"אני לא אדבר על עתידנות וטכנולוגיות חדשות ומפותחות שהן העתיד של המדינה אלא על החיים", אמר פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר מועצת המנהלים באסותא מרכזים רפואיים, בוועידת העסקים של "מעריב", שהתקיימה ביום רביעי האחרון. פרופ' שמר התייחס לדבר שמטריד אותנו בימים אלה יותר מכל - וירוס הקורונה. "אני חושב שמשבר הקורונה נמצא רק בתחילתו. זה משבר מתגלגל ומתמשך. אתם כבר שומעים שזה הגיע לאירופה. אני חושב שמשרד הבריאות עובד יפה מאוד והוא מטפל במשבר הזה".
לדעתו של שמר, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המשבר היא לפעול בשני שלבים, מניעה והכלה, ו"מדיניות הבידוד היא כיפת הברזל של מערכת הבריאות. זו מדיניות נכונה".
"במצבי חירום אנחנו טובים", קבע שמר. "אני חושב שהדבר המרכזי שאנחנו כאזרחים צריכים לעשות זה לשמוע להוראות משרד הבריאות. הוא כל יום מתכנס, עושה הערכת מצב, וכאשר יצטרכו לבודד אנשים, יבודדו אנשים. אני מקווה שלא נגיע למצב שבו נצטרך לבודד שכונות או מרכזים כאלה ואחרים".
כמה זמן נדרש עד שהמשבר ייפתר? שמר סבור שכמה חודשים טובים. "פיתוח חיסון ייקח בין שמונה ל־12 חודשים. בינתיים המשבר הזה ימשיך להתגלגל. כל יום וההפתעות שלו".
פרופ' שמר דיבר גם על נושא החמלה: "החמלה היא הזדהות עם הסובל. מדברים על הזקנה בפרוזדור, מה שהפך לאייקון לאומי. סטודנט לרפואה סיפר לי על אישה בת 85 ששכבה בפרוזדור. הוא ביקש פרגוד כדי להסתיר אותה, אך לא היה. בדרכו הוא עבר לידה ואמר לה שהוא יחפש פרגוד לצורך בדיקתה. האישה השיבה לו שאין צורך בכך. 'אני רגילה שמפשיטים אותי לעיני כל', אמרה. היא שידרה שהיא מושפלת, וגרוע מכך - משלימה עם השפלתה".
פרופ' שמר הציג שלוש סיבות עיקריות להאמרת הוצאות הבריאות: גידול האוכלוסייה והזדקנותה, טכנולוגיות רפואיות ותרופות חדשניות ועלייה בתוחלת החיים. "בישראל מספר בני האדם מעל גיל 75 יכפיל את עצמו בתוך עשר שנים. האוכלוסייה מזדקנת והולכת, וטוב שכך, אבל היא מביאה איתה תחלואה נלווית. ישנן טכנולוגיות חדשות שעולות כסף רב".
לטענתו, מערכת הבריאות סובלת מרעב כרוני למשאבים ומהיעדר תכנון לטווח ארוך. "הפתרונות בטווח המיידי הם הגדלת תקנים לרופאים ומתמחים, בעיקר למחלקות הפנימיות. יש לנו את הרופאים הכי טובים בעולם, אבל הם לא מצליחים לממש את החלום שלהם. הם מטפלים במחשבים ולא רואים את עיני החולים. רופא מתמחה עובד 375 שעות בחודש. יש 500 רופאים שיושבים בבית ללא עבודה, ולכן הפתרונות בטווח הארוך הם הגדלת תקציב מערכת הבריאות ב־10 מיליארד שקל, לפתח תשתיות (מיטות בבתי חולים) וכוח אדם, לקדם אשפוז ביתי, רפואה מרחוק, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית.
"יש פתרון הוליסטי לניגוד העניינים שבו נמצא משרד הבריאות כבעלים של בתי חולים, והוא להקים רשות אשפוז ממלכתית שתעסוק במדיניות הפעלה של כל בתי החולים בישראל, קביעת מחירים וכדומה". לסיכום אמר פרופ' שמר כי "יש להכיר במערכת הבריאות כמרכיב הכרחי בחוסן הלאומי, להגדיל את ההשקעה הלאומית בבריאות ולאפשר לאנשים מבוגרים להזדקן בכבוד. זכרו שחמלה עולה כסף".