעת כושר שחייבים לנצל. שכל אחד מאיתנו יצביע למי שבאמת יוריד את יוקר המחיה. אנחנו, כאזרחים, חייבים לקחת אחריות".