החלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי מהשבוע שעבר, שלפיה יש לסמן מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, גרמה ליעקב ברג, המנכ"ל ומבעלי יקב פסגות, להרגיש מסומן. "הרגשתי כמו אותו יהודי שהחליטו לסמן את החנות שלו במגן דוד רק בגלל שהוא יהודי", הוא אומר. "הרגשתי כמו יהודי עם טלאי צהוב".
ב־2016, שנה לאחר החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, עתר ברג לבית המשפט בצרפת בטענה כי מדובר בהחלטה גזענית שאינה חוקית. הוא ניצח בתביעתו. בית המשפט הצרפתי קבע שהנחיית הסימון של מוצרים מיהודה ושומרון נוגדת את החוקה המקומית, אך במקביל העביר את הנושא לדיון המשך בפני בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג.
כאמור, בשבוע שעבר פסק בית הדין כי על כל המדינות החברות באיחוד האירופי לסמן בצורה ברורה את המוצרים שמקור ייצורם הוא בשטחים שסופחו לישראל לאחר ה־4 ביוני 1967. עד כה לא יישמו מרבית המדינות החברות באיחוד את ההנחיה שהתקבלה ב־2015, וכעת משההנחיה קיבלה תוקף משפטי, היא עלולה להיות מיושמת במדינות האיחוד ועשויות להיות לה השלכות רחבות.
בשנים שחלפו מאז שהתקבלה ההחלטה באיחוד האירופי, ניהל משרד החוץ הישראלי מאבק מול מדינות האיחוד בניסיון למנוע את יישומה. אולי בשל כך, במהלך התביעה של יקב פסגות היו מספר גורמים ממשלתיים שחשבו שנכון לטפל בנושא ברמה המדינית ולא המשפטית.
פוליטית, לא גיאוגרפית
ברג הקים את היקב בשנת 2003 ביישוב פסגות שבהרי בנימין, שם הוא מתגורר. "התחלנו עם 3,000 בקבוקים בשנה וכיום אנחנו מייצרים כ־400 אלף בקבוקים בשנה, כאשר כמעט 70% מהם מיועדים ליצוא", הוא מספר. "אנחנו מייצאים כמעט לכל העולם: לארצות הברית, לצפון ודרום אמריקה, לאוסטרליה, להרבה מדינות באירופה וגם למזרח הרחוק".
מה הניע אותך לפתוח במאבק נגד האיחוד האירופי?
"הסיפור הזה התחיל מזמן: כבר לפני כעשור הטיל האיחוד האירופי מס מיוחד על תוצרת מיהודה ושומרון. משום שהוא לא הכיר בשטח הזה כחלק ממדינת ישראל, הסכם הסחר החופשי לא חל על התוצרת שלנו ונדרשנו לשלם מכס גבוה על סחורה שאנחנו מייצאים לאירופה. במידה וזה קורה, ואתה מוכיח שאכן מטילים עליך את המס הזה, מדינת ישראל משלימה את הפער ומפצה אותך. בנוסף, היו גם פעולות רבות של ארגוני BDS להחרמת מוצרים מיהודה ושומרון. זה בא לידי ביטוי בעיקר בפעילות מול חנויות ורשתות שיווק ובהפגנות. שיא ההצלחה של הארגונים האלו הייתה ב־2015, כאשר האיחוד האירופי קיבל את ההחלטה הידועה שדורשת לסמן בסימון מיוחד את המוצרים שמגיעים מיהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. אנחנו לא יכולים לכתוב על היין 'יוצר בישראל', אלא 'יוצר בשטחים הכבושים' או 'בגדה המערבית, התנחלות ישראלית'".
