"רצינו לרוץ לכנסת כבר בבחירות הקודמות, אבל בגלל כל מיני סיבות פרוצדורליות לא הצלחנו", אומרת א', אחת מנשותיו של ד', מנהיג הכת שהורשע ב־2013 בהתעללות והחזקת נשים בתנאי עבדות ונשלח ל־26 שנים בכלא. "כששמענו שנקבעו בחירות חדשות, החלטנו שאנחנו חייבות לרוץ. אנחנו חייבות את זה לעם שלנו. בעקבות מה שעברנו, נילחם בשביל נשים, גברים, בשביל כל מי שחווה עוולה, כל מי שלא מקבל את הזכויות שלו בתור אזרח".
גם הרשעתו של ד', שבימים אלה מרצה את מאסרו, לא מונעת מארבע מתוך שש נשותיו להמשיך לתמוך בו. ביום רביעי האחרון הן הגישו בקשה לרישום מפלגתן "קמ"ה" - קידום מעמד הפרט. "לא אכפת לנו מה אנשים יחשבו עלינו", אומרת א'. "יש לנו מחויבות, אנחנו חושבות מה נכון למצב הקשה שמתרחש במדינתנו. יש לנו כבר אלפי תומכים. אנחנו מפלגה שקמה מתוך העם, מתוך מה שחווינו מהמשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט. על בשרנו ראינו איך הגורמים האלה מתנהלים. איך אזרח חסר כל יכולת צריך להילחם מול גופים עוצמתיים. מלכתחילה אין לאדם סיכוי. אנחנו נשים דתיות, מאמינות. אנחנו מבקשות מהשם יתברך שתהיה לנו הזכות להביא שינוי, כדי שיהיו לאדם הזכויות שלו".
א', 37, הכירה את ד' כשהייתה בת 19 והפכה לאשתו השלישית שחיה עם נשותיו האחרות. "מגיל מאוד צעיר חיפשתי מבנה משפחתי אחר", היא מספרת ומבהירה שכבר אחרי החלטת בית המשפט העליון, שדחה את ערעורו של ד', הבינה, לדבריה, שהפתרון היחיד הוא לשנות את החוקים.
"המטרה שלנו היא הגנה על זכויות אדם בסיסיות והגנה על זכות הפרט לחיות במבנה משפחתי על פי בחירתו החופשית", מוסיפה ב', 46, אישה נוספת של ד', שהגיעה מבית דתי־לאומי. "היום אני חסידת ברסלב, מאמינה ברבי נחמן", היא מספרת. "הייתי מורה ומאז שהרסו לנו את החיים, אני נמצאת בפעילות חברתית על מנת להשיב את הצדק והזכויות שלי כאישה לחיות במדינה שלי איך שאני רוצה לחיות, בלי שהמדינה תתערב לי ותיכנס לפרטיות שלי כמו שהם עשו לנו. המפלגה הזו קמה מתוך כך שאנחנו חווינו על בשרנו, וגם דרך סיפורים אחרים הקורים בחברה שלנו, את המצוקות של נשים. מתוך הסבל החלטנו שדי לעיוות הדין, די להיכנס לחיים של אנשים ולהחליט בשבילם בתור אנשים בוגרים איך הם צריכים לחיות את חייהם".
אחת הנשים הנוספות היא ג', 35, שהגיעה מבית חילוני, למדה בחינוך קיבוצי ולפני עשור חזרה בתשובה. כשהיא הגיעה לביתו של ד', כבר היו שם חמש נשים. "התחלנו להפיק הצגות, הפכנו להיות תיאטרון נודד, ועם הזמן, באופן טבעי, מצאתי את הבית שלי והמשפחה שלי", היא מספרת. "לפני כן לא האמנתי בנישואים, לא רציתי להתחתן, וצורת החיים הזאת התאימה לי. מאוד אהבתי אותו ואני עדיין אוהבת. הכרתי חברות, נשים מדהימות, בחרתי אותן כחברות לחיים ואותו כבן זוג. לא הפריע לי שהיו נשים נוספות, להפך. אנחנו משלימות אחת את השנייה".
"זה לא שהוא החל לחפש נשים", מבהירה מ', 54. "זו דרך החיים שאנחנו החלטנו עליה. הנשים האלה הן חברות שלי. החלטנו על כך יחד".
"בוודאי שיש קנאה"
כיום ארבע הנשים גרות יחד בירושלים. "ד' היה נשוי לאשתו הראשונה, ואנחנו כולנו הצטרפנו כידועות בציבור, כחברות לחיים", מספרת ב'. "כל אחת הצטרפה בזמן שלה, בבחירה שלה. הקמנו את הבית הזה מיוזמתנו. אנחנו לא משפחה פוליגמית. החברות בינינו כל כך חזקה שחיינו יחד איתו כבן זוג, כחבר, כשותף לחיים. כולנו מאוד אוהבות אחת את השנייה ואוהבות גם אותו".
לא קינאתן זו בזו?
ב': "בוודאי שהייתה קנאה, ויש קנאה. אנחנו בני אדם ולא מלאכים. זה כמו שיש קנאה בין אחים או חברות, אבל אפשר להתמודד איתה. מצאנו דרכים להתמודד עם הקנאה, בעזרת פתיחות, בעזרת היכולת לדבר על הדברים. גילינו שכשמדברים וצוחקים על הדברים, זה שם אותם בפרופורציות אחרות".
לא כאב לך שהאיש שאת אוהבת נמצא גם עם אחרות?
ב': "הפוך, זה מוסיף הרבה טעם. תחרות מוסיפה עניין, וככה גם חיי המין לא משעממים. כל אחת הייתה מקיימת יחסי מין בתורה, לפי איך שהסתדרנו בינינו. אנחנו לא עוברים על ההלכה היהודית. בדקנו קודם את כל הדברים על פי ההלכה היהודית. אנחנו אנשים דתיים, ומתוך כך גם מאמינים שהתורה נתנה לכל אחד זכות חופשית, ואין זכות למדינה לקחת את הבחירה החופשית של בן אדם להחליט על חייו".
הגבר שאתן אוהבות הורשע בעבירות מאוד קשות.
ב': "לא היה ולא נברא. הוא לא התעלל בנו. פשוט תפרו לו תיק. השופטים החליטו שזה פטרנליזם רך ושלנו כנשים אין רצון משלנו. אישה היא דבר נחות בעיניהם. לכן אנחנו גם רוצות להילחם על זכויות נשים ועל זכותו של כל אזרח לחיות את חייו בלי שהמדינה תהרוס אותם. הגיעו אלינו חוקרי חופש דת מהרבה ארצות. כל אחד מהם הגיע למסקנה שהגבר שלנו הוא השעיר לעזאזל של החברה הישראלית. שהחברה הישראלית נכנסה לפאניקה מוסרית".
ג': "ראו בנו נשים מוכות, כשאנחנו בכלל לא כאלה. בחרנו בדרך חיים מסוימת ועל מנת לפסול את אורח החיים שלנו תפרו עלילות שווא ושקר, ובמשך שנים לא נתנו לקול שלנו להישמע. אנחנו מתוך הסיפור שלנו רוצות להילחם על זכויות אדם. יש פה שלילה גורפת של זכויות אדם, פסילה של זכות אנושית מינימלית".
אתן בעצם מתכחשות להחלטת בית המשפט.
ג': "בגלל עיוות הדין שנתקלנו בו, אין דרך טובה יותר להילחם במצב מאשר שינוי חקיקה. שלא יקרה לנשים נוספות מה שקרה לנו. שאזרחים נוספים לא יעברו מה שאנחנו עברנו. אם לא היינו חזקות ביחד בהתמודדות הזאת, היינו נשברות".
מ': "ממש לא הייתי אישה כזאת שהתעללו בה. זה אבסורד. למה אנחנו צריכות לשקר? אנחנו אמיתיות. פשוט הרסו לנו את החיים. היו לנו חיים מאושרים, המשפחה הייתה מאושרת. הרסו לנו את הבית, את כל האושר. בעלי אף פעם לא פגע. ברוך השם, אני אוהבת אותו. בגלל שבחרנו בסגנון חיים שאנחנו לא מוותרות עליו, אנחנו מרגישות כמו בצפון קוריאה".
ראיתן אותו מאז הרשעתו?
ב': "לא נותנים לנו לראות אותו. גם לא התייחדנו איתו במהלך השנים האלה. חיינו מלכתחילה בכמה בתים נפרדים. אחרי פירוק המשפחה סגרו לנו את הבתים. נאבקנו בשיניים כדי להשיג את הביחד שלנו. אנחנו אוהבות מאוד אחת את השנייה. אנחנו הרוח החיה מאחורי כל המבנה הזה של המשפחה, ההרכב הזה. זה לא כמו שמנסים להראות כאילו הוא זה שיצר סביבו קבוצה של נשים. הוא לא יצר קבוצה, הוא מעולם לא חשב שיש לו כוחות על־טבעיים. זה קשר של אהבה, ואין זכות לאף בן אדם להתערב באהבה בין אנשים בוגרים".
אתגר לחיים
לדברי ג', כיום ארבע הנשים מתפרנסות מהעברת הרצאות על סיפורן. "לקחנו המון הלוואות, חיינו בצורה קשה", היא מתארת. "אנחנו גם מוכרות את הספר על הסיפור שלנו שהוצאנו לפני כמה שנים".
הן כמובן מצפות ליום שבו הוא ישתחרר. "אנחנו נלחמות כדי שיהיה צדק, שהאמת תצא לאור", מספרת ב'. "עכשיו הוא בשנות ה־60 לחייו, ונותרו לו עוד הרבה שנים לשבת. זה גזר דין מוות שגזרו עליו. החליטו שזה תיק דגל חברתי. אנחנו מאמינות שזו צורת חיים שמתאימה לנו, שייתנו לנו לחיות בשקט. אני מאמינה שיש לנו סיכוי להיכנס לכנסת. אני יודעת שאנשים משוועים שיבוא מישהו ויהיה הקול שלהם בכנסת, ואנחנו כאן בשבילם".
ג': "יש לנו המון תמיכה. קיבלנו המון פניות מאזרחים מודאגים שמוכרח להיות פה שינוי. העם לא טיפש. אני בהחלט מאמינה שניבחר ויהיה פה שינוי אמיתי".
מ': "יש סיכוי גדול שנצליח. אני אוהבת לנצח. זה אתגר שלי לחיים. זה בגנים שלי".