"טראומה היא לא סיפור אישי, אלא משפחתי, קהילתי ולאומי"

מוקד הסיוע של עמותת נט"ל קולט מאות פניות ביום מאז החלה המתיחות הביטחונית בעורף. מהורים, דרך קשישים ועד חיילי מילואים הלומי קרב - כולם מבקשים עצה ואוזן קשבת. לדברי דליה יוסף, מנהלת קו הסיוע, שהקימה את מרכז החוסן בשדרות, "המתנדבים התגייסו בצורה מרשימה, והם החוליה הראשונה שממפה את המצוקות. במקביל, אנחנו בקשר עם כל הרשויות, ובמידת הצורך מקשרים את הפונים לגורמים רלוונטיים בקהילה, או מציעים להם המשך טיפול. רוב הפונים מסכימים".
 

לדבריה, "בכל פעם שסף המתיחות הביטחונית בארץ עולה, אנחנו מבינים שמדובר בעוד פרק בסיפור המתמשך של הטראומה הלאומית, שאיתה מתמודד הציבור הישראלי. לא מדובר רק באוכלוסייה למודת הניסיון בקווי העימות, אלא בקהלים גדולים בכלל האוכלוסייה, שסף החרדה שלהם עולה בכל סיבוב לחימה ומעורר גם את הדי האירועים הקודמים". 
 

יוסף, מנהלת קו הסיוע של עמותת נט"ל, הגוף הוותיק והמקצועי בישראל לטיפול בנפגעי טראומה על רקע לאומי, מספרת על מאות פניות שמגיעות בשתי היממות האחרונות לקו. לדבריה, כ־60% מהן של תושבי הדרום מאשדוד ודרומה, אבל כ־40% מתושבים במרכז. כ־20 מתנדבים בכל משמרת, כולם עברו מיונים קפדניים והכשרות ארוכות לפני שהתחייבו להעניק סיוע בעתות חירום. חלקם על חשבון שעות הפנאי אחרי העבודה. ביניהם סטודנטים וגמלאים. 

יוסף מכירה היטב את קו העימות בגבול רצועת עזה. היא נולדה וגדלה בשדרות והייתה ממקימות מרכז החוסן הראשון בישראל, שפועל בעיר. כאשר אנחנו משוחחים, בני משפחתה שוהים במרחבים מוגנים בזמן האזעקות. כאם לחייל, היא בעצמה חרדה ומקווה שסבב ההסלמה הנוכחי לא יתדרדר למלחמה.
 

לדברי יוסף, "אזעקה באשדוד יכולה להשפיע גם על ילד ברחובות, שלא חווה כלל אזעקה, כי הוא מרגיש שהעולם הזה לא בטוח עבורו. כי הוא הלך לישון והתעורר למציאות אחרת לגמרי, שבה לא הולכים ללימודים ורצים לממ"ד. זה לא רק סיפור אישי, אלא משפחתי, קהילתי ולאומי, והוא נמשך המון זמן. כך שבימי חירום, שבהם המתנדבים שלנו מתגייסים במתכונת מורחבת, מגיעות פניות רבות של הורים עבור ילדיהם, ובכלל זה ילדים בוגרים, וגם עבור עצמם", אומרת יוסף. 
 

לדבריה, "כמו שמלמדים אותנו במטוס לשים על עצמנו את מסכת החמצן באירוע חירום, ורק אז לשים אותה על פני הילד, כך אנחנו פועלים כדי לתת את הכלים קודם כל להורה עצמו. הקהל שלנו נמצא בכל חלקי הארץ. זה יכול להיות גם חייל משוחרר יוצא צוק איתן שחווה מצוקה. בכל הנוגע לחיילים, אנחנו יודעים שאפשר לחיות עם טראומה ולתפקד, גם אם אי אפשר תמיד לנצח אותה לגמרי".
 

אתמול בבוקר נקלטה בקו פנייה של אם לצעירה בת 19 מאשקלון, שהתמודדה עם תסמיני חרדה. אנשי המקצוע שמלווים את המתנדבים בקו הבינו שמדובר במקרה שמחייב הפנייה למיון, והצעירה הסכימה. "אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם הרשויות בשטח, ממערכת הבריאות דרך מחלקות הרווחה והרשויות המקומיות, ואם אנחנו מזהים שיש מקרה שראוי לטפל בו בזמן אמת, באופן בלתי אמצעי, אז נמליץ על כך. נכוון את הפונה ואף נקשר בינו לבין הגורם הרלוונטי, בטח כשמדובר באדם מבוגר, שחי בגפו או באדם עם מוגבלות". 
 

יוסף מוסיפה ש"במקרים מיוחדים, הניידת שלנו יוצאת לשטח עם אנשי מקצוע ונמצאת בקשר ובתיאום עם הרשויות. כמעט לא נתקלנו בפונים שמסרבים לכך, וזה חלק מההצלחה שלנו - לחבר את רשתות התמיכה והטיפול בקהילה, שאנחנו חלק מהן, אבל לא תחליף שלהן".