לעומת זאת, מוצרים שמיוצרים באותו אזור במפעל בבעלות פלסטינית, יישאו על גבי התווית שלהם את הכיתוב "יוצר בפלסטין". "אם אמכור מחר את היקב לפלסטיני, יהיה כתוב על היין 'יוצר בפלסטין'. כלומר, ההגדרה היא פוליטית ולא גיאוגרפית וגם מותנית בבעלות", מסביר ברג. "כל מדינה באיחוד האירופי אחראית על היבוא שלה. המדינות המשמעותיות באיחוד האירופי ובראשן צרפת הודיעו שהן מיישמות את ההחלטה. רק פולין והונגריה הודיעו שלא יבצעו, וגרמניה לא הביעה את עמדתה. לכן לא הייתה לנו ברירה, אלא לנסות לאתגר את ההחלטה האנטישמית המפלה הזאת".
באיזה צעדים נקטתם?
"בתחילת 2016, מיד אחרי קבלת ההחלטה, פנינו לבית משפט בצרפת בטענה שהחלטת האיחוד האירופי היא אנטישמית, גזענית, מפלה ומופנית רק כלפי יהודים. היה ויכוח משפטי בשאלה אם ההוראה של האיחוד היא חובה או לא. אחת הטענות שלנו הייתה שההוראה של האיחוד היא בגדר המלצה ולא מחייבת את המדינות, לכן ביקשנו מבית המשפט בצרפת להורות לממשלה הצרפתית לא ליישם את ההחלטה כי היא נוגדת את החוקה. טענו גם שמדובר במוסר כפול, כי יש מאות אזורים בעולם שבהם מתרחש סכסוך טריטוריאלי ועליהם האיחוד האירופי לא אמר דבר".
הדיון הסתיים בכך שבית המשפט צידד בעמדתכם. אז מה קרה?
"בית המשפט הצרפתי קבע שאנחנו צודקים, והורה לממשלת צרפת לא לקיים את ההחלטה של האיחוד האירופי. כתוצאה מהניצחון שלנו, אף מדינה באירופה לא ביצעה את ההחלטה במשך למעלה מארבע שנים. אפילו מדינות שכבר הודיעו שהן יסמנו את המוצרים בסוף לא סימנו. אבל בית המשפט בצרפת אמר גם שבגלל שההוראה אינה צרפתית אלא של האיחוד האירופי, הם רוצים לשמוע את דעתו של בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי, והעבירו אליו את כל הטיעונים המשפטיים".
בבית הדין הגבוה לצדק חשבו אחרת מאשר השופטים הצרפתים ודחו את העתירה. "זו החלטה קיצונית וגורפת", אומר ברג. "בית המשפט קבע שכל מידע שיכול לעניין את הצרכן על האזור שבו מיוצר היין - מידע פוליטי, חברתי או כלכלי - חייב להופיע על התווית. אנחנו טוענים שההחלטה הזאת צריכה לחול על שאר המקומות בעולם שבהם יש סכסוך כלכלי, פוליטי או גיאוגרפי. למשל חצי האי קרים, שרוסיה סיפחה; למשל טיבט, שסין כבשה; או השטח בצפון קפריסין שיש לגביו ויכוח. בהתאם להחלטה הזו אנחנו חושבים שמהיום הצרכן צריך לדעת שאיראן היא מדינה תומכת טרור. כולם מבינים שהמטרה של ההחלטה שהתקבלה היא קריאה לחרם על ישראל. פעלנו רבות מול הממשל האמריקאי, שהשבוע פרסם הודעה שגם הוא רואה את ההחלטה הזו כנגועה באנטי־ישראליות מובהקת, ושכל מטרתה לקרוא לחרם על ישראל".
ציפית להחלטה שונה?
"ידעתי מראש שהסיכויים שלנו לקבל צדק באירופה אינם גבוהים. האם בגלל זה אנחנו צריכים לקבל את המצב? חלילה, חלילה".
הופעלו עליך לחצים מצד גורמים ממשלתיים למשוך את התביעה?
"העסקנו בתביעה הזאת את טובי עורכי הדין בעולם, בהשקעה של מאות אלפי שקלים. הטסנו אותם לארץ והם השתתפו בדיונים עם גורמים ממשלתיים רבים בעניין. כמו בכל דיון, היו דעות לכאן ולכאן. אני יכול לומר שגם אם היינו מושכים את התביעה בצרפת, זה לא היה משנה את המצב, שהרי כל תומך BDS יכול היה להגיש בקשה לסימון מוצרים ולקבל את אותו פסק דין, ואז דעתנו בכלל לא הייתה נשמעת. לכן במכלול השיקולים הקיים היה נראה לרוב המשפטנים הבינלאומיים שנכון להמשיך בתיק. אנחנו עובדים יד ביד עם ממשלת ישראל, אבל חושבים שלא כל הנטל מוטל על הממשלה, אלא גם עלינו כגוף פרטי. בתור ישראלי, יהודי ואזרח מדינת ישראל אני לא מאמין שבכל דבר צריך להגיד שזו אחריות הממשלה. אני חושב שעסק פרטי חייב להגן על עצמו, להגן על הצדק ולהילחם, ולא לחכות שהממשלה תעשה. צריך לזכור שבזכות המאבק המשפטי שלנו לא ביצעו את ההחלטה של האיחוד האירופי במשך ארבע שנים".
"בסופו של דבר ננצח"
ברג מבהיר שפסק הדין שהתקבל כעת אינו סוף פסוק מבחינתו והוא מתכוון להמשיך הלאה. "זוהי רק התחלת המאבק שלנו", הוא חורץ. "אנחנו מגישים בימים אלה תביעות במדינות רבות באירופה, בדרישה להחיל את ההחלטה הזאת גם נגד מדינות נוספות בעולם שבהן קיים סכסוך גיאוגרפי. כמו כן אנחנו מתכוונים לפעול בארצות הברית נגד מוצרים אירופים. ברוב המדינות בארצות הברית קיים חוק שאוסר על חרם על מוצרים ישראליים, ואוסר לעשות עסקים עם מי שמחרים".
לאחר הפסיקה של בית הדין הגבוה לצדק עלה חשש בישראל שההחלטה עלולה לפגוע בבעלי עסקים ישראלים שאת מוצריהם הוחלט לסמן, והיא עלולה לגרום לתנועת החרם לדרוש את סימון המוצרים מההתנחלויות גם במדינות נוספות בעולם. ברג משוכנע שלא כך הדבר. "אם לא היינו מגישים את התביעה בצרפת, אז במשך כארבע שנים כולם היו צריכים לסמן מוצרים", הוא אומר. "הטענה שעדיף לא להילחם ושיהיה בסדר אינה יעילה. להערכתנו המשפטית והמקצועית, בגלל שבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי פסק בצורה כל כך קיצונית, בסופו של דבר אנחנו ננצח ולא יהיה סימון מוצרים. מדובר בהחלטה כל כך גזענית ואנטי־ישראלית, ולדעתנו היא תחזור אליהם כבומרנג".
ההחלטה של בית הדין הגבוה לצדק גררה כצפוי תגובות של פוליטיקאים רבים. שר החוץ ישראל כץ, אמר למשל כי ההחלטה פסולה מבחינה ערכית ומוסרית, ושבכוונתו לפעול מול שרי החוץ האירופים כדי למנוע יישום מדיניות זו. שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', טען כי בית המשפט האירופי ממשיך במסע הדה־לגיטימציה להתיישבות ביהודה ושומרון, וקרא לראש הממשלה לפעול בעניין. "בעקבות ההחלטה קיבלנו אלפי מיילים של תמיכה בנו מכל פינה בעולם", מספר ברג. "שמעתי גם אמירות אחרות, אבל אנחנו תמיד מתרכזים בחיובי ולא בשלילי. מה שמניע אותי זה רק ציונות ואהבת הארץ. השקעתי בתביעה סכומי עתק. אם הייתי משקיע את הכסף בשיווק, הייתי מרוויח פי עשרה אבל אני חושב שהמציאות הקיימת אינה מוצדקת ושאנחנו מחויבים להילחם בה".