"זה שוק גדול, דבר שלא נתפס, אנחנו לא מעכלים. נחשון נהרג בתאונת דרכים ממש כמו אחיו הבכור. עכשיו כולנו מפורקים", אומר רודד גרוס, אחיו של נחשון ז"ל. נחשון נהרג ביום ראשון בתאונת דרכים בכביש 90 לאחר שחזר מאזכרה לאחיו, כרמל ז"ל, שנהרג אף הוא בתאונת דרכים, לפני 17 שנה.
שוחחתי עם רודד שעות ספורות לפני הלוויה שהתקיימה אתמול בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל. המשפחה יושבת שבעה בקיבוץ ומתקשה לעכל את הטרגדיה הכפולה שפקדה אותה.
הם היו ארבעה אחים: כרמל הבכור ואחריו רודד, מתן ונחשון. רודד, 46, מתגורר כיום עם משפחתו במושב עין יהב שבערבה. בנובמבר 2002 פקדה את המשפחה הטרגדיה הראשונה. "כרמל, בן 33 במותו, היה רווק. עבד בחברת שמירה. הייתה לו חברה שבע שנים, היו להם גם תכניות להתחתן", מספר רודד. "פגעה בו מכונית בנתיבי איילון, במחלף קיבוץ גלויות. כרמל יצא מהרכב שלו לבדוק תקלה בעגלה הנגררת ואז נכנס בו רכב ומחץ אותו, בין המכונית לעגלה. אני ומתן היינו באותו זמן בטיול בפרו. לקח כמה ימים לאתר אותנו כדי להודיע לנו. זה היה שוק גדול מאוד בשבילנו. זעזוע עבור כל המשפחה. אמי יהודית, כיום בת 73, עבדה במתפרת הקיבוץ. אבי, יאיר ז"ל, היה פקח בנייה. אבא נפטר מדום לב בשנת 2007. לא הצליח לסחוב את האבל הזה".
רודד מספר שבין כל ארבעת האחים היה קשר טוב. "היינו מגובשים, חברים טובים", הוא אומר. "אחרי מותו של כרמל, מתן נסע לארצות הברית ואני ונחשון נשארנו בארץ. ההורים לקחו את זה קשה מאוד, אבל לאט ־לאט כל אחד מצא את הכיוון שלו. פעם בשנה היינו עושים אזכרה לכרמל. כולם היו מגיעים לאמא לקיבוץ". גם ביום שישי האחרון הייתה אזכרה לכרמל בביתה של אם המשפחה. ציינו שם את השנה ה־17 למותו של האח הבכור. "כולנו היינו שם", מספר רודד. "אנחנו נסענו בשבת אחר הצהריים חזרה הביתה. נחשון נסע ביום ראשון בבוקר, ואז קרתה התאונה".
כביש הדמים.
נחשון, רווק בן 35, התגורר ועבד באילת כמנהל מזון ומשקאות באחד המלונות בעיר. הוא נהרג בהתנגשות בין שני כלי רכב בכביש 90, בין צומת מנוחה לצומת פארן שבערבה. בתאונה נפצעו גם קשיש בן 82 באורח קשה ואישה בת 73 באורח בינוני עד קשה. "המשטרה הגיעה לאח שלי מתן, שמתגורר בקיבוץ דורות, ובישרה לו על התאונה. מתן הודיע לנו", מספר רודד. "אמרו לנו שזו הייתה תאונה חזיתית. אנחנו לא יודעים יותר פרטים. נחשון היה בדרך הביתה, היה שעה מהבית. גם אני נוסע הרבה בכביש הזה. התשתיות בו על הפנים".
אתה זוכר את שיחתכם האחרונה?
"נחשון מאוד אהב את העבודה שלו. דיברנו על עבודה. כשהיינו יורדים עם הילדים לאילת היינו פוגשים אותו, הולכים יחד לים. מאוד קשה לנו עכשיו להתמודד עם העצב. אמא שלנו לגמרי מפורקת. זה גורל אכזר".
למה זה קרה?
"אף אחד כאן לא מסוגל להכיל דבר כזה", מוסיפה דודתם של האחים, אחותה של אם המשפחה, שביקשה לא להיחשף בשמה. "זה פשוט בלתי נתפס שדבר כזה קורה לאותה משפחה פעמיים, ועוד באותו אופן. אני לא יודעת אם יש אפילו מילים שיכולות לתאר את התחושה של אמו ושל כל בני המשפחה".
אף על פי שחלפו שנים רבות, הדודה עדיין זוכרת את היום שבו נהרג האחיין הבכור. "לכרמל הייתה אז חברה", היא משחזרת. "היא ביקשה שנלך יחד עם השוטרים להודיע למזכיר הקיבוץ. נכנסנו ביחד לבשר להורים שלי, הסבא והסבתא, שעוד היו בחיים. התחלקנו לשני צוותים. אני הודעתי להורים שלי ונציג המשק והשוטרים הודיעו להוריו של כרמל. המשפחה, ובעיקר האמא יהודית, לא השתקמו עד היום מהאסון. גם לאבא היה מאוד קשה להשתקם. אני לא חושבת שאפשר לקום מאסון כזה".
היית באזכרה של כרמל בשישי האחרון?
"כל שנה כולנו פה. ביום שישי כל המשפחה הייתה יחד. נחשון נשאר בקיבוץ וביום ראשון בשבע וחצי בבוקר נפרד מאמא שלו וזהו. אשתו של רודד הודיעה לי על האסון. זה בלתי נתפס, אי אפשר לקלוט את זה אפילו". אבל כבד שורר השבוע בקיבוץ גבת. "הרבה מאוד חברי משק נכנסים כל הזמן לביתה של האם", מספרת הדודה. "מנהל הקהילה שבקיבוץ כל הזמן מגיע, יש ועדת אבלות שעוזרת בכל מה שצריך. זאת קהילה מאוד מחבקת ותומכת. אני לא יודעת איך המשפחה תתרומם מחדש. פשוט לא יודעת איך עושים את זה. כל הזמן שואלים את השאלה: 'למה זה קרה?'. מה הסיכוי שבמשפחה אחת תקרה בדיוק אותה טרגדיה פעמיים, ועוד ביום שבו נחשון חזר מהאזכרה. איזה גורל זה? צריך לעשות משהו עם תאונות הדרכים. כביש 90 הוא כביש דמים. אולי מישהו יתעורר ויעשה עם זה משהו. שיחשבו מה קורה למשפחה אחרי כזה אסון".
מנתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלמ"ס, עולה כי מתחילת שנת 2019 נהרגו 12 בני אדם, כולל נחשון גרוס, בתאונות דרכים בכביש 90. כמו כן, יותר מ־200 בני אדם נפגעו ביותר מ־75 תאונות דרכים שאירעו מתחילת השנה בכביש זה. "כביש 90 ממשיך לגבות קורבנות ואף על פי שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים הבטיח שהתשתית בכביש תשופר, עדיין לא נעשה דבר", אומר מנכ"ל עמותת אור ירוק ארז קיטה.
"כביש 90 ממשיך לסכן את משתמשי הדרך שנוסעים בו, בעיקר לאחר סגירת שדה דב, שעשויה להעלות את מספר כלי הרכב שנוסעים בו בכל יום. הגיע הזמן להפוך את כביש הדמים הזה לכביש בטוח. ההפקרות בכביש הזה היא בלתי נתפסת. מזמן היו חייבים לשפר את התשתית שם כדי שתהיה סלחנית לטעויות הנהגים. הכביש חייב להיות בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון עם הפרדה קשיחה שתמנע תאונות חזיתיות".