"אנחנו לא מוכנים": לאחר ריבוי האירועים הביטחוניים שפקדו את חזית הדרום והאזעקה שנשמעה באזור הגולן אמש, ענת דוידוב ויעל אילון שוחחו בתוכניתם ב-103FM עם נציב קבילות החיילים לשעבר, האלוף במילואים יצחק בריק, על מוכנות העורף, או יותר נכון, אי מוכנות העורף, לדבריו. "לצערי אנחנו ממש לא מוכנים. בעשר שנים האחרונות התפתחה המערכה שבין המלחמות - הרבה מאוד סבבים מול עזה יחד עם עוד טפטופים לצפון", אמר.

"אנחנו מנהלים מאבק על אי פיתוח דיוק לטילים בסוריה ועיראק אך את הדבר הכי חשוב שכחנו לעשות: במשך עשר שנים מתגבש איום של מעל 200 אלף טילים שהאיראנים מובילים אל מול ישראל שנמצאת סביבנו בחגורה יחד עם עזה, לבנון, סוריה ועיראק. בעוד שבמשך עשור לא התעסקנו בדבר שהופך לזירה המרכזית של צה"ל - העורף", הוסיף האלוף במילואים.
ההפרדה שנעשתה בדרום בין הג'יהאד לחמאס היא הגיונית? יש על מה לדבר בנוגע להסדרה ארוכת טווח עם חמאס?
"הלוואי וזה היה יכול לקרות. קשה לי להאמין שאנחנו יכולים לעשות הפרד ומשול בתוך עזה. צריך להבין שהג'יהאד, שהוא כוח קטן בעזה, במשך הימים האחרונים הצליח לתקוע חצי מהמדינה וצריך להבין שחמאס חזק עוד יותר. יש לו טילים כבדים הרבה יותר שמסוגלים לנטרל את תל אביב באופן מוחלט. תארו לכם שפיצוץ כזה יוביל גם לעימות מול חיזבאללה וייצור חגורה כוללת של 1,500 ל-2,000 טילים ביום ואנחנו בעורף לא התכוננו לזה במשך עשר שנים. לא הכנסנו את העורף לתוכניות הרב שנתיות של צה"ל ובדקנו איך נתמודד עם הטילים הללו. לחיל האוויר אין שום יכולת לעצור אותם, כיפת ברזל מיועדת נגד הטילים הקטנים וברגע שיש ירי רב אזורי אין ביכולתנו לפזר את כל המשגרים".

"הבעיה המרכזית היא הטילים הגדולים", אמר עוד בריק. "אזכיר שבמלחמת המפרץ שלושה טילים שנפלו בתל אביב הבריחו מאות אלפים. ברגע שהם יחליטו ללחוץ על ההדק טילים כאלה יפלו כאן כל יום וחיל האוויר לא יידע לעצור אותם. פיתוח החץ עולה 1.3 מיליון דולר. כדי להקים מערך שייתן תשובות למאות ואלפי הטילים שיפלו על ישראל נדרשים מיליארדי דולרים. אין למדינת ישראל את התקציב הזה. כל מרכזי האוכלוסייה שלנו חשופים לחלוטין ואין תשובות. אנחנו נרדמנו עשר שנים בשמירה וצריך להתפלל שזה לא יקרה לנו עכשיו".
 

היה נכון לשתק את מרכז תל אביב בהחלטה של רגע?
"בעיה נוספת היא שאין הגדרה מדויקת של מי אחראי על העורף. הדברים נופלים בין הכיסאות בין פיקוד העורף והרשות לחירום לאומי. אין ביניהם שום שילוב. כשתהיה כאן מלחמה כוללת יהיה בלאגן טוטאלי, הכל ייפול בין הכיסאות. בעשר שנים ניסו לחוקק חוק שיהיה בעל בית לעורף, זה לא עבד כי אף אחד לא רצה לקחת אחריות. הבלאגן הוא כל כך גדול שחוששים שאחרי המלחמה תהיה ועדת חקירה ואף אחד לא ירצה לתת את ההסברים. כבר עשור לא מגיעים לחוק של מי אחראי על העורף ומי בעל הבית".
עד כמה המגבלות התקציביות שמוטלות על מערכת הביטחון מגבילות את העורף?
"קחי לדוגמה את תר"ש גדעון, התוכנית הרב שנתית שיצאה ב-2015 שבונה את הצבא לשלושים שנים הבאות. איך ייתכן שהעורף לא נכנס לתוכנית הזאת? צה"ל לא ראה בו כגורם מרכזי בתוך התהליך והוא לא מזוכר. אף אחד לא רואה את העורף כזירה המרכזית. אין מי שמתעסק בעורף, שהוא מרכז הלחימה הבא של מיליוני אנשים. עד רגע זה העורף לא נלקח בחשבון. רק עכשיו מתחיל ליפול האסימון. רק כעת ראש הממשלה צועק שאנחנו נמצאים באיום קיומי יותר מבמלחמת יום הכיפורים, הרמטכ"ל כוכבי אומר שעננים שחורים מכסים את השמיים. כולם מבינים את הבעיה אך במשך עשר שנים ישנו. לוקח שנים רבות להקים צריך להקים מיד ממשלת חירום לאומית. צריך להיכנס לתפיסת ביטחון לאומית".
כמה צריך להקציב כדי לייצב את העורף ולפתור את הבעיות שאתה מצביע עליהן?
"קודם יש להגדיר את האחריות. לאחר מכן הייתי פותח בשני פרויקטים מרכזיים – הגנת העורף ובחינת המכלול. בנוסף לזה הייתי נכנס לפרויקט לאומי של הגנת העורף נגד טילים. אחד שנושאים שרק היום מדברים עליו הוא תותח הלייזר. הוא הדבר היחידי שיכול להיות יעיל היום מול אלפי טילים ביום, היה צריך לפתח אותו לפני עשר שנים אך הוחלט להשקיע בכיפת ברזל במקום. אפשר היה לעשות את שניהם במקביל. עכשיו כבר כולם מבינים את החשיבות ואנחנו צריכים להתפלל שיהיה לנו את הזמן להכין את זה כאלמנט שנותן תשובות. איחרנו כבר את הרכבת, אני מקווה שעוד נוכל להתעשת ולזרז את התהליך כפרויקט לאומי".