הרצח ברמלה: אופיר חסדאי בן ה-40 הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין בעיר. מוקדם יותר היום הותר לפרסום כי החשוד בירי הוא ויקטור קטן בן ה-74. הבוקר הוא מסר את גרסתו לאירוע במהלך חקירתו במשטרה. במהלך החקירה, טען החשוד כי בין הנרצח לבין אשתו של היורה התפתח ויכוח, שגלש לחילופי דחיפות ומהלומות, והוא שלף את האקדח מכיוון שחשש לפגיעה באשתו. עם זאת, החשוד לא הצליח להסביר מדוע לא ירה באוויר, ומדוע ירה פעמיים.
הרב יחיאל אבוחצירא, הרב הראשי של רמלה ספד לחסדאי: "כולנו כואבים, כולנו בצער עמוק. קשה לתאר את הצער והכאב. הכאב לא שייך רק למשפחה ולעיר אלא לכל עם ישראל. כולנו צריכים לזכות באהבת חינם. אם היתה אהבת חינם לא היה המקרה הנורא הזה. העירייה תסייע למשפחה ואני מאחל רפואה שלמה לאשתו החולה של חסדאי".
"אופיר עזב את העבודה כדי לסייע לאשתו. אנחנו צריכים להגביר את אהבת החינם. אנחנו שלושה שבועות לפני ט' באב, חורבן הבית היה בגלל שנאת חינם. עם ישראל שייך לתורה. בואו נחזק את כולנו", הוסיף.
ראש עיריית רמלה מיכאל וידל אמר בהלוויה: "אסון כבד ובלתי נתפס פקד את משפחת חסדאי והעיר רמלה, חסדאי נרצח על רקע ויכוח על חנייה, זה בלתי נתפס. אופיר היה אבא אוהב ומסור שטיפל במסירות אין קץ באשתו ובילדיו. אופיר היה עמוד התווך של המשפחה, האור והשמחה למשפחתו. החלל שנותיר עצום מבטיח לך דקלה שנעשה הכל לתמוך במשפחה עם משרד הרווחה וביטוח לאומי. אופיר ניחן בנתינה ענקית ובאהבת חינם וכולם הבטיחו לתת כתף למען המשפחה. לא נעזוב אתכם".
השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל ספדה לחסדאי: "בשם ממשלת ישראל - דקלה היקרה לא נעזוב אותך, נדאג לכל מחסורכם. ראש הממשלה ורעייתו ביקשו למסור את תנחומיהם והזעזוע העמוק שלהם. הדבר הנורא קרה בגלל ויכוח על חנייה. אופיר לקח עליו את עול המשפחה בעוז ובגבורה, מדינה שלמה נותרה המומה - האם חיי אדם הפקר? עלינו לעשות הכל למען אהבת חינם, אנו לוקחים אחריות לסייע למשפחה. מחמם את הלב היה לראות את ההירתמות של עם ישראל. תפקידנו להפוך את שנאת החינם לאהבת חינם".
אשתו של חסדאי, דקלה: "אהבה שלי. לקחו לי את האהוב שלי. היית אבא לתפארת. הכל נגמר. אהבה שלי, תשמור עליי מלמעלה, תן לי כוח לגדל לבד את הבנות". אחותו ספדה לו: "היה לך לב שרצה לעשות רק טוב, היית המלאך ששומר על המשפחה. נגן על הבנות לא דמיינתי שככה אפרד ממך". גיסתו של חסדאי: "איך אפשר להיפרד ממך? אני מתקשה לכתוב עליך בלשון עבר. אתה, שטיפלת בילדיי במסירות רבה. תמיד סמכתי עליך. אהבת אותם אהבה אמיתית ואחרי שש שנים, כשזכית לילד משלך היית מאושר. עזבת הכל כדי לעזור לאשתך והבנות".