למרות קיומו בישראל של מתקן אחד בלבד מסוגו, בית נועם, לטיפול שיקומי בגברים הנוהגים באלימות זוגית ומחסור במסגרות ובתכניות נוספות מסוגו, משרד העבודה והרווחה שאיבד ברצח הנורא בסוף השבוע במוצא את אחת החיילות שלו, עובדת סוציאלית מוכשרת ומסורה בדמותה של מיכל סלה המנוחה, מפיץ היום (ראשון) כתב הגנה על חלקו במניעת רצח מיותר של נשים בידי בני זוגן או קרובי משפחתן בדמות דוח של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד. למרות היעדרה של תכנית אב ממשלתית בין משרדית לטיפול בתופעה, תכנית שכבר אושרה בממשלה לפני שנתיים אך מעולם לא תוקצבה ולא יצאה אל הפועל, משרד הרווחה מצידו מציג את הפעולות שכן נעשות בתחום אחריותו בנדון.
מהדוח עולה כי במהלך 2018 טופלו 2,478 גברים אלימים ו-6,488 נשים נפגעות אלימות טופלו ב-113 מרכזים למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה ברחבי הארץ. מנתוני שירות המבחן של המשרד עולה כי במהלך השנה שעברה הפנתה מערכת אכיפת החוק לא פחות מ-2,325 גברים שהיו מעורבים במעשי אלימות כלפי בנות זוגן לבניית תכנית שיקום. בשנת 2018 הוסיף משרד הרווחה שני מסלולי טיפול נוספים לגברים אלימים: מסלול ערב – לגברים ברמת סיכון נמוכה, ומסלול בוגרים – מיועד לבוגרי מסגרות אינטנסיביות שממשיכים להיות מלווים על ידי גורמים קהילתיים. רק 95 גברים שמוגדרים ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר טופלו במרכזי יום ובהוסטלים. ורק 17 מתוכם שהו בהוסטלים שהייה מלאה.
במהלך 2018 התקבלו במוקד 118 של המשרד 1,219 פניות של נשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן. כאשר בין השנים 2014-2018 חלה עלייה של 160% במספר הפניות. משרד הרווחה מצידו ובאמצעיו הדלים משקיע כל העת בפיתוח תכניות ועיבוי התקנים להתמודדות עם התופעה המתרחבת של אלימות במשפחה, אבל דומה שהמשרד לבדו לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לטיפול שורש בתופעה בלי מימושה של התכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה שהממשלה מעכבת כאמור מזה כשנתיים. בשנתיים האחרונות הקצה המשרד 180 תקנים חדשים של עובדים סוציאליים למאבק בתופעת האלימות במשפחה מתוכם 60 לטיפול בגברים אלימים, 68 לטיפול בילדים חשופים לאלימות ו-50 תקנים נוספים לטיפול בתופעת האלימות כנגד אזרחים ותיקים. במשרד פועלים להגדלת כוח אדם ייעודי לטיפול בגברים כחלק מתפיסה מערכתית לטיפול באלימות במשפחה ומציינים כי טיפול ייעודי לילדים החשופים לאלימות הוא קריטי למניעת אלימות עתידית.
מאז 2004 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן, כאשר רק 50% מהן היו מוכרות לרווחה, אך לא בהכרח בתקופה שקדמה לרצח או על רקע תלונות על אלימות במשפחה. "המשתנים המרכזיים שחוזרים על עצמם במקרי רצח על ידי בן הזוג הם פרידה, גירושין וסכסוך מתמשך לאחר הגירושין וקושי להשלים עם הפרידה. כמו כן ישנם מקרי רצח שבוצעו על רקע מאבקי רכוש, משמורת והסדרי ראייה הקשורים לילדים המשותפים. משתנה נוסף הוא ערעור במעמדו של הגבר, בריאות הנפש ובריאות כללית ועוד" אומרת עו"ס איילה מאיר, ראש אגף בכיר משפחה וילד בקהילה במשרד הרווחה ומוסיפה: "ככל שאנו מנגישים שירותים, ומפתחים מענים בשיתוף פעולה חיוני עם מערכות ומשרדים נוספים, אנו רואים את עלייה בכמות הפניות לסיוע. אלימות במשפחה הינה אחת התופעות החברתיות החמורות וכרוכים בה קושי רב לפנות ולדווח, סודיות ובושה ולעתים אף חוסר מודעות לחומרת הבעיה. מאידך ההוכחות בשדה המקצועי מוכיחות כי הפנייה לקבלת סיוע מסייעת ביציאה ממעגל האלימות הן לנפגעים והן לפוגעים".