לאחר השיבושים החמורים בנמל התעופה בן גוריון, בהם עוכבו 33 טיסות בעקבות תקלה במערכת מיון המזוודות בשדה, התראיין היום (שני) עורך הדין אורי אדלשטיין לענת דוידוב ב103FM והתייחס למקרה ולמשמעויות המשפטיות: "יש חוק שירותי תעופה שמטיל על חברות התעופה אחריות לפצות או לסייע בכמה מקרים: במקרה של ביטול טיסה, טיסה שלא יצאה או יצאה באיחור מעל שמונה שעות, במקרה כזה הנוסע זכאי להשבת התמורה".





זה לא המקרה שלנו אנחנו במקרה אחר.
"לפי החוק יש גם פיצוי מוגבל שלא כולל פיצוי כספי, גם על טיסות שיוצאות באיחור. אם זה מעל שעתיים אז תקבלו מזון ומשקאות, ואם זה מעל חמש שעות אז התנאים שונים כמו סיוע במימון מלון והסעות למלון. לגבי פיצוי כספי נוסף מעבר להשבת המצב לקדמותו – אם חברת התעופה עשתה הכול על מנת להימנע מכך היא לא חבה בפיצוי. ונשאלת השאלה, אם יש חובה על רשות שדות התעופה. בעניין הנוכחי, הפרטים לגבי מערכת מיון הכבודה במקרה שלנו, אולי ראוי שהעובדות יהיו ברורות יותר אם היא נהגה כמו שמצופה כדי להימנע מהתקלה".


יכולה להיות גם תקלת סייבר.  
"בדיני נזיקין, אם אין אחריות או אשמה של רשות שדות התעופה ואי אפשר היה למנוע את התקלה, אז אין מי שיפצה את הנוסעים".
 
אפשר תביעה ייצוגית.
"גם בייצוגית צריך אשם. אם יש אשם אז זה יכול להתאים לגבי הנוסעים שניזוקו. חוק שירותי תעופה שמטפל באיחורי טיסות לא עוסק בסיטואציה שהטיסה יצאה ללא המזוודה. אפשר לתבוע את סוג הנזק הזה, אבל זה לא פיצוי אוטומטי".
 
נתקלת בביטולים או תקלה שהנוסע קיבל פיצוי?
"יש פסקי דין רבים שמטפלים בנושא של פיצוי מכוח החוק". 
 
יש כוח עליון גם במקרה הזה?
"כן. במקרה כזה חברת התעופה טוענת שלא היה ביכולתה למנוע את העיכוב גם אם הייתה נוהגת בכל האמצעים. כוח עליון רלוונטי רק למרכיב הפיצוי הכספי הנוסף. לגבי הפיצויים של הסעה למלון, הלנה והשבת מחיר הכרטיס, החריג של כוח עליון לא חל על אותם אלמנטים".