נאנקים תחת יוקר המחיה? אתם לא לבד. "ממשלות צריכות לעשות יותר כדי לתמוך במשקי בית מהמעמד הבינוני, הנאבקים לשמור על אורח החיים שלהם, שכן ההכנסה הקבועה שלהם אינה עומדת בקצב העלויות העולות של דיור וחינוך". כך נפתח המבוא לדוח מיוחד של ארגון המדינות המפותחות OECD. מומחי הארגון מתריעים: "המעמד הבינוני הצטמק במרבית מדינות העולם המפותח, משום שקשה יותר לדורות הצעירים לעמוד בסטנדרט רמת החיים שלו".
אחת התופעות הכואבות בישראל היא התרחבות "שולי העוני" - אותה אוכלוסייה שהביטוח הלאומי אמד בדוח האחרון ב־38% מאזרחי ישראל השרויים מתחת ל"קו העוני" (21% מאזרחי ישראל) או בסיכון לעוני (17%).להבדיל מהממוצע במדינות המפותחות שבהן מעמד הביניים הוא שני שלישים מהאוכלוסייה, בישראל הוא מהווה רק 53%.
בארגון פתחון לב, המקיים מבצע התרמה שנתי לקראת פסח, מדגישים כי לשולי העוני מגיעים דווקא אנשים בגיל העבודה שנקלעו למצוקה כלכלית, בעיקר בשל טרגדיות חיים שאילצו אותם להפסיק לעבוד - מחלה, תאונה או הצורך לטפל בילד או קרוב משפחה חולה או סיעודי. "לאורך השנים האחרונות אנו עדים להצטרפות של כ־500 משפחות חדשות כל שנה אל מעגל מקבלי הסיוע שלנו", אומרים בפתחון לב.
באחד ממרכזי הסיוע של הארגון פגשנו את א', בת 45 ממרכז הארץ המגדלת ילד בן 10 עם תסמונת אספרגר במסגרת חינוך מיוחד. "אבא שלו עזב לפני כחמש שנים וגם שתי הבנות שלי לא יכולות לסייע. האחת משרתת בצבא והשנייה מגדלת ילד בעצמה. אני מתמודדת עם קשיים כלכליים במקביל לבעיות בגב. נאלצתי להפסיק לעבוד. לשכת הרווחה הפנתה אותי לפתחון לב לקבל סיוע במזון ובמוצרי צריכה, כי לא הייתה לי ברירה אחרת".
מקרה אחר הוא זה של מ', בן 51 המתגורר במרכז הארץ, שעבד בעבר כקונדיטור. "אני חולה במחלת לב, נעזר בקוצב לב ולא יכול להמשיך לעבוד. פוטרתי לאחר שהתעלפתי כמה פעמים בזמן העבודה". מ' לא הקים משפחה, והעובדה שאינו יכול לעבוד דרדרה את מצבו הכלכלי עד כדי פנייה לעזרת שירותי הרווחה.
אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, אמר ל"מעריב": "אנחנו עדים להתרחבות שכבת העניים בישראל ולצמצומו של מעמד הביניים. בכל שנה מתווספים לנו מקבלי סיוע, משפחות שלפתע גילו איך הפכו לחלק מהסטטיסטיקה. בשנים האחרונות אנו עדים למשפחות שבהן ההורים עובדים ולא מצליחים לפרנס את המשפחה ומוצאים את עצמם כורעים תחת הנטל. גם הם מגיעים אלינו למרכזי הסיוע 'ברגע האחרון' לפני החג. הם לא יפנו לרווחה למרות כל הקושי שבו הם נתקלים".
כהן מדגיש: "המציאות העצובה הזו היא חלק מרכזי מהיומיום של ישראלים רבים, בין היתר כי הממשלה לא לוקחת צד. היא לא אומרת מפורשות שתטפל במעגל הבלתי נגמר של העוני".
תופעת הקשישים שעבדו כל חייהם ועם הפרישה לגמלאות מוצאים עצמם מתדרדרים לעוני, היא תופעה שמביישת את ישראל שבה חמישית מהאוכלוסייה המבוגרת חיה מתחת לקו העוני. את אלה מהם שאיבדו את הבושה בשביל פת לחם ומסוגלים להגיע לאחד מ־12 בתי התמחוי בישראל בהם תומכת "הקרן לידידות", פגשנו בבית התמחוי "לשובע" בכרמיאל.
בכל יום מחולקות כ־7,700 מנות בבתי התמחוי הללו בתקציב כולל של 1.4 מיליון דולרים בשנה, כולם מכספי תרומות שמגייסת הקרן ולא מתקציב המדינה. מרבית הסועדים שאנחנו פוגשים הם קשישים שלא היו אמורים להגיע למצב נזקקות כה קשה.
נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין, אמרה ל"מעריב": "העוני והבדידות שבהם חיים עשרות אלפי קשישים זו אחת העוולות הקשות של המדינה והחברה. במשך שנים הנושא אינו מטופל ברצינות מספקת על ידי אף ממשלה וגם בבחירות האחרונות הקשישים נדחקו לשולי השיח".