בחמש השנים האחרונות עלה ב־40% מספר הפניות החדשות אל מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. 
 
ב־2018 לבדה התקבלו 51 אלף בקשות לסיוע, מהן 12,077 במקרים חדשים. 89% מכלל הפניות היו על פגיעות בנשים ו־11% עסקו בפגיעה בגברים. כך עולה מהדוח השנתי של איגוד מרכז הסיוע המתפרסם הבוקר לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיצוין ברחבי העולם בשבוע הבא. הדוח יוגש היום לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, באירוע שייערך במשכן הנשיא. 
 
הדוח השנה נושא את הכותרת "כן בבית ספרנו: חינוך לקידום מיניות הדדית ולמניעת פגיעה מינית”. ב־67% מהפניות על פגיעה בילדים עד גיל 12 הפוגע הוא בן משפחה. מהדוח מתברר עוד כי 7.2% מהפניות לסיוע עקב פגיעה מינית בנוער עסקו בפגיעה מינית קבוצתית, יותר מכפול מאשר בקרב בוגרים. ב־60% מכלל הפניות על פגיעה מינית קבוצתית הקורבנות הם בני נוער.

כ־60% מכלל הפניות לסיוע לאחר פגיעה מינית בשנה שעברה התייחסו לקטינים עד גיל 18, מגמת עלייה שמדאיגה מאד את צוותי המרכזים בהשוואה ל־42% ב־2017 ו־37% ב־2016. השיעור הגבוה ביותר של פניות לסיוע מתייחס לשכבת הגיל 13־18 - 32% מכלל הפניות בשנה שעברה. מקרב בני הנוער 39% נפגעו במקרי אונס או ניסיון לאונס, 19% בנסיבות של גילוי עריות, 17% נחשפו למעשה מגונה ו־9% לפרסום תמונות או מידע אינטימיים - 11% מהן באמצעות הרשת. 
 

בשנת 2018 נפתחו במשטרה 6,220 תיקי עבירות מין והטרדה מינית. ב־48% מהתיקים שנפתחו הנפגעים הם קטינים, וב־15% החשודים בפגיעה מינית הם קטינים. ב־ 30% מהתיקים על פגיעה בנוער גם הפוגע הוא קטין. נערות בגילים 12־18 מהוות 63% מקרב הקורבנות בתיקי אונס קבוצתי. 4,712 תיקים הגיעו לפרקליטות אבל 83% נסגרו, מהם 67% בגלל חוסר ראיות, ורק ב־17% הוגש כתב אישום. 
 
מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, מדגישה: "אלימות מינית אינה גזירת גורל, ואנו, שמכירות היטב את נזקיה, יודעות היטב שהטיפול הכי טוב הוא מניעה. גיל ההתבגרות, שבו מתרחשות כשליש מהפגיעות שמגיעות למרכזים, הוא אולי הקריטי ביותר. בקיץ האחרון פורסמו בזה אחר זה בכלי התקשורת מקרים מבהילים שנעו בין אונס קבוצתי להתנהגות מינית פוגענית בקרב נוער ישראלי. הגיע הזמן שגם מערכת החינוך תכיר בכך ותבטיח לעשות את המרב בשביל למנוע את הכותרת הבאה".
 
כשליש מהפגיעות בבוגרים היו במקומות עבודה או בצבא. מניתוח כלל הפניות עולה כי 88% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע או לנפגעת: 29% על ידי בני משפחה, 8% על ידי בני זוג, 23% על ידי מכרים. סוליציאנו מתריעה על המצב ומדגישה: ”המודעות הציבורית לתופעת האלימות המינית אולי עלתה, אבל במערכות המשפט והאכיפה אין חדש תחת השמש ותיקי עבירות מין נסגרים פה בסיטונאות".