מיזם לטיפול בתופעה של הזנחת ילדים ובני נוער במשפחותיהם מסיים ניסוי מוצלח שנמשך ארבע שנים בקרב מאות משפחות שילדיהן ניצלו מהידרדרות, והופך לתוכנית טיפול ושיקום של משרד העבודה והרווחה וקרן רש”י, בעלות של 15 מיליון שקל בשנה.
 
הזנחה של ילדים ובני נוער היא צורת הפגיעה הנפוצה ביותר בקרב ילדים, ויש לה השלכות חמורות על התפתחותם ותפקודם כאנשים בוגרים. בשנת 2017 דווח למחלקות הרווחה ברחבי הארץ על 46,778 מקרים של הזנחה, כשרובם (32.9%) היו על הזנחת קטינים והשאר על התעללות פיזית (25%), התעללות מינית (13%) וניסיונות אובדניים של קטינים (2.1%). 
 
תופעת ההזנחה מוגדרת כחוסר יכולת מתמשך של ההורים לספק את צורכי ילדיהם במגוון תחומי חיים, פיזיים ורגשיים, באופן העלול להוביל לפגיעה בעתידם ובהתפתחותם. אחד המאפיינים המשמעותיים להבחנה בין הזנחה לבין התעללות בילדים, הוא היעדר כוונת הזדון של ההורים, ולעתים אף חוסר מודעות מוחלט לפגיעה בילדיהם.
 
בארבע השנים האחרונות מובילים משרד העבודה והרווחה, קרן רש”י והמוסד לביטוח לאומי מיזם ניסיוני להתמודדות עם מצבי הזנחה של ילדים, בני נוער ומשפחותיהם בשם “תוכנית מפגש”. המיזם מבוסס על ליווי פרטני, אישי וצמוד של משפחות שילדיהן נמצאים במצבים שונים של הזנחה. זאת, מתוך רצון להעניק מענה ייחודי ומובחן לתופעת ההזנחה ולהרחיב את היקפי הטיפול בה.
 
במהלך שנות התוכנית הניסיונית, היא פעלה ב־12 יישובים ברחבי הארץ מכל המגזרים, מה שאפשר להוגי התוכנית ללמוד על היבטים תרבותיים וקהילתיים בהתמודדות עם התופעה. במסגרת התוכנית טופלו 440 משפחות, בהן 1,450 ילדים, כשלכל אחת מהמשפחות הותאמה תוכנית טיפולית. התוכנית והמענים השונים סייעו לצמצום גורמי הסיכון והיקפי ההזנחה וחומרתה, והתוצאות המעודדות הביאו את שר העבודה והרווחה חיים כץ לאשר בשבוע שעבר כי בשנה הבאה תורחב התוכנית לשישה יישובים נוספים ותהפוך לחלק ממדיניות המשרד בטיפול בילדים שנמצאים במצבי הזנחה.
 
י’, נשואה ואם לשניים, שמשפחתה השתתפה בתוכנית, מספרת: “סבלתי ממשקל יתר ולא עבדתי במשך שש שנים. לא יצאתי מהבית, לא טיפחתי את עצמי והייתי בדיכאון. בעלי עבד בעבודות מזדמנות ותקופות ארוכות לא עבד כלל. יש לנו שני ילדים, שלשניהם יש בעיות רגשיות והתנהגויות קשות, ולא הבנו את זה בהתחלה, פשוט חשבנו שהילדים שלנו משתוללים ואי אפשר להשתלט עליהם. 
 
“לאורך תקופה ארוכה היו כל הזמן מריבות בבית עם הילדים וגם ביני לבין בעלי. עד כדי כך שיום אחד השכנים הזמינו משטרה. השוטר הגיע וראה את הבית ואותי במצב מוזנח, והעביר דוח לרווחה. כמה ימים לאחר מכן הגיעה עובדת סוציאלית, וכשראתה שאנחנו לא מתעללים בילדים, היא הציעה לנו להיכנס לתוכנית טיפול ושיקום לכל המשפחה”.
 
י’ מדגישה: “בהתחלה הסתייגנו, כי תמיד יש את הפחד שייקחו את הילדים, אבל לאט־לאט שיתפנו פעולה. זה התחיל בטיפולים רגשיים ופסיכולוגיים לילדים. לקחנו אותם לאבחון. לאחד הילדים היה עיכוב שפתי והתפתחותי, והשני אובחן עם הפרעות קשב וריכוז. במקביל, העובדת הסוציאלית עזרה לבעלי למצוא עבודה. הוא היה חובש בצבא, אז שלחו אותו לקורס חובשים במד”א, שם גם עבד תקופה. 
 
“אני עברתי טיפולים פסיכולוגיים ולמדתי להאמין בעצמי. בנוסף, קיבלנו גם הדרכת הורים איך לתפקד בבית. אחרי שלוש שנים של פגישות שבועיות, התחלתי לראות את השינוי במשפחה. עשיתי ניתוח לקיצור קיבה, הורדתי 80 קילו ממשקלי, והיום שנינו עובדים, הילדים בבית ספר, הבית נקי ויש אוכל. התוכנית הזאת ממש הצילה לנו את החיים. אני מאמינה שלא ניפול ממנה”. 
 
תוכנית “מפגש” לוותה גם במחקר הערכה, שהעלה כי מרבית המשפחות הראו שיפור מובהק במדדי ההזנחה וביכולת לספק את צורכי ילדיהם בחמישה תחומי חיים (פיזי, רגשי, רפואי, חינוכי ופיקוח). לדברי השר כץ, “בשנים האחרונות הובלנו מדיניות של השקעה בשיקום התא המשפחתי, כחלופה להוצאת ילדים מהבית. זאת הדרך הטובה ביותר לטיפול שורשי בעוני בין־דורי, שמעניקה הזדמנות אמיתית לילדים ולהורים לקבל את הכלים שחסרים להם לחיים נורמטיביים”.
 
מיכל כהן, מנכ”לית קרן רש”י, מדגישה: “ילדים ונוער במצבי הזנחה הם שקופים לסביבתם. קשה להבחין שילד לא ממש שבע, שאינו זוכה לחיבוק או שאינו ישן טוב בלילה. מול הקושי לראות, לאבחן ולהגדיר, עולה צורך בפעולה חברתית מעמיקה, שתביא לשינוי גורלם של אלפי ילדים, כדי שיקבלו סיכוי אמיתי למימוש הפוטנציאל האישי שלהם, לצמצום פערים ולמוביליות חברתית להם ולצאצאיהם”.  

שר העבודה והרווחה, חיים כץ (הליכוד), אומר למעריב: "בשנים האחרונות הובלנו מדיניות של השקעה בשיקום התא המשפחתי כחלופה להוצאת ילדים מהבית. זאת הדרך הטובה ביותר לטיפול שורשי בעוני בין דורי, שמעניקה הזדמנות אמיתית לילדים ולהורים לקבל את הכלים שחסרים להם לחיים נורמטיביים